כותרות TheMarker >
    ';

    פרחים בלב

    מהות הבריאה היא אחת ואין בלתה. ושמה של מהות זו הוא האהבה.

    אהבה היא דבר שלא השתנה כלל במהלך ההסטוריה.

    אהבה לא מזדקנת עם הגוף. היא חלק מעולם שאין בו זמן חלל וגבולות.

    אהבה היא רגש מלא צבעים.

    אהבה פירושה ספק תמידי, רטט תמידי, ליטול סיכונים, להמר על הלא בטוח, לצעוד על חבל דק על פי תהום.


    נתינה בצורתה הטהורה ביותר אינה מצפה לדבר בתמורה.

    המתנות הטובות ביותר הן אלה שבאות מתוך הלב.

    האדם אינו נמדד בגודל חשבון הבנק שלו אלא בגודל לבו.

    אין אדם גדול יותר מסכום מעשיו..


    אנחנו שוכחים הרבה דברים, אבל את הדברים החשובים באמת לא שוכחים אף פעם..


    אנשים אינם מבקשים שיהיה היגיון בדברים, כל עוד הם מרגשים אותם. אשר על כן, האוהבים אינם הגיוניים כלל, האין זאת? (גרהם גרין, The end of the affair)

    "אהבה היא ההסבר האמיתי בעולם הזה"
    (אוסקר ווילד)

    0

    ורסאצ'ה שם זמני

    1 תגובות   יום רביעי, 15/2/17, 00:53

    בתחילת חודש פברואר התקיים בתיאטרון הבימה פסטיבל ייחודי 'פרימיניירה' משמעותו 'בכורה קטנה'.

     

    הפסטיבל שילב סדרה של מחזות בהופעת בכורה לצד פעילויות רבות ומפגשי תיאטרון של הקהל עם השחקנים שהתקיימו בחללים השונים בתיאטרון, מפגשים שהפכו את הביקור של הקהל בתיאטרון לעשיר יותר, מאתגר וחוויתי יותר.

     

    ייחודם של המחזות התבטא במספר השחקנים – שניים עד שלושה, בבימויים של יוצרים צעירים שזוהי עבודתם הראשונה בתיאטרון הציבורי. המטרה היתה לדברי מנכ"לית תיאטרון הבימה אודליה פרידמן, לקדם יצירה מודרנית, צעירה ומאתגרת.

     

    המחזה הראשון שהועלה וצפיתי בו היה 'ורסאצ'ה שם זמני' – מאת מיכל אהרוני ובבימויו של אלון טיראן,  דרמה אנושית של אהבה מיוסרת בין מיקי (גיל פרנק) סגן ראש ארגון פשע שהפך להיות עד מדינה לאהובתו משכבר ימים טומי (מיקי-פלג רוטשטיין).

     

    מיקי שכונה ורסאצ'ה משום שהיה נוהג ללבוש את החליפות של מעצב העל – רוצה להסיר את החליפה מעליו ולפתוח בחיים חדשים תחת זהות חדשה- בלי עבר, בלי חברים, בלי משפחה.


    טומי מגיעה לדירת המסתור במטרה לשכנע את מיקי לחזור אליה. ורסאצ'ה (מיקי) סימל עבורה שני מותגים – מותג הפשע ומותג האופנה והיא שואפת להחזיר לעצמה את שני המותגים המהווים עבורה סמל של סטטוס, כבוד וכוח.

     

    בין השניים התפתח דיאלוג כואב ומתייסר שביטא פרץ של כמיהות, תשוקות, מאווים, פחדים וספקות. שניהם אבודים ובודדים, צמאים לאהבה, קשורים זה לזה בעבותות של רגש שאינו חף מאינטרסים תועלתניים.


    התפאורה מינימליסטית המדמה חדר במלון זול.


    המשחק של שניהם עוצמתי ומרגש. גיל פרנק הביע במשחקו מחד חוזק  ומאידך רגישות ורוך ומיקי-פלג רוטשטיין הביעה במשחקה מחד נחישות ועוצמה ומאידך בסצנת העירום החלקי פגיעות ונואשות.


    זו דרמה אנושית, מרגשת וכאובה המשאירה הצופה מרותק.

     

     

     

    ''

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/2/17 08:59:

      נישמע מסקרן.

      ארכיון

      פרופיל

      פרחים בלב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין