כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    הסוחר מוונציה והזהות המינית

    0 תגובות   יום ראשון, 19/3/17, 10:49

    עליס בליטנטל

     

    ביקורת הסוחר מוונציה בסמינר הקיבוצים

     

    ''

     

    ''

    הסוחר מוונציה ותעתועי הזהות המינית

    מחזהו של שייקספיר שעולה בסמינר הקיבוצים הופך את הסוחר מוונציה מסיפור בו האנטישמיות מתנוססת כמצב הקיים מאז ועד היום, למחזה היתולי בו חלק מהדמויות משנות את זהותן, ויוצרות מהומה רבה. כמוטיב החוזר ברבים ממחזותיו.

     

    שייקספיר בבימויו המבריק והנועז של המחזאי יהושוע סובול, הופך כאן מקלאסיקה ידועה ולעוסה, למשהו כה שונה, פתלתל ומושך, שהקהל נלכד בקסמיו. ההצגה יכולה היתה להימשך עוד כמה דקות, ובכך השחקנים היו מעניקים לקהל את התענוג להינות לא רק ממישחקם הנהדר, המקצועי והרבגוני, אלא גם מחידודי הלשון והתרגום המופלא של דורי פרנס, שלו היה מקבל את הזמן הראוי – היה הקהל קולט את הבדיחות והצחוקים שמצויים בטקסט כפי שפרנס תרגם.

     

    עם כל זאת, ההצגה היא בבחינת פנינה יוצאת דופן, שלרק לעיתים נדירות זוכים לשכמותה במסגרת החוג לתיאטרון בסמינר הקיבוצים. היא מסוג ההצגות שלא תשכחנה, ותחקקנה בזכרון הקולקטיבי כעבודת מאסטר, יצירה נדירה, כמו למשל הצגת "מזריץ'” שעלתה בחוג לפני כמה שנים. נכס תרבותי ראוי בהחלט.

     

    הקאסט שתוגבר עם שני בוגרים לשעבר, מציג יכולות מקצועיות ראויות לשבח. ממש הצגה מושלמת להעלותה על בימות רפרטואריות. בין כל התפקידים הרבים בהם משנים כמה מהם את זהותם המינית, בולטת במיוחד ליזה סטרוסלסקי, בוגרת לשעבר, בתפקיד לאנסלוט גובו, משרתו של שיילוק, ובהמשך של פורשיה. החן שלה, שפת הגוף שלה, המימיקה ועושר הבעותיה הם משהו נדיר, הראוי לתשומת לב. היא הבונבון של ההצגה.

     

    כך מרשים בכשרונו וביכולתו הדרמטית והקומית רועי סער, כבר מקטע פתיחת המחזה, כאחד משני החיילים. את הכלה הנחשקת (בשל היותה יורשת עשירה) פורשיה, משחק בקוקטיות ינון כהן, כמיצוות כללי התיאטרון בימי שייקספיר, אז גברים מילאו תפקידי נשים על הבמה. לעומתו, בתפקיד הסוחר המתווך בין באסניו השקוע בחובות (רועי ביתן) לבין מלווה הכספים שיילוק (עידו חומסקי מלאך) – משחקת נפלא ירדן ניקפהמה.

     

    שעשוע של הבימאי המבריק. תעתועי הזהויות המיניות.

     

    שפע השחקנים, עם שמות הדמויות הצמודות לטקסט המקורי, חילופי הסצינות המהירות, שפע האירועים והתחמונים, ובעיקר – המוסיקה הכה מתאימה ומלבבת שעיצב אבישי מרידור (שחקן הקאמרי), מעניקים ברגעי הריקודים הכה שונים (בעיצוב טל קון) צבע נוסף לעלילה , וממש מחיים את הסיפור הקלאסי ומעבירים אותו לתקופתנו. מה גם שסובול עיגן את הסיפור בתקופת שלטונו של הדוצ'ה (מוסוליני). כך הוא יכול היה להשליך לסיפור את התנהלות המישטר הפאשיסטי על כל יחסו המתנער והמשמיד את ההומוסקסואלים, היהודים וכל יוצאי הדופן, במקום להיוותר בתקופת שייקספיר עם בעית האנטישמיות והתאכזרות השופטים לשיילוק היהודי בלבד. חילופי המינים, הבלטת היחסים בין הגברים שהיתה אסורה ודינה מוות, עליה חיפו תוך התחפשות למין השני – כל אלה מעצימים את המהומה והסערה הכלולים בכרטיס הצפיה בהצגה.

     

    הצגה מאד שנונה, מלהיבה, מלאת חיות, בשילוב מופלא של קלאסיקה עם עדכנות, טקסט נהדר מלא שנינות ובדיחות, ובימוי בלתי רגיל שיוצר מקבוצת השחקנים שרובם ייסיימו את לימודיהם בחדשי הקיץ- קבוצה מקצועית ומלוטשת, ואת ההצגה - לכזו שצריך לרוץ לראותה.

     

    רק עד סוף השבוע הזה בסמינר הקיבוצים. ושאפו לשחקנים וליוצרים כולם.

    הצילומים - של עדי וויצמן.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל