אני אוהבת לקרוא ספרים שגיבורותיהן הן נשים.

נשים חזקות ואמיצות, שרוחן לא אמרה נואש, שלא יושבות בחיבוק ידיים ופועלות לטובת הזולת, שמחפשות את האור הפנימי בתוכן, שאוספות את השברים וממשיכות הלאה,     שקוראות תיגר על מיתוס הנשים, שיודעות כיצד לשרוד ובתוך כל הכאוס יודעות לאהוב.

תקופה ארוכה לא נח ספר בידי, וידעתי שעל מנת לחזור לקריאה הוא צריך להיות ספר שילכוד את נשמתי, והזדמנות זו נקראה לפתחי ביום כיפור. יום שאני צמה, קוראת וישנה לסירוגין. והפעם שעות הקריאה גברו על שעות השינה וזאת בזכות הספר –

 'הזמיר' (מאת: כריסטין האנה).

"באהבה אנחנו מגלים מי היינו רוצים להיות; במלחמה אנחנו מגלים מי אנחנו באמת.."

הספר מגולל את סיפורן של שתי אחיות צרפתיות בימי מלחמת העולם השניה – ויאן מוריאק ואיזבל רוסיניול, והוא נע על שני צירים מקבילים ציר ההווה וציר העבר כשהחוט העיקרי ביניהם הוא ציר העבר.

אפריל 1995 – חוף אורגון – אישה קשישה וחולנית, כותבת את זיכרונותיה שהדחיקה שנים במגירה חשוכה ונסתרת במוחה, תוך צורך עז ובלתי נשלט להביט אחורה אל העבר בלי להסתתר ולפחד יותר מהסוד שקברה עמוק בתוכה ושהציל אותה. מתוך דחף פנימי שיכירו אותה – את כל החבילה בשלמותה ומתוך רצון שיזכרו את אחותה ויתנו משמעות לחייה.

פיסת נייר מצהיבה ודהויה שהיא מוצאת בתחתית תיבה ועליה השם "ז'ולייט ז'רבז",  משיבה אותה 56 שנה אחורה – לצרפת שם מתחיל סיפורנו.

מתוך הזיכרונות אנו למדים על ההתמודדות השונה של שתי האחיות עם מוראות מלחמת העולם השניה, מציאות החיים הקשה שנכפתה עליהן ומאבק ההישרדות היומיומי בצל הכאב והאובדן, הפחד והזעם, הרעב, המחלות, האימה והמוות.

האחות הבכורה היתה אשת איש, שקטה, מפוחדת וצייתנית שהלכה כל הזמן בין הטיפות על מנת לא להתבלט, עד לרגע המכונן בו הפכה לאשה שפועלת להצלת ילדים יהודיים תוך כדי סיכון חייה וחיי בתה.

הצעירה היתה משחר נעוריה מרדנית, מלאת חיים ולהט, חסרת מעצורים שלא ידעה מהן פשרות. היא הלכה בעקבות אמונתה להיאבק בכיבוש הגרמני ולהציל טייסים מבנות הברית שנפלו בצרפת בנתיב הבריחה של הזמיר, גם תוך נכונות להקריב את חייה.

כריסטין האנה מתארת בחמלה ובפירוט מצמרר את האירועים ששינו את ההיסטוריה של צרפת ובתוך כך מאפשרת לקורא הצצה נדירה לעולמן של נשים במלחמה.

 היא מתארת את מערכת היחסים המורכבת ומסובכת בין שתי האחיות, בינן לבין האב שהתנכר אליהן מילדותן. את כמיהתן הנואשת לזכות באהבת האב, את סודו של האב ,את תשוקתן לאהבה. ספר המלמד אותנו הקוראים - מהי גבורה, מהי חברות, מהי הקרבה ומה מעוללת המלחמה לבני האדם.

זהו סיפור שובר לב ומרגש עד כלות על חיים שנקטעו, על פחד, על אומץ. סיפור המעורר השראה על הרוח הנשית שלעולם לא אומרת נואש והבלתי מנוצחת.

אני שמחה שזה הספר שנפל לידי עם חזרתי לקריאה.