כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    הקומה השלישית בחייה

    0 תגובות   יום שלישי, 6/6/17, 12:31

    עליס בליטנטל

    ביקורת "הקומה השלישית" בת' בית לסין

     

    ''

    הקומה השלישית כשלב בחייה


    המחזה "הקומה השלישית" שכתבה דפנה אנגל-מחרז עפ"י סיפורו של אשכול נבו העולה בת' בית לסין מתחיל כדרמה חברתית שהופכת חיש לדרמה אנושית בבימוי משובח ויצירתי ביותר, עם קאסט המשלב ותיקים וצעירים המתבלנים את ההצגה וכולם גורמים לצופים הנאה מושלמת.

     

    סוד קיסמה של ההצגה "הקומה השלישית" הוא בשילוב הכה מתואם בין משחקם הנוקב, המקצועי והכה משכנע של יונה אליאן-קשת כשופטת בדימוס, של אילן דר הוותיק כבעלה המנוח החוזר ומופיע בדימיונה ומלווה אותה בכל הקורה ל,; וממשחקו הכה מהפנט, מלא החום והרגש של יורם טולדנו, שמצליח לשנות כליל את חייה של השופטת; ומחבורת הצעירים הכה תוססים, רעננים במשחקם הטבעי; כשאת כל זה מנווט בימאי הבית של בית לסין, הצעיר והמוכשר ברמות גלעד קמחי, עם שתי הבימאיות הצעירות אלה ניקולייבסקי (הבת-של חגית) ומאיה ניצן(בתו של עמרי). הסטאז' שהן עושות אצלו, כה מבריק, ובולט, במיוחד בשילוב הרגעים הסוריאליסטיים, בהם המנוח נוכח על הבמה, ומייעץ לאלמנתו כיצד לנהוג ברגעי המשבר שצריך להוריד את הכובע למראה היצירה, מה שמוכיח זאת במבחן התוצאה .

     

    כשלתוך כל אלה נמסכת הופעתם רבת התנועה והזמר של קבוצת הצעירים מפגיני תנועת המחאה של 2011, “צדק חברתי" (תנועה שלא הביאה שום בשורות בעצם קיומה, ודעכה כלא היתה): כך יפעת מאור הבלונדית התמירה משכנעת הן כמפגינה והן כשוטרת העוצרת את המפגינים, אביב פנקס כמותה כמפגינה גם מכמירה ונוגעת ללב כ-אסיה, בת זוגו של בנה של השופטת, אנה סנגר החמודה כשוטרת ומפגינה, אדר (אור בן מלך, שמרוב התרגשות בולע את מחצית המילים) . כך מרשים ישראל קוז'ינסקי (קוז'ו בפי חבריו) שבלט מאד כבר בעת לימודיו בסטודיו יורם לוינשטיין, וכן אבי סרוסי כמפגין וכעורך הדין לייבוביץ, שנחן ביכולת תנועה וקצב, מעין רחמים שהתבלט כ-ישי וכשופט ודניאל מייזלר כמפגין וכקטיגור. את כל חבורת הצעירים בישל מעצב התנועה היצירתי עמית זמיר הצעיר – לקטעים שתפסו את תפקיד שינוי חלקי התפאורה החכמה, והפכום לחלק מהיצירה בקומפוזיציה של תנועתם. הוא כשרון-על שלראשונה נראה בדפוס תנועה כזה.

     

    אם נגלה את התפתחות הדרמה החברתית לחשיפת הדרמה האנושית הכה נוגעת ללב, ובהמשך את פתרון הבעיה בסופה, כשהקהל יוצא שמח וטוב לב – נקלקל לכם. לכן, עדיף לחזות בהצגה בת' בית לסין, ולהבין את מהות הסיפור של אשכול נבו, להתמזג עם משחק כל השחקנים המשובחים, לצלילי המוסיקה שעיצב בטוב טעם רועי ירקוני (מלהקת"נקמת הטרקטור"), מהתפאורה המינימליסטית והכה חכמה של שבעה ספסלים שעיצב שי אהרון, שלובשת ופושטת צורה לפי הצורך ושינוי הלוקיישן כי מגיע לקהל להינות ולצאת מסופק מהצגה מקסימה זו.

    הצילום של כפיר בולוטין.

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל