כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    מהפך שני קוני למל

    0 תגובות   יום שלישי, 4/4/17, 18:46

    עליס בליטנטל

    ביקורת "שני קוני למל" ביידישפיל

     

    ''

     

     

    ''

    מהפך שני הקוני למל

    ההפקה הכה חדשנית של מחזהו של גולדפאדן "שני קוני למל" בתיאטרון היידישפיל, מהווה מהפך בסטיגמה שבזכרון הקולקטיבי של היידישפיל כתיאטרון מיושן, וייחודי רק למבוגרים דוברי יידיש. כל זה נעלם כאן באחת.

     

    עיבודו ובימויו של אלכסנדר האוזפטר הקנדי, כה מפתיע במקוריותו, ברעננותו וברוח הצעירה שבו, עד כי נראה שלכשתוצג הצגה בפני קהל צעיר ממה שהיה מקובל – תזכה לתשואות רבות ורמות. כי עיבוד כזה לסיפור הידוע, (שבזמנו התפרסם במיוחד בסרט בכיכובו של מייק בורשטיין) עושה ממנו מעדן תיאטרלי, שהחלקים הקובעים בו זאת הם עיצוב הבמה הפנומנלי, הקונסטרוקטיבי הכה בלתי רגיל ומהמם, של מושיק יוסיפוב, שילוב צבעי התאורה הססגונים במלאכת מחשבת של מישה צ'רניאבסקי, עם עבודת הווידיאו של אנדריאנה לובינה המשולבת בהם, המוסיקה המקורית שכתב לשירים שאול ברזובסקי המשתלבת במוסיקה המקורית החדשה של אורן סלע הצעיר ועתיר הנסיון, וכתיבת השירים במקור של משה סחר – כל אלה קיבלו מימד חדיש ומהמם בשל עיצוב התנועה של טולה דמארי. התנועה היא הפקטור החזק ביותר בהצגה, בהיותה משלבת קטעים ריאליסטיים עם חלקים חלומיים מהתת מודע במשולב עם רוחות. משהו נועז, חדשני ורווי דימיון.

     

    הסיפור על אהבת קרולינה היפה (הילית דייטש שני שנחונה הן בכשרון השירה והמשחק הקומי) למורה לצרפתית שלה מקס (יונתן רוזן הנאה והמחונן בקולו כבמשחקו) המתנגש עם רצונו העז של אביה פנחס'ל (יעקב בודו, בחיר שחקי היידישפיל וישראל, ששיחק בתפקיד הקונילמל לפני 55 שניה,שכל דקה שלו על הבמה היא חוויה מעוצם הקסם והליטוש המקצועי). חרף הספקות של רעייתו רבקה (טרייסי אברמוביץ' שהיא מהשלושה הוותיקים בין כל צעירי היידישפיל) הוא מתייעץ עם שדכן ידוע, קלמן (אנדרי קשקר שמרהיב בעוד כמה תפקידים כה שונים ומפתיעים), משום שעז רצונו למצוא לה חתן ויהי מה. הוא סומך לחלוטין על בחירתו. השדכן בוחר עבורו בחור מעיירה אחרת, קוני למל, שיש לו רק כמה "חסרונות פעוטים" רואה רק בעין אחת, רגלו האחת קצרה יותר, והוא מגמגם רק כאשר הוא מדבר. נו, את המציאה הזו דוחה הכלה היפה גם מבלי להכיר. בה בעת, מתחזה הקוסם לקוני למל (אמיתי קדר רב היכולות, שהיכולת הקומית שלו כאן משובבת נפש) על מנת לזכות בכלה עתירת הנדוניה. אך כמו אצל שייקספיר, טעות בזיהוי גורמת לו להתאהב בליבלה המקסימה (אירמה סטפנוב הפיקנטית ווהמקסימה) בתו של שולם מוני (ישראל טרייסטמן הדור הפנים, הצבר הוותיק בלהקת היידישפיל)

     

    הסיפור על כל העלילות שבו, מוכר, אך הפעם הוא מקבל טעם וצורה שונים ובלתי צפויים. הכל משולב עם קטעי תנועה, שאינם העתק של קטעי ריקוד הנהוגים במיוזיקל. כאן עיצוב התנועה הופך רגעים ממשיים לחלומיים בזכות יופיים הפיוטי של קטעים אלה. כל זה, זוכה בנופך נוסף של הצבעוניות הססגונית בתאורה הנפלאה המשתלבת כחלק מצלומי הוידיאו העכשווים שברקע. התלבושות היפות והאותנטיות שעיצבה דליה פן לרנר תורמים גם הם לתחושת החזרה לתקופה ההיא, ביסודה, משום המנהגים שהיום כבר פסו מהעולם, והיו בעצם המהות של חיי היהודים בעיירות אירופה במאה ה-19. אך עצם שילובם עם הז'אנר החדשני בעיצוב כל המרכיבים – הופך את הסיפור הישן למשהו חדשני, מלבב, שאין מי שלא יאהב אותו, במיוחד כל מי שניחן בדמיון ובחופש המחשבה.

     

    בין צעירי היידישפיל המעשירים את המחזה במימיקה, בפנטומימה ובעצם תנועתם כחלק מהאנסמבל בולט ניב שפיר המלבב בתפקיד הכלב, כסטודנט ובאנסמבל. כך גם התוספו ללהקה שלושה צעירים כולם בוגרי "בית צבי", - גילי שחר סאלם כסוסה וכסטודנט וכן כעוזרת הבימאי, רותם מלר (שהשתתפה באופרה הישראלית ב"חליל הקסם") –וכמוה דותן עמרני, כאן כסטודנט ובקורוס (והיום ב"עלובי החיים" בהבימה)– כולם יפי תואר עם נסיון במשחק ושירה במחזות זמר בתיאטראות שונים.

     

    תיאטרון היידישפיל בהנהלתו של ששי קשת, משתדרג ברמות עם הצגת "שני קוני למל" הודות לנועזות שלו, בכך שחרג מהשטאנץ המקובל שהיה עד לפני מספר שנים, של מחזות מחיי היהודים של פעם, ובכך שהיה מחייה את התרבות האידית ומחזיר לה את קרנה שאבד שם, יחד עם כל ששת המיליונים שניספו שם. כעת הזמן לחידושים שמתאימים לרוח הזמן הצעירה והתוססת. וגם אם היצירות המקוריות הן של מיטב הסופרים והמחזאים היהודים מהמאה שעברה, הרי הרוח שהיידישפיל יוצק בהם נושבת לכיוון הקהל הצעיר יותר, שמעריך יצירתיות וקידמה. וגם אם המהפך משונה בעיני אלה המקובעים על מה שהיה פעם, למעשה, זהו צעד ענק קדימה, וכך ראוי היה לעשות. ועל כך יש להודות לבימאי אלכסנדר האוזפטר שעלה לישראל בגיל 8 מרומניה, למד כאן בתיכון ובאוניברסיטת ת"א, והמשיך בלימודי הדרמה הגבוהים בלונדון, שם החל לביים, הוזמן ללמד ולנהל תיאטרון בקנדה, ומשם הוא יוצא לביים בכל העולם. בעבודותיו מלאות הדמיון וההשראה הוא בונה גשר תרבותי שממשיך את השורשים היהודיים שלו.

     

    שאפו ליידישפיל, למנהלו ולכל היוצרים המופלאים והשחקנים מלאי ההתלהבות ויכולת ההבעה מתוך פנימיותם. שהם שנסחפו הודות לבימאי וליוצרים. לא להחמיץ, כי ההצגה עולה בכל רחבי הארץ.

    בצילומי ז'ראר אלון נראים למעלה אמיתי קידר וישאל טרייסטמן ומתחת  בודו וטרייסי אברמוביץ עם חלק מהלהקה.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל