כותרות TheMarker >
    ';

    ביקורת: ערב שירי לויד-וובר, בית צבי

    ביקורת: " סינית אני מדברת אליך" – הצגת מופת מרגשת על עבר השואה, ילדות ובגרות, זיכרונות , אהבה וסודות – תיאטרון הספרייה

    0 תגובות   יום ראשון, 11/12/16, 00:27

    ''
    ''
    ''

     

     

    ביקורת: " סינית אני מדברת אליך" – הצגת מופת מרגשת על עבר השואה, ילדות ובגרות, זיכרונות , אהבה וסודות – תיאטרון הספרייה

     

    מאת חיים נוי

     

    "סינית אני מדברת אליך" מאת המחזאית והסופרת סביון ליבריכט, העולה בתיאטרון הספרייה ברמת גן,(מיסודו של בית צבי), היא הצגת מופת בזכות הטקסט הנוקב והמרגש ובמיוחד בזכות השחקנים, המוכשרים, המצליחים להעניק לצופים חוויה תיאטרלית.

    המחזה כבר עלה בעבר בבית ליסין ורק בראשית השנה עלה בבית צבי וההפקה הזו היא מקבילה לאותה הצגה, המחטטת בעבר השואה וחייה של משפחת עולים הנטועה בשכונת מצוקה.

    העלילה עוסקת במירי, אישה נשואה, המגיעה לדירת הוריה בשכונה עלובה בעיר, כדי לחתום עסקת מכר עם מתווך נדל"ן. מתברר כי לפני 20 שנה נמלטה מירי מהבית בעיצומם של ימי ה"שבעה" על מות אביה , בשל נסיבות קשות ומצוקה נפשית שמנעה ממנה לחיות במחיצת אימה.היא שבה  עתה שוב לבית שבו גדלה, בתנאים של זיכרונות קשים. העבר מציף אותה ורוקם את הדמויות מחדש והיא צופה בעלילות מן העבר שעיצבו את חייה.

    כפי שכבר ציינתי בביקורת הקודמת, שוב היא נזכרת בילדותה ובבגרותה בבית, בו חיו עימה הוריה ודודתה, ניצולי השואה שהיו קשורים בקשר אהבה סודי ומסובך. מתברר גם כי המתווך עצמו היה שכנה וליווה את חייה, היה מאוהב בה, אז ועכשיו. הוא שחושף לפניה את הסוד מן העבר וגם מגלה לה כיצד סייע לאימא החולה והנטושה וגם מגלה לה את אהבתו.

    הבמאית אתי רזניק רקחה הפקה מרתקת , נוקבת, מרגשת עד דמעות ושזרה בה גם צחוק ודמע. היא הצליחה ללהטט עם השחקנים והתוצאה היא מעדן תיאטרלי שראוי לתשבחות רמות.

    נדב אזולאי מגלם את שמעון המתווך ומבצע את תפקידו בחן רב ובכישרון.

    מיכל זיסקרוט המצוינת מגלמת את מירי הבוגרת והיא מרגשת מאוד ומרתקת, מזדהה עם התפקיד ובסיום המחזה עיניה מוצפות דמעות.

    דלית דוד מגלמת את מירל'ה הנערה ומגישה משחק מעולה ומקצועי , מרגש וראוי לתשואות כפיים מיוחדות ראוי לציון מיוחד המונולוג הסוחף שהיא משמיעה ב"שבעה" לזכר אביה.

    דונטלה מיימון מפליאה בגילום האימא , מרתה, והיא מגלמת את התפקיד ברגש ובעוצמה הראויה למחמאות חמות.

    דור מיכאלי כאביה של מירי, אברם, מגלם מצוין את התפקיד והוא מרגש ומשכנע בתור האב הנופל בין הכיסאות והתסבוכת המשפחתית.

    הדרה דדון גונבת את ההצגה בדמותה של הדודה קרולה והיא בלי ספק אחת השחקניות המעולות שפרצו השנה על בימות התיאטרון. היא סוחפת, מעניינת , מרתקת. יש לציין במיוחד את ההיגוי הייחודי שלה בגילום התפקיד. קטע יום ההולדת שהיא עיצבה לו את התנועה הוא נהדר ומהווה שיר הלל להצגה המופלאה  הזו. הדרה מפגינה  בנוסף למשחק וריקוד נאים, גם כושר ביטוי בשיר, ביידיש ובפולנית.

    סלבה מלצב עיצב את התפאורה המדויקת והראויה. דלית ענבר עצבה את התלבושות הנאות ובמיוחד בגדיה המרשימים של קרולה. אורי רובינשטיין עיצב את התאורה המעולה. אפי שושני אחראי למוזיקה המקורית היפה.

    הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

     

    צילום –  יוסי צבקר

     

             

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      חייםנוי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין