כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    שלושה חורפים בקרואטיה

    0 תגובות   יום חמישי, 8/12/16, 12:28

    עליס בליטנטל

     

    ביקורת על "שלושה חורפים" בקאמרי

     

    ''

    שלושה חורפים בקרואטיה

    התיאטרון הלאומי הקרואטי העלה את מחזהו של תנה שטיביצ'יץ' “שלושה חורפים" במסגרת פסטיבל התיאטרון הבינלאומי בת' הקאמרי. על מאבק של עם שכל מוראות המישטר הקומוניסטי, הרודנות של טיטו והמעבר לגן העדן (?) של החברות באיחוד האירופאי מוגשים כאן בפרטנות ובטקסטים צפופים שכולם בקרואטית (עם תרגום מעל הבמה).

     

    מה אנו יודעים על קרואטיה ועל הקרואטים? שהארץ יפהפיה מדהימה, ומהווה אטרקצית נופש לתיירים. שהתושבים אירופאים בהליכותיהם, וגורמים לישראלים לחוש פראים ופרימיטיבים לידם, וכן – שהבחורות כולן יפות והבחורים תמירים וגבוהים – ומכאן הצלחתם בעולם ככדורסלנים. אבל תיאטרון? מי שיער שיש להם תיאטרון כה משובח, שרק נעם סמל וחריצותו ללא גבול להביא לתושבי ישראל תיאטרון מהמשובח ביותר שיש, רק הודות לו הומחשה עובדה זו לפנינו?

     

    אנו, בקליפת הביצה שעוטפת אותנו, בטוחים שתכניות הריאליטי הם שיא התרבות, ואלה שהגיעו לשם במקרה כדי להופיע – הופכים בהמשך לסברליטאים לאומיים, ועליהם נסבו כל מדורי הרכילות. זאת – לעומת כול אוהבי התיאטרון שסוגדים לתיאטרון האנגלי והאמריקאי המשובחים, כי לחלק מאיתנו יש ידע בשפה המקנה לנו אפשרות להינות תיאטרון משובח בכל ביקור בלונדון ובניו יורק. לעומת זאת - מי שצופה כאן בישראל, בסרטים או סדרות טורקיות למשל, או רוסיות במיוחד – נדהם למראה רמת המשחק האקדמי המשובח שהודות לו ניתן להינות מהם. חבל רק, שקברניטי הטלוויזיה הישראלית לא טורחים לדאוג לתרגום לעברית לחלק גדול מתכניות אלו, וכך נמנע מהישראלים לצפות בהם ולהתעשר בחוויות.

     

    המחזה "שלושה חורפים" בכללותו מעולה. הסיפור על המצוקות שהעם הקרואטי עבר במהלך שלושת הדורות האחרונים ממש קורע לב. אך אליה וקוץ בה – משום הטקסט הרב עליו נשענת ההצגה תוך משחק כה משובח, שכולו בקרואטית, כשהטקסט מוגש במהירות ובאינטנסיביות – קשה להספיק לקרוא הן את תרגום הטקסט שמעל הבמה, ובה בעת גם להתרשם עמוקות ממשחק השחקנים. וזה חבל. היה מאד מומלץ, שמישהו בארץ ירים את הכפפה, יתרגם את המחזה לעברית, ויעלה אותו כאן, לטובת כל הקהל הישראלי, כי יש בו המון להשכיל. מההפקה שהגיעה לכאן, על כל התפאורה העשירה והחכמה של שישה סטים על במה אחת, מבלי לבזבז זמן על החלפת תפאורות, וכך אפשר להתרשם שזהו מחזה בעל ערכים אנושים עמוקים, שאין מי שלא יזדהה עימם. כדאי רק תוך כדי העיבוד לעברית, לקצר מעט באורך ההצגה, גם אם כל משפט בה הוא פנינה. אולי זה יקל על הצופים את הצפיה. אין הכוונה לעבור משלוש שעות כולל הפסקה - לשעה וחצי, אבל בכל זאת, לא צריך להתענות מאורך הצגה כנהוג בקלאסיקה של פעם.

     

    הודות לבימוי של איביצה בוליאן העובר מתקופה לתקופה בשניות, עם צוות שונה בכל פעם (אין כמו פה, כדי לחסוך לתיאטרון כנהוג במחוזותינו) שחקנים הממלאים שלושה או ארבעה תפקידים. הצופה מקבל תמונה עזת ביטוי על החיים בארץ אירופאית שסבלה את מוראות הכיבוש הנאצי, מלבד משתפי הפעולה הידועים לשימצה; את רודנות טיטו שבנוסף לקומוניזם הפילה על יוגוסלביה כולה שלטון עריצות שכמותו ידועים רק בודדים ידועים לשימצה בהיסטוריה. על מלחמת סרביה-קוסובו-וכל יתר חלקי יוגוסלביה טרם התפרקותה לא הורחב במחזה. אך די לצופים במה שהוא חושף מתוך הסיפורים האישיים. במיקרו, לא במקרו.

     

    תענוג לחזות בשחקנים כה עשירי ביטוי אך כה מעודנים ותרבותיים במידה שרואים אצלנו במשורה. היה ראוי ששחקנים ישראלים יצפו בהצגה כה משובחת זו, וחבל שהיא כבר לא כאן. רק פעמיים עלתה ההצגה בתיאטרון הקאמרי, מהסיבה כי במסגרת הפסטיבל הבינלאומי, שנעם סמל כה טרח להביא לכאן לקראת סיום תקופת ניהולו את התיאטרון, כל יום תעלינה הצגות אחרות וכמה מהן במקביל בכל אולמות הקאמרי. והרשימה של הפסטיבל מאד מרשימה ומעוררת תיאבון. לרוץ לראות מה שיותר.

    צילום: מארא בראטוס

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל