כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    אני דניאיל חארמס

    0 תגובות   יום ראשון, 4/6/17, 17:29

    עליס בליטנטל

     

    ביקורת הצגת "אני דניאיל חארמאס" בתיאטרון הבית

     

     

    ''

    דניאיל חארמס כבסיס להצגת- מחול

    במסגרת פסטיבל תיאטרון גשר הבינלאומי 2017 עלה בתיאטרון הבית המחזה "אני דניאיל חארמס"- יצירה יוצאת דופן ומדהימה, שאריאל ברונז ארג ממכתביו, שיריו, יומניו ומערכונים שכתב הסופר הרוסי במהלך חייו הקצרים והמעונים תחת המישטר הסובייטי, בתרגומם של רועי חן וקאי קורבלניקוב. את המחזה ביימה מרינה בלטוב, ששמה בלבד מעיד על התוצאה, ואת הכוריאוגרפיה המופלאה עיצבה דניאל גל (מ"תאג"ד").

     

    המוסיקה המקורית הכה מענגת שכתבו עם תמי ברק וניגנו הכנר לושה סובה, הצ'לן דניאל מיוני, האקורדיוניסט בצלאל בורוכוב בליווי השחקן והמתופף גיא רון, הוליכה את השחקנים שעל בימת תיאטרון הבית כבמטה קסם. במופע בו המילים היו החלק המועט, והתנועה היא הצד החזק שבו, קלט הקהל את הסבל והיסורים שליוו את מסכת חיי הסופר הרוסי דניאיל חארמס (1905-1942), שחלה בתקופת שלטון סטאלין, רוצח ההמונים ומחסל ללא משפט ורחמים את כל האינטלקטואלים ואנשי התרבות.

     

    כדאי שהאינטלקטואלים במחוזותינו יתענינו בקורות אז, ולכשתבוא להם ההארה – יבינו עד כמה שפר גורלם, ויחדלו מפטפוטי והכרזות ההבל שה"דמוקרטיה" לדעתם אינה מתקיימת במדינת ישראל...

     

    ברקע הסיפור מהדהדות הזוועות שהילכו אז על העם הרוסי שנאנק כל ימיו תחת שלטון הצארים, ולכשהתחלף השלטון – זכו לרודן אימים שרק היטלר השתווה לו. במיוחד שנא הגרוזיני הקטן את אנשי ההשכלה. כך נרדף סופר הילדים (תחילה, ואח"כ הרחיב לכתיבה מגוונת מאד) והושלך לבית סוהר בפעם הראשונה, בטענה שתכני סיפוריו מרחיקים את הנוער מקווי המציאות. למרות שהתקשה להפרנס מכתיבתו – המשיך בה. כתב סיפורים קצרים (אלה היוו את הבסיס למחזה שכתב אריאל ברונז), כשמתוך הטקסטים המושמעים בהצגה מהדהדים ברקע האירועים, החוויות הטראומטיות והסבל בחוסר קבלת הכרה של חארמס מהשלטון הסובייטי כיוצר.

     

    בגיל 38 מת חארמס מרעב בכלא לאחר שנכלא שוב והפעם באשמת "תבוסתנות". אך היצירה שעלתה בתיאטרון הבית עם שחקנים מקצועיים, שזורה בהומור, מוגשת בתנועה ללא הרף, פרי יצירתה של מרינה בלטוב, שאף מלמדת בסטודיו ניסן נתיב ומביימת גם בסמינר הקיבוצים. כשאת הכוריאוגרפיה הכה לא שגרתית ומרווה את העין בצבעוניות ויופי, עיצבה דניאל גל, השחקנית והיוצרת הכה מגוונת. עיצוב התלבושות המתחלפות והתפאורה של ענת מרטיקוביץ' מעניקים למופע את האופי הרבגוני של המצבים, שמרבים להפתיע.

     

    יצירה יוצאת דופן, מלאת ענין ומרתקת, כשמעבר ליופי הוויזואלי יש בה גם הדים לתקופה חשוכה ולסיפור-חיים הנושא עמו תכנים ומסר שלא נס ליחם עד היום.

     בצילומו של יוסי מרום נראים שחקני ההצגה.

     

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל