כותרות TheMarker >
    ';

    lean on me

    ראיתי פעם סרט שנקרא lean on me. הסרט היה מקומם למדי, אך את הכותרת אני לוקחת איתי לכל מקום.
    הבלוג הזה הוא מעין ראי לנפש. קופסת תכשיטים שניתן להניח בתוכה מחשבות ורגשות המבקשים להם דרך החוצה, מחפשים אפשרות למצוא להם פה וצורה, ואינם יודעים איזו עין תשזוף אותם, ומתי, ואי מי, יגיב להם אם בכלל. הכתיבה מקלה מאד, מסייעת להרגיש ומסייעת לחשוב. הידיעה שאי מי עשוי לראות את הדברים יש בה מן ההצצה למקום אסור, מן המשחק בין הראוי והלא ראוי הדרים בכפיפה אחת. . .

    0

    עמודי החברה, איתי טיראן התאטרון הקאמרי איבסן

    2 תגובות   יום שני, 10/10/16, 23:39

    ''
    ''
    עמודי החברה

    הדבר הראשון שעלה לי בראש, כששמעתי את השם הזה, "עמודי החברה"  היה הציור המופלא של דורה "שמשון הגיבור".  למה- מפני שעמודי החברה באסוציאציה המיידית שלי, הם המנהיגים, וממה שאני רואה היום, הייתי קוראת לשמשון הגיבור לעשות מעשה.. והמבין יבין..

    המחזה עמודי החברה של הנריק איבסן יצא לאור ב1877 -   בשליש אחרון של המאה התשע עשרה. המחזה עסק בשני נושאים שהיו אופיניים לתקופה בה נכתב, זכויות נשים, והפקרת ימאים ונוסעים להפלגה באוניות בלתי כשירות. (אצלינו אפשר להפוך את זה להפקרת פועלי הבניין בלי להתבלבל)... המחזה, שלא כדרכם של מחזות מן המאה התשע עשרה, לא  עובד למחזה מודרני, לא בתלבושות, לא בתפאורה ולא באופי שבו מתנהלות הדמויות על הבמה. ולמרות שלא היה, על פניו, מחזה העוסק באקטואליה, הוא היה אקטואלי באופן מדהים. המחזה שהוצג   בתיאטרון הקאמרי, עובד ותורגם על ידי ארתור קוגן ואיתי טיראן. שני כוחות אלה החזיקו בהצגה – הרימו את ההצגה -  בשני קצותיה  - קוגן היה הבמאי ואיתי טיראן , השחקן הראשי. הבימוי היה מרתק, ואיתי טיראן הציג דמות מורכבת בעלת יכולת הישרדות  חדה בתגובותיה, המתמודדת עם כל מכשול העומד בדרכה תוך רמיסת אנשים אחרים בלי נקיפות מצפון תוך הדגשת היותה אדם שהמוסר והשיקולים המוסריים באשר הם – נמצאים ממנו והלאה. המחזה מתייחס לעולמן של הנשים ולאופן שבו הן מתאימות את עצמן לנורמות הנדרשות מהן כמו  הסצנות בהן הנשים משוחחות על מה שקורה בעיירה ובחברה, מחד, ובסצנה בהן מוגשות ה"מתנות"  הניתנות לפעילים הפוליטיים, ולראש המועצה, מאידך.

    לאורך המחזה נחשף קרסטון ברניק ראש המועצה, כאדם מניפולטיבי שהצלחתו וממונו עומדים בראש מעייניו. הוא  משקר , מפיץ שקרים, וכאשר הוא מציג את עצמו כאדם נקי  כפיים, הוא מצליח לשכנע – כמעט – אפילו את הצופים. הוא אומר את הדברים באופן כל כך שובה לב , שקשה שלא להאמין לו- למרות שאתה , הצופה, רואה ושומע את הרמאויות, הנבזויות, הזילזול בחיי אדם בכלל, ובחייהם של בני משפחה בפרט.

    הדמות הראשית במחזה, קרסטן ברניק, עוברת תהליך עמוק במהלך המחצית השניה של ההצגה, ובסופה הוא מציג בפני הקהל ובפני עוזריו ההמומים את הרמאויות הסמויות מן העין, ומבקש לשנות את דרכיו, ולנהוג כאדם מוסרי.   השינוי, שהחל למעשה כאשר סבר שהוא עומד לאבד את בנו היחיד המנסה לברוח מן הבית, מעוצב באופן עוצר נשימה. מטלטל. מכאן ועד ההיפוך המוסרי והנפשי הדרך פתוחה ונכבשת. כאן נכנסתי, אני חייבת לציין, כצופה, לדילמה. איתי כשחקן שכנע אותי באמיתות דבריו, באמיתות התהליך שהוא עובר, ואילו נסיון החיים והציניות הפרטית שלי העמידה בספק את אמיתותו של תהליך כזה. הנריק איבסן, רצה להשלים את העלילה בראייה אופטימית, בתחושה שיש בכל זאת סיכוי. (איך אמר טשרניחובסקי – "אאמינה גם באדם, גם ברוחו רוח עז" )  . ואיתי הלך עם זה עד הסוף, עד כמה שלא האמנתי או הטלתי ספק באפשרות שתהליך כזה יכול להתקיים במציאות, , האמנתי לתהליך שעבר קרסטן, לכל מילה, לכל מחווה, לכל דמעה.

     זו גדולתו של שחקן, שמצליח להציג ולשכנע את הצופים,  כאשר הוא מגלם  דמות  א מוסרית, נוכלת, שחיי אדם, באשר הם, אינם שווים בעיניה כקליפת השום, ועלילת המחזה  שהוא מוביל, הולכת  יד ביד עם המציאות המוכרת לצופים במציאות החוץ תיאטרונית – ואז -כבמקל קסמים מצליח   להתגבר על התנגדות הצופה להיפוך  המדהים שחל בעלילה,  ולשכנע את הצופים שיש מקרים שבהם , כפי שנהוג לנסח – הכושי הופך את עורו.. . תמהתי על עצמי, אך לא יכולתי שלא ללכת שבי אחר משחקו של איתי, ולהאמין לו  שקריסטן אכן הפך לאחר.  אני בטוחה שגם הוא – כשחקן , האמין לדמות שאינה מעמידה פנים, כפי שהעמידה קודם לכן כאשר עימתו אותה עם מעשיי הרמאות שביצעה.

    מה אומר. מחזה מעורר למחשבה, ביצוע מקסים. התפאורה ראוייה להתייחסות מיוחדת, "בתי הזכוכית" הבמה המסתובבת, התאורה המיוחדת, התלבושות הנפלאות, והמשחק של כל המשתתפים ובראשם, ואני מסירה בפניו את הכובע, המתרגם המעבד והשחקן איתי טיראן. שאפו!!

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/10/16 19:15:

      150 (!) דקות ארוכות של הצגה,

      עם סוף מאכזב בטעם של טלנובלה.

        11/10/16 10:06:
      נשמע מבטיח... ממליץ להזמין את רה"מ, שרוצר ואת שר הסעד(רווחה) להצגה אולי משהו יסדק ויחלחל פנימה.

      ארכיון

      פרופיל

      ש.ר.ה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין