תיאטרון הספריה מעלה עיבוד תיאטרלי מקורי, מעניין סוחף ומשעשע לסרט המתח 39 מדרגות של אלפרד היצ'קוק, אמן סרטי המתח האימה, שזכה בפרס לורנס אוליבייה בקטגורית הקומדיה.

עיבודים שונים נעשו במשך השנים, אך בכולם תמיד נשמרה העלילה המרכזית והמוטיב החוזר בסרטיו של היצ'קוק, בה אדם נלכד ברשת של חשד או האשמת שווא, עד שמתבררת חפותו.

גיבורנו ריצ'רד הנאיי (בגילומו של אורי שילה), אזרח תמים השוהה בלונדון של שנות השלושים, נקלע שלא מרצונו למרכזה של פרשיית ריגול בינלאומית.

אשה (אנבלה, בגילומה של סיון קרצ'נר) נדקרת בביתו למוות ע"י שני מרגלים (בגילומם של יוסי צברי ויוסי טולדו), הגורמת להנאיי לצאת למסע חובק ארץ להתחקות אחריהם. בתוך כך הוא נאלץ להימלט מפני השוטרים (בגילומם של יוסי צברי ויוסי טולדו) החושדים שהוא הוא הרוצח.

המרדף מתנהל בעיקר בסקוטלנד ומגיע עד ללונדון על מנת לסכל את תוכניותיהם השפלות של המרגלים.

ההצגה (כמו הסרט) מכילה הרבה מאוד דמויות המגולמות ע"י סיוון קרצ'נר, יוסי צברי ויוסי טולדו המחליפים תלבושות בקצב מסחרר ומעניקים לדמויות נוכחות וחיוניות עם שפע של הומור.

יש לציין את התאום והתזמון המושלם של יוסי צברי שגילם בכישרון רב ומעוררת התפעלות, פעם דמות נשית (גב' מקגארגיל) ופעם דמות גברית תוך שימוש בניואנסים המבדילים בין הדמות הגברית לנשית (מעבר לתלבושת).

גם קטעי הסטפס שלו גרפו מחיאות כפיים מהקהל.  

שינוי התפאורה היצירתית והתלבושות בעיצובה של דפנה פרץ, התאורה בעיצובו של אורי מורג והמוסיקה של נתן סלומון היו מתוזמנים על השניה והוסיפו עניין והומור לעלילה.

בהצגה שולבו קטעי וידיאו ארט מהסרט המקורי של היצ'קוק שהוסיפו רובד נוסף להצגה.

הבימוי של מיטקט בוזקוב מעולה –  הזרימה במעברים בין הדמויות השונות ובתפאורה היה מושלם, לא היה רגע אחד של נפילת מתח בהצגה.

במשך כל זמן ההצגה לא הפסקתי לצחוק, ולא רק בגלל שההצגה עצמה מצחיקה אלא בעיקר בשל המשחק המעולה והאמין שהפגינו כל השחקנים.

הצגה המומלצת בחום.