כותרות TheMarker >
    ';

    פרחים בלב

    מהות הבריאה היא אחת ואין בלתה. ושמה של מהות זו הוא האהבה.

    אהבה היא דבר שלא השתנה כלל במהלך ההסטוריה.

    אהבה לא מזדקנת עם הגוף. היא חלק מעולם שאין בו זמן חלל וגבולות.

    אהבה היא רגש מלא צבעים.

    אהבה פירושה ספק תמידי, רטט תמידי, ליטול סיכונים, להמר על הלא בטוח, לצעוד על חבל דק על פי תהום.


    נתינה בצורתה הטהורה ביותר אינה מצפה לדבר בתמורה.

    המתנות הטובות ביותר הן אלה שבאות מתוך הלב.

    האדם אינו נמדד בגודל חשבון הבנק שלו אלא בגודל לבו.

    אין אדם גדול יותר מסכום מעשיו..


    אנחנו שוכחים הרבה דברים, אבל את הדברים החשובים באמת לא שוכחים אף פעם..


    אנשים אינם מבקשים שיהיה היגיון בדברים, כל עוד הם מרגשים אותם. אשר על כן, האוהבים אינם הגיוניים כלל, האין זאת? (גרהם גרין, The end of the affair)

    "אהבה היא ההסבר האמיתי בעולם הזה"
    (אוסקר ווילד)

    0

    מה עובר על אשה המגלה שבעלה בוגד בה?

    0 תגובות   יום שבת, 18/2/17, 22:47

     

    בגידה בחיי נישואין היא חוויה קשה וטראומטית המטלטלת את עולמו של הנבגד, מעוררת רגשות בעצמה חזקה ביותר  - של הלם, כעס, בושה ואשמה, וההתמודדות עם הידיעה היא קשה ולא פשוטה.


    בנושא טעון, קשה ורלוונטי זה  עוסקת - הצגת היחיד של הבמאית ומפיקת סרטי התעודה עדי יפת פוקס ובכיכובה של מירב גרובר.


    גיבורת המחזה, ד"ר תמר ישר, אישה באמצע החיים, מרצה בכירה לפילוסופיה, מגלה כשמצאה תחתונים אדומים, שבעלה לו היא נשואה זה שנים רבות, בוגד בה. היא מגורשת ברגע אחד מן התחושה, שמתגלית כאשליה, שהיא שוכנת "בבית" – הן בעולמה הפנימי והן בזה הממשי. כל העוגנים נגלים לה כבלתי מהימנים – הניסיון, החושים, ה'עובדות'.


    במהלך ההתמודדות עם הגילוי המכאיב, ד"ר תמר ישר נמצאת בחקירה משטרתית (שאת פישרה אנו מגלים בסוף ההצגה) נפגשת עם עו"ד ופסיכולוג ומפתחת דיאלוג עם הסטודנטים שלה (שזה הקהל). היא מנסה להבין מה קרה לה, תוך שימוש בתיאוריות פילוסופיות של גדולי ההוגים מיוון ורומא העתיקה.


    היא מתערטלת נפשית וחושפת את מחשבותיה, התלבטויותיה ותחושותיה, מנעד הרגשות שהיא מביעה רחב והקהל חווה את ההתמודדות שלה עם החוויה הריגשית הקשה והמטלטלת.


    התפאורה מינימליסטית – שולחן, כסא, ספה, מחיצה ומתלה בגדים המתאימה לסצנות השונות, אך בכולם האביזר הקבוע שהיא משתמשת הוא התחתונים האדומים – תרתי משמע.

     

    ההצגה נעה בין קומדיה לטרגדיה, משחקה של מירב גרובר משובח, היא נעה בתזזיות על הבמה ומצליחה להעביר במילים נוקבות, הבעות פנים ושפת גוף את תחושת הבגידה הקשה שהיא חוותה ולגרוף אמפתיה מהקהל.  שאפו!


    ההצגה מעלה שאלות הנוגעות לזהות, אהבה, נאמנות, סליחה, חוזק וחולשה וכמה סוכר צריך להוסיף כדי להפוך לימונים ללימונדה, היא נוגעת ברבדים רחבים בחברה ומשאירה את הצופה עם הרבה הרהורים וסימני שאלה.

     


    מומלץ.

     

    מחזה ובימוי : עדי יפת פוקס

    משחק: מירב גרובר

    מוסיקה מקורית : דניאל סלומון

    עיצוב תיאורה : זיו וולושין

    עיצוב במה ותלבושות : רוסלן שמריה

     

     

     

     

    ''

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      פרחים בלב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין