כותרות TheMarker >
    ';

    הגיהנום הוא הזולת - בעיקר ביקורות סרטים

    הגיגים - מחשבות תוהות ותועות, לפעמים טועות...

    בתמונה - מנהטן דרום

    מנצ'סטר על הים

    0 תגובות   יום שלישי, 20/12/16, 15:43

    הו, סוף סוף סרט עצוב כמו שצריך! תודה לאל. נראה לי שמאז 'לב רחב' האיסלנדי לא היה סרט מספיק עצוב ב'לב'. טוב שיש את הסינמטק בשביל השלמות. 

     

    מוות, משפחתיות, טראומות משפחתיות, מה הבן אדם צריך יותר מזה בקולנוע? קצת אלכוהוליזם, קצת תאונות דרכים, קצת מחלות אנושות, לא יותר מדי. תנו לנו סיבות לבכות, את הצחוקים נמצא במקום אחר. 

    אז מה היה לנו? אחד קייסי אפלק, אח של בן אפלק אבל יותר חתיך ולא מאד דומה לו, אחת מישל וויליאמס שעוד לא כבשה את לבי ועוד שחקנים לא מוכרים במיוחד ולא מעניינים אבל עושים את העבודה במקצועיות. 

     

    קייסי הוא כוכב הסרט ואפילו רואים אותו לרגע בלי חולצה. זה לא רגע ששווה בשבילו ללכת לסרט, לא משאיר חותם או רושם, רק מתרחש. חוץ מזה אין מין ואין עירום משמעותי ומטלטל, אבל יש הרבה קללות ונושאים קשים, לא סרט לילדים. 

    לגבי הקהל בקולנוע, נסו ללכת בימים ובשעות ללא קהל, ההמלצה הקבועה של הבלוג הזה. בימים כאלה שכולנו לובשות מעילים וצעיפים ואוחזות מטריות, אנחנו רוצות להניח הכל על המושב/ים לידינו וכשהאולם כמעט מלא, זה לא נוח ולא נעים. תמיד יש גם את אלה שמגיעים אחרי שהתחיל הסרט ובאים לדרוש את המקום שלהם ותמיד תמיד הוא תפוס, אז הם עומדים ומתעקשים ומתווכחים, בלי שום התחשבות במי שאוהב לראות את הסרט מתחילתו ועד סופו ללא הפרעות. 

     

    זה לא סרט לפופקורן. זה סרט שאפשר לא להירדם בו, כי אני לא נרדמתי, למרות שהייתי מספיק עייפה בשביל להירדם. כמו כן, רשמתי הישג מאד משמעותי של לא להסתכל על הטלפון במהלך כל הסרט, פאקינג 133 דקות ארוכות ואיטיות של סבל וייסורים. איך הוא גמל לי על ההזנחה אתם שואלים? כיבה את עצמו לדעת ולא הסכים להידלק עד שחזרתי הביתה וחיברתי אותו למחשב. ועוד בשעה של פיגוע! אז האיפוק יוצא הדופן והראוי להערכה לא הוכיח עצמו כמשתלם או כדאי. אנשים מסביבי כמובן לא הראו איפוק שכזה, אחד משמאלי אפילו ענה לשיחת טלפון כשהתחיל הסרט ואמר שהוא בסרט ולא יכול לדבר! כאילו הוא לבד באולם, או בבית! אנשים שצריך להרוג. 

     

    בקיצור, אני תמיד ממליצה להישאר בבית ולא ללכת לקולנוע כי הזולת הוא הגיהנום? אז אני מרעננת את ההמלצה, במיוחד עכשיו בחורף, לא כדאי לצאת מהבית בשביל סרט, שבו בבית ותזמינו פיצה, הכינו פופקורן במיקרוגל ותירדמו לכם מול צביקה הדר או האח הגדול, הכי טוב. 

     

    ולעלילת הסרט בקצרצרה, בלי ספויילרים - שני אחים, לי וגו' צ'נדלר, יתומים, בני 40 בערך, גדלו במנצ'סטר, אחד נשאר שם, אחד עזב לבוסטון, שומרים על קשר, נפגשים מעת לעת. יש ים, יש סירה, יש חורף. לאחד יש בן. לשני יש סיפור מורכב יותר. סרט כיפי, אפשר לבכות בכיף. אני לא בכיתי אבל אני מאמינה שאפשר בכל זאת, אולי עם תנאים אחרים. 

     

    בשורה התחתונה - סרט שכדאי לראות בשביל להרגיש ולבכות, מה להרגיש? שהחיים שלכם דבש. 

    למה דבש? כי לא משנה כמה צרות יש לכם בחיים, ל-לי צ'נדלר (קייסי אפלק) יש יותר. 

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      מיכל-:
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין