כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    צבע טרי 2017

    4 תגובות   יום ראשון, 26/3/17, 22:06

    עליס בליטנטל

    ביקורת היריד "צבע טרי"

    ''

    ''

     

     

     

    ''

    צבע טרי תרתי משמע

    הצבע הטרי שעדיין נמשח על גבי שולחנות, הרצפות המכוסות בנילונים, הפועלים הפזורים בחללי מוזיאון הטבע החדש שבאונ' ת"א, בו יתארח יריד האמנות "צבע טרי" כדי לסיים את ההכנות לפתיחה הרשמית – כל אלה לא היו בבחינת קבלת פנים מלבבת לעיתונאים בפתיחה המוקדמת היום. אבל לקהל – נקווה שתיכון חוויה נעימה כשהכל יעמוד על תילו.

     

    שפע העבודות המוצגות ממיטב הגלריות הישראליות, וגם מחו"ל, יצירות של אמנים עצמאיים שמפתיעות באיכותן, וסך כל האיכות והדמיון הפורה שעם ישראל מחונן בו – כולם הם חגיגה לעיניים. היריד "צבע טרי" המתקיים מזה כמה שנים, בכל פעם באתר אחר, זכה הפעם לחלל נפלא בין קירותיו של המיבנה החדיש של "מוזיאון הטבע" המצוי מול "בית התפוצות", כפי שהוא נקרא בשם בעל המטען המאד מחייב באנגלית "NATUTAL HISTORY MUSEUM”. שמסקרן יהיה לראותו כהוויתו.

     

    השנה היריד מלא וגדוש בחידושים, כולם איכותיים, ומצטיינים ברבגוניותם. נכון שהווידיאו אינו שולט כאן כמו בגלריות ותערוכות בניו יורק, גם לא מיצבים - אך הציורים, הפסלים, עבודות הקרמיקה הנהדרות והכה מיוחדות ממש מרננים את הלב והם האמנות במיטבה. בניגוד לארגון הצולע של הפתיחה לעיתונאים, משום שלרבות מהעבודות עדיין לא צורפו שמות האמנים מתחתן או לצידן – הרי הצפיה בעבודות דורשת זמן רב כדי לקלוט אותן. מה שלא היה ניתן לעשות בפחות משעתיים שהקציבו המארגנים לעיתונאים. לכן, כל אוהבי האמנות ראוי שיבואו ללא ילדיהם, בנינוחות,למספר לא מוגבל של שעות, גם על מנת שיוכלו להינות כדבאי, וגם ע"מ שיוכלו לברור מה מוצא חן בעיניהם מתוך ההיצע העצום והרב.

     

    למרות הלחץ הבלתי נסבל של המארגנת/המובילה את הקבוצה לסיור כאל מירוץ, התאפשר לי להבחין ולהתמקד בכמה אמנים מבין כל השפע העצום. יצירתה של רותי הלביץ כהן "דפנה" ששולבה בין יתר עבודותיה שהציגה הגלריה "וייטקונספטס" WHITECONCEPT מברלין תפסה את מלוא תשומת הלב. יש באמנית זו יסודות המשלבים זיקה לאתנוגרפיה, למיתוסים קדומים יותר ופחות, (כמו בעבר הקשר ל"רפסודת המדוזה" הנודעת), השימוש בדמויות כהות, מה שלכאורה נראה שצייר שחור עור צייר אותן. כך גם מרתקים הנושאים בציוריה הכה מענינים, שלהם ראוי להקדיש מאמר נפרד.

     

    הגלריה האתונאית "אנג'ליקה אנטונופולו" ע"ש בעליה והמנהלת שלה, שהיא אשה מקסימה שתענוג היה לשוחח עמה – היא מציגה מיגוון של עבודות, שביניהן בלטה עבודתה של דמי קאיה שהיתה של דמויות מצוירות המורכבות על הקיר הלבן וקרויה "LITTLE ARMORED ONES”. בציורים נראים ילד הרכוב על גבו של ארמדיל (שפרוש המילה היא חמוש בנשק)וכולו מלא ספקות, ילדה הרוכבת על גב אנטילופ בתנועה של צהלה, ולצידם אנטילופההמרחפת- מנסה להתרומם כאילו למחוזות השמימיים. בציור טמונים רעיונות על מהות הטבע, והשאלה האם הוא נכנע לאדם?

     

    אלכס קרמר בן ה-52 שעלה בגיל צעיר מטג'יקיסטאן, למד בבצלאל ובעל תואר שני מאוניברסיטת חיפה. הוא צייר ידוע ומוערך, שהציג במיטב הגלריות והמוזיאונים. ציורו הגדול המוצג בקיר הכניסה לחלל של גלריה "רוטשילד אמנות" השוכנת דווקא ביהודה הלוי 48, הוא ציור נוף נפלא בצבעים אדומים בסגנון אכספרסיבי המושך מאד את העין והלב. אולם לא רק. הוא מרהיב את העין גם בציורי הצבע היפים קטני המימדים שתלויים בתוך החלל הפנימי, שגם בהם משולב וניכר כשרון הרישום שלו. כלל ציוריו הם ההוכחה הניצחת לנצחון האמנות הטובה כנגד הקשקושים חסרי הטעם והכשרון של כל מעריציו ותלמידיו של רפי לביא, חברי הקליקה ששלטה כאן עשרות שנים – ומכאן מוצדקת ביותר פסילתו של זה שזכייתו בפרס ישראל נדחתה השבוע.

     

    ככלל – כל היריד הזה, שהמילה יריד אולי עושה לו עוול, משום שאינו אך ורק מסחרי, אף כי כל היצירות הן למכירה - הרי החידושים המרעננים שבו, וכמות היוצרים הכה מוכשרים המציגים הם בבחינת קביעת היגד שהאמנות הישראלית אינה קשקוש אלא מימוש הכשרון היהודי לאמנות, שהתעורר רק במאה העשרים בלוא עוזו. וחבל שעד אז שררה האמונה שציור הוא כביכול אסור עפ"י עשרת הדיברות, ולא היא.

     

    בקומה בה מציגים האמנים העצמאיים בלטו בין היתר אלי ברק החי בניו יורק בצילומיו היפהפיים, שמכילים מסר של אהבה. רותם מנור יצרה ציורים בסגנון שבישראל כמעט נרמס בשנות הסגידה ל"ארט פוברה", למינימליזם ול"רדי מייד": נופים המערבבים טבע, פיגורציה ותת מודע בצורת סמלים אישיים. מרתק. באולם נפרד מציג הצלם השוודי יוהאן באומן סידרת צילומי דיוקנות של אבות ותינוקותיהם הרכים, המצויים בחופשת לידה של שנה או 9 חודשים ; משהו שכדאי ללמוד ממנו, במיוחד על רקע עבודת הנשים הנאלצות לחזור אליה זמן קצר אחרי הלידה. כל התינוקות נראים שלווים ומאושרים עם האבות, מלבד אחד שצורח ולא מרוצה בחיק אביו בעל השם המוסלמי. מעניין למה.

     

    לפוקדים דרך קבע את הגלריות החשובות – אלה יוכלו לראות את תצוגת גלריה גורדון הותיקה, גלריה דן האיכותית, גלריה זימאק המצוינת, שחבל שלא ראינו בה את שמות האמנים בצמוד ליצירות. כי הן ממש מעולות. כמו כן את סדנת ההדפס הירושלמית הוותיקה, שטובי האמנים בארץ ומהעולם הדפיסו בה את העבודות שלהם כמו ג'ים דיין האמריקני בזמנו..כן מציגות גלריה רו ארט המצוינת והמרתקת, גלריה רוזנפלד הוותיקה מכולן והמתהדרת באמנים ישראלים הזוכים להצלחה בחו"ל; גלריה פלורנטין 45 ובה בהחלט עבודות יוצאות דופן ומרתקות, בתוכן אולם המוקדש לפסליה המדהימים של חנה אילן יונס, שמציגה חיות ענקיות חצי מופשטות הנראות כמו עשויות מחרסינה, אך לא. הן עשויות מיציקת פלסיטק ופייברגלאס. מרהיב. גלריה חזי כהן המשובחת, השוכנת ברח' וולפסון, בניגוד לאחרונות המצויות במיקבץ גדול באזור התעשיה לשעבר שב"שביל המרץ” שהפך לכעין ”צ'לסי” הניו יורקי בת”א.

     

    יריד צבע טרי הוא מעשה ברוך, וראוי לביקור רציני, לא חפיף כמו עבודת ארגון הפתיחה, שאבוי לבושה הראתה לעיתונאים את הכל עם כל הלכלוך, אי הסדר והבלגן של עצם עבודת ההכנה. בטוחני שביום ג' אחה"צ -אז היא תיפתח לקהל הרחב, ותימשך עד מוצ"ש – היא תהיה בגדר חוויה מרתקת מהמעלה הראשונה.

    באמצע נראה ציורה של רותי הלביץ כהן "דפנה". מעליו: ציורו של אלכס קרמר "ניו יורק".  ומתחת - ציורה של דמי קאיה מאתונה.

    למטה: פסלה של חנה אילן יונס.

    ''

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      סליחה שטעיתי בשם הנמענת הכוונה לרוית שפר שטעתה, ולא לתהילה שיינבך.
      לתהילה שיינבך: צר לי לאכזבך - הטעות היא שלך. אני עצמי ראיינתי את ג'ים דאיין בשנות השמונים, בהיותי מבקרת אמנות שלמעריב, בעת שהדפיס את עבודותיו בסדנת ההדפס. זה לא שולל את ביקורו המאוחר יותר שאת מתייחסת אליו.
        27/3/17 12:47:
      ג'ים דיין אכן עבד בסדנת ההדפס ירושלים:) בין השאר עם שרון פוליאקין
        27/3/17 08:31:
      קראתי בשקיקה... מוזמנת לתקן טעות ברשימה שלך - עם כל הכבוד לסדנת ההדפס הירושלמית (ויש כבוד!!) - ג'ים דיין עבד במרכז גוטסמן לתחריט בקיבוץ כברי, ולא בירושלים

      ארכיון

      פרופיל