כותרות TheMarker >
    ';

    orenjada

    רק לרשום את מה שאני חושב, לכך הבלוג נועד ולכך הוא משמש. טונה של טלוויזיה, הרבה קולנוע, קצת שטויות מסביב ועוד פחות מכך על הכול ועל כלום. מי שרוצה שיחזור, מי שלא לא. אין הרבה מקומות בהם אפשר לפרוק את מה שאני חושב בלי לדפוק פרופורציות, בינתיים נוח לי. אהבתם תחזרו, לא אהבתם אל. לא באתי להוכיח כלום לאף אחד או לגרום לאחרים לראות "מה ומי אני באמת", כולה בלוג על הכול ועל כלום. אני אוהב לכתוב, זה הדבר היחיד שגורם לי להרגיש טיפה יותר. אה, ואם אני לא כותב בקצב יותר מהיר או אפילו יותר מדי שטויות אז אל תהססו להזדיין בסבלנות או מינימום להגיב. ביי בינתיים

    0

    חסידודס - ביקורת סרט

    2 תגובות   יום שבת, 8/10/16, 12:49

    ישנם חמישה פרטים מורחבים אליהם צריך לשים לב אם רוצים להבין את תחילת עלילת הסרט 'חדידודס':

     

    -----------------------------------------------------------------------------------------------------------

     

    1 - לפני שנים לא כל כך רבות ילדים היו מגיעים אל העולם בגלל מכתבים. הורים שהיו רוצים תינוקות היו יושבים אל המכתבה שלהם עם עט, מעטפה ובול וכותבים מכתב ישירות לחברת השליחויות של החסידות שהם מוכנים לגדל ילדים. כשהמכתב היה מגיע אל יעדו הוא היה נכנס לתוך מכונה ענקית מיוחדת, עושה המון אורות סגולים צבעוניים והופך בסופו של דבר להיות תינוק ארוז יפה וחדש מהקופסא. אל המשלוח-תינוק היו מצרפים כתובת למשלוח על פי המכתב שהגיע במקור, ככה שכל הורה יקבל את התינוק המתאים לו והנכון בשבילו. לכל תינוק-משלוח היו מצמידים חסידה שתיקח אותו ליעדו. לכלל החסידות הייתה הערה אחת מאוד ברורה בעבודתם המסורה – אל תסתכלו על התינוקות, אחרת אתם תוקסמו מהם יותר מדי ואתם עלולים לא למסור אותם ליעדם, בדיוק כמו שקרה לתינוקת טוליפ לפני שמונה עשרה שנה.

     

    2 - טוליפ פעם הייתה תינוקת מיועדת למשפחה בעלת מאפיינים ג'ינג'יים למכביר, וכשהחסידה שרצתה לקחת אותה הסתכלה עליה פעם אחת הכתובת של טוליפ נשברה ללא יכולת שחזור. טוליפ נתקעה בעולם החסידות בלי יכולת להגיע למשפחה המיועדת שלה ובמשך כל השנים הפכה להיות חלק מבית החסידות שנמצא אי שם בראש ההר, בלי יכולת להגיע להוריה. בזמן שעבר מאז שנולדה בנתה לעצמה חברויות עם כל שאר בעלי הכנף שלא יכולים לעוף, כמו יען, תרנגולות ובעיקר רצתה להגשים את החלום שבנתה בראשה במשך כל השנים בהם חיה בעולם החסידות – לשלוח תינוקות בעצמה ואולי אפילו לגלות יום אחד את הבית של ההורים האמיתיים שלה.

     

    3 - מאז המקרה הנורא שקרה לטוליפ חברת השליחויות של החסידות הפסיקה לשלוח תינוקות, לא התאים להם שהחסידות לא יובילו את המוצרים ליעדם במהירות וביעילות האפשרית, ולכן החליטו להפסיק לדבוק בקו הייצור הזה. טוליפ הייתה התינוקת היחידה שלא נמסרה ליעדה אי פעם ומאז המקרה שארע לה אף תינוק חדש לא יוצר במכונה.

     

    4 – ג'וניור הוא חסידה ותיקה במפעל השליחויות, הוא רוצה להתקדם ולהפוך להיות מנהל עבודה. המנהל הראשי שלו נותן לו משימה שבאם ירצה לקבל קידום עליו לפטר את טוליפ מעבודתה ולשלוח אותה לחיות עם בני האדם כמוה.

     

    5 – נייט, ילד קטן משכונה טובה שהוריו הסופר עסוקים לא מתייחסים אליו, מחליט לבקש אח קטן משלו, ועדיף עם כישורי נינג'ה. כשההורים שלו לא מתייחסים ברצינות לבקשות שלו הוא מתעצבן והולך לשחק לבדו. בחדר קטן וסגור הוא מוצא עלון ישן שמספר על חברת החסידות ששולחת תינוקות ושמי שרוצה תינוק שישלח מכתב. הוא מחליט להיות אמיץ ושולח את המכתב בעצמו.

     

    -----------------------------------------------------------------------------------------------------------

     

    אחרי ששמתם לב לכל הפרטים לעיל שלא הרסו פרטים מעבר לדקות הראשונות של הסרט, ורק יוכלו לעזור לכם להבין מה קורה בו (בגלל שסביר להניח שיהיה המון רעש באולם, וזה בלי לדבר  על כל הילדים שיתרוצצו לכם בין הרגליים, על הממתקים שיילעסו וירעישו ועל האנשים הלא מכבדים שיישבו באולם החשוך ועדיין יעזו להדליק את המכשיר הסלולרי שלהם לכל אורכו של הסרט כאילו עצם העובדה שמדובר בסרט לילדים נותנת להם לגיטימציה לא לכבד את האקרן), אז תוכלו להירגע, לפתוח עיניים ואולי רק קצת לעצום את האוזניים כי הרעש באולם היה רב מדי, ולשקוע אט אט בתוך העלילה המצויירת המקסימה ביותר בה נתקלתם בזמן האחרון.

     

    הסרט 'חדידוס' לא חף מטעויות, הוא נותן דמויות משנה ולא מפתח אותן לחלוטין, הוא לא נותן במה נרחבת לדמויות הראשיות בעלילה, קרי ג'וניור וטוליפ. הסרט גם בורא דמויות מצחיקות כמו היונה שעוקבת אחריהם בהוראת הבוס הראשי, שקצת מזכיר את דונלד טראמפ עם הבלורית המתנופפת שלו, או אפילו ציפורים קטנות שרק משמשות למשחק גולף מעט אלים.

     

    המערכת יחסים בין שתי הדמויות הראשיות לא מפותחת מספיק, מרגיש כאילו הם מתחילים לפתח יחסי חיבה וידידות אך היא נותרת מעט פלקטית, גם לא הוסבר בצורה ברורה ומספקת לאן עבר תהליך הייצור של התינוקות אחרי שהחסידות הפסיקו להחליט לייצר אותן, לא ברור איך עד היום טוליפ לא ניסתה לעזוב את המקום למרות שכבר ממזמן בנתה לעצמה מכונה מעופפת, והשאלה הכי אקוטית ועיקרית בסרט – עצם העובדה שתינוק נוצר ממכתב בתוך מכונה גדולה לא מוסבר כמו שצריך, השתמשו בסך הכול בכמה אורות צבעוניים ולא ברורים, כלום מעבר לכך.

     

    בסך הכול הסרט מעניין מאוד, לא ראיתי ילדים עוזבים את האולם בגלל העלילה והיא הייתה יחסית מתמשכת, בהירה ומעניינת וממש לא יצאתי מאוכזב מההקרנה, להיפך, נוצר אצלי החשק לשאול את שותפיי לצפייה, איתמר-רומי והדר מה הם חשבו על הסרט, זה מה שהיה להם להשיב, כאשר איתמר ויינשטיין היה הדובר הראשי:

     

    איתמר: "אני מאוד אהבתי את ג'וניור, זה היה סרט מאוד טוב. אני חושב שהרבה אנשים הזדהו איתו כי הוא לא אומר שהוא יודע ושהוא טוב ושהוא יכול לעשות, הוא לא כמו הגיבורי על, הוא מפחד ומכריחים אותו אבל הוא חייב. היה לו הכי קשה שטוליפ אמרה לו שחייבים לשמור על התינוק לפני הכול וזה היה לו קשה, בעיקר כי הוא לא בן אדם ופתאום הוא הפך להיות אחראי על חיים אחרים. הסרט היה מאוזן לכל אורכו מבחינת הכיף שלו, הייתי נותן לו ציון 8.

     

    לרעים הייתה מטרה ואהבתי את הסרט כי היה גם להם קשה לטפל בתינוקות. אהבתי את הדמות של היונה, שרצתה להיות בוס, היא ניסתה לתפוס את טוליפ וג'וניור, וכל הדיבור הסלנגי שלו היה בכוונה כדי שיקבלו אותו".

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/10/16 10:40:

      :)

       

      צטט: פי רז 2016-10-12 15:17:06

      פעם מנגנון-כתיבה שמביא תינוק היה קיים,

      לא ממש מזמן.

      הכרויות במחשב לא היו קיימות,

      אז יכולת להכיר בהתכתבות;

      היית מקבל רשימות מודפסות של מיועדות,

      ולשיקולך היה אם לעבור מפרח לפרח,

      או להעצר ולייצר תינוק שראשיתו בהתכתבות.

      לרוב זה היה פרט מוצנע אתך אנשים שרק חברים טובים ידעו עליו.

      הטרחה שבהתכתבות היתה מוסיפה כובד למפגשים,

      שהיתה גורמת למצפון שלך לעבוד,

      ולא ממש היה לך חשק להתאכזר....

      לזה היו מודעות בעיתון,

      כמו מודעות דרושים... :)

        12/10/16 15:17:

      פעם מנגנון-כתיבה שמביא תינוק היה קיים,

      לא ממש מזמן.

      הכרויות במחשב לא היו קיימות,

      אז יכולת להכיר בהתכתבות;

      היית מקבל רשימות מודפסות של מיועדות,

      ולשיקולך היה אם לעבור מפרח לפרח,

      או להעצר ולייצר תינוק שראשיתו בהתכתבות.

      לרוב זה היה פרט מוצנע אתך אנשים שרק חברים טובים ידעו עליו.

      הטרחה שבהתכתבות היתה מוסיפה כובד למפגשים,

      שהיתה גורמת למצפון שלך לעבוד,

      ולא ממש היה לך חשק להתאכזר....

      לזה היו מודעות בעיתון,

      כמו מודעות דרושים... :)

      ארכיון

      פרופיל

      אורן קרבל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין