הסרט מבוסס על סיפור אמיתי שהתרחש בימי מלחמת העולם השניה.

מרוקו 1942.  מקס קצין מודיעין בשירות הוד מלכותה  (בגילומו של בראד פיט) נפגש בקזבלנקה עם  לוחמת מחתרת צרפתיה מריאן בוסיז'ור (בגילומה של מריון קוטיאר)  במטרה להתנקש בשגריר הגרמני המוצב בעיר.

הם מעמידים פנים שהינם זוג נשוי לקראת ביצוע המשימה המסוכנת, ובמהלך ההתכוננות  למשימה הם מתאהבים זה בזו. לאחר ביצוע המשימה מקס מביא את מריאן ללונדון, מתחתן אתה ונולדת להם ילדה במהלך הבליץ המפורסם של  גרמניה הנאצית על לונדון.

האושר התנפץ בפרצופו של מקס, כשהמודיעין הבריטי מטיח בפניו שיתכן ואשתו האהובה הינה מרגלת נאצית. עולמו חרב עליו, הוא מסרב להאמין בזאת ומנהל חקירה משל עצמו  לגילוי האמת.

לכאורה יש לנו כאן פוטנציאל לסרט טוב. הסרט מבוסס על אירועים אמיתיים, מבוים ע"י רוברט זמקיס (מי הפליל את רוג'ר ראביט), בתפקידים הראשיים שני שחקנים שני שחקנים טובים ומוערכים בראד פיט( 12 הקופים, מאניבול ועוד) ומריון קוטיאר (זוכת פרס האוסקר לשנת 2007 על תפקידה בסרט "אדית פיאף החיים בוורוד") ".

למרות זאת, משהו התפספס ובגדול.  הסרט, לטעמי היה איטי במחצית הראשונה שלו, העניין והמתח נכנסו להילוך גבוה במחצית השניה של הסרט, משעלה החשד שמריאן נחשדת בריגול לטובת גרמניה הנאצית.

הבעת פניו של פיט נותרה חתומה ומרוחקת, ולא היתה התאמה בין המסר המילולי (הצהרת האהבה) להבעת הפנים. זאת לעומת קוטיאר שהצליחה לשכנע בכנות אהבתה ומשיכתה לפיט מן הרגע שפגשה בו. מערכת היחסים בין פיט למריון לא היתה רוויה דיה על תשוקה עזה, ונותר לי רק להאמין ולקוות שבמציאות פני הדברים היו שונים.

עם זאת, הסרט מעלה סוגיות מוסריות, חשובות והרות גורל בפני הצופה - הפרת האמון בין הפרט למסגרת המדינית שבתוכה הוא חי ובין בני הזוג עצמם ובעיקר ההתמודדות עם הזעזוע שבידיעה שאולי בת זוגתך בוגדת  - ידיעה המעמידה את האהבה במבחן.

הסרט עורר בי מחשבה ושאלה - איך אני היית נוהגת לו היה עולה חשד שבן זוגי מרגל בשירות האויב?

 במאי: רוברט זמקיס | שחקנים: בראד פיט, מריון קוטיאר, ג'ארד האריס