כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    שבוע העיצוב בירושלים 2017

    0 תגובות   יום שישי , 9/6/17, 14:35

    עליס בליטנטל

    ''

     

    ''

    שבוע העיצוב בירושלים

    ירושלים – פנים רבות לה. ב-8.6 נפתח בה שבוע העיצוב, בו מוצגות תערוכות שונות בארבעים אתרים. כולן מלבבות את העין, לטעמם המגוון של הצופים. אמנים רבים מחו"ל לצד אמנים ישראלים מציגים בבנינים עתיקים את חידושי המאה העשרים ואחת.

     

    חבל שבגלל הארגון הלקוי מצד היחצנים שרצו "לעבור לקחת עיתונאית" תוך סיבוב מיותר בעיר, שהוסיף לכל העיתונאים באוטובוס עוד שעה ויותר לנסיעה, שנוספו לתאונה בכביש מספר 1 החדש – ובכך היא התארכה לשעתיים ושלושת רבעי. כל זאת – ללא מים או כל דבר שהיה חייב להימצא בנסיעה כזו. למזלנו, נהג האוטובוס, בוריס, היה כה בדחן, שהצליח להצהיל את רוחינו ולהפיג את הכעס של העיתונאים במידת מה. מה שלא מחפה על הפרטאצ'ניקיות והניהול הכושל של נסיעה זו, תקלה החוזרת ונשנית המאפיינת את כל נסיעות סיקורי העיתונאים, שדרך קבע יוצאות באיחור ענק ממקום האיסוף, ובשל כך נגזלה מאיתנו הפעם האפשרות לקבל את הסיור המודרך שנערך בלעדינו. כמו כן, הגענו לשולחן כיבוד שחוסל כמעט כליל טרם הגיענו, ומיד דחקו בנו להתחיל להסתובב ולעבור על פני חלק מהתערוכות הרבות.

     

    להתעמק במשהו במיוחד היה בלתי אפשרי. החום הלוהט ביום בואינו גרם להזעה בתוך הבנינים הלא ממוזגים – חרף האקלים היבש והנהדר של ירושלים. תופעה נדירה בעיר הקודש. ובכל זאת, חלפנו על תצוגות "אי האופנה" בבנין הישן של מרכזית בזק שלמשך שבוע ימים הפך למוזיאון טרם מכירתו, ומיקומו הקרוב לכמה ממוקדי התערוכות המענינות כמו במוזיאון בית הנסן, ומוזיאון האיסלם, איפשר לנשום אויר צלול כיין בהליכה בין האתרים; וכן - לשמוע ברקע את ההופעות המוסיקליות שבחצרות האתרים – כמו גם ברחבת תיאטרון ירושלים. מה שעינג במיוחד תושבים שהתפרשו על הספסלים שבחזית המוזיאון, או בבית הקפה החמוד "טאלבייה" שלמרגלות התיאטרון.

     

    בכניסה לבית הנסן השתרעו בגינה היפה על ספות וכורסאות בצל צמחיה ושמשיות צעירים עם טפם. הרוגע שהקרינה תמונה זאת מסביר את עומק וחוזק השורשים שלנו בעיר הזאת, שלעולם לא יוכל מישהו לקחת מאיתנו.

     

    הפתיע בקומפוזיציה הצבעונית היפה שיצר, השטיח הענק הפרוש בחצר הפנימית של בית הנסן, שיצרה קבוצת אמנים הולנדית מעפרונות; כך גם קבוצות אמנים מליטא יצרו חפצים מתוחכמים כמו למשל מנורה המשנה את צבעי האור שלה בהתאם לרצון לשינוי מצב הרוח. יש אור שמדכא, יש מרגיע וכו'.

     

    התערוכה שמוצגת לזכר האוצר הראשון של מחלקת העיצוב במוזיאון ישראל – איזיקה גאון, היא מלאה תחכום ומאפשרת שיתוף פעולה של המבקרים ביצירת פסל תוך שיבוץ חלקי לגו. המיצבים באולמות השונים יעברו טרנספורמציה וישנו את פניהם מדי יום, כך שביקור אחד לא יישקף את מלוא מכלול. בתי השימוש המוסיקלים על פי לחיצת כפתור בכל תא בבית הנסן, הם רעיון נחמד שראוי לאמצו בכל השירותים הציבוריים.

     

    למרות שהחמצנו את הביקור במוזיאון הטבע, בגלל התארכות הנסיעה לירושלים – הרי הביקור המהיר במוזיאון האיסלם היה המרתק מכולם. מלבד האוסף הקבוע הנפלא המוצג בו, שאליו ארצה לחזור ולבוא עם הילדים כדי שילמדו משהו על האיסלם מהצד האמנותי והתרבותי, ולא רק מהצד האלים והקטלני של הפונדמנטליסטים ביניהם – יש בכל שלוש הקומות תערוכות מרתקות ביותר. לא ניתן היה לעלות במעלית לקומה השלישית כי דווקא לכבוד הפתיחה והצפי למבקרים רבים – נעלו את המעלית. (ממש ראש טוב של מי שהחליט על כך). מאידך גיסא כדאי לציין לטובה את מי שמקבל את פני הבאים בפתח מוזיאון האיסלם, שטורח כה נפלא להעביר יידע והסברים על המוצגים. ניכרת בו האהבה לאמנות, למוזיאון ולבני האדם.

     

    בקומה התחתונה הוצגו יצירות אמנות של בני דורנו, והמיוחד שביניהם היה הטריפטיכון של מישל פלטניק – העשוי בטכניקת צילום הווידיאו, שנראה על פניו כשלושה ציורי דיוקן בסגנון פרנסיס בייקון: אדם כלוא בתוך מסגרת המסמלת חדר, פנים הצבועות בסגנון אכספרסיוניסטי, במשיחות מכחול רחבות, ושם היצירה: “בעקבות שלושה מיתווים לדיוקן ג'והן אדוארדס" שיצר פלטניק ב -2013. מה שכה מרתק ביצירה הוא היות ה"ציורים" בעצם סרטי ווידיאו הנעים באיטיות כמעט בלתי נראית, מה שמזכיר את יצירתו של גדול אמני הווידיאוBILL VIOLA , בה תאר בסרט ווידיאו שאורכו כ 17 דקות, את הליכתו של ישו בוויה דולורוזה לקראת הצליבה, כשהקהל מסביבו מענה ,דוקר אותו ולועג לו. השילוב של בחירת הנושא כהומאז' לאמן האנגלי הנודע בייקון תוך השפעת סיגנונו והתכתו ליצירת פלוטניק, וכן השימוש בטכניקה של היצירה שכה הרשימה בזמנו בתערוכה ENCOUNTERS שנערכה ב NATIONAL GALLERY בלונדון, וכתוצאה מכך היא נרכשה ומוצגת במטרופוליטן מוזיאון בניו יורק דרך קבע - שני אלמנטים מהותיים אלה עושים את היצירה כנושאת הדגל של הרעיון שעומד מאחורי התערוכות במוזיאון האיסלם. שהנושא שלהן הוא הקשר בין המוצגים העתיקים שבמוזיאון האיסלם ליצירות החדשות שנוצרו בהשפעתם. כך גם היצירות בתערוכת encounters של האמנים שנבחרו בזמנו להציג ב"ניישנאל גאלרי" בלונדון, היו כל אחת בזיקה ליצירת מסוימת של אמן מופת מהעבר, המוצג באוסף המוזיאון מהגדולים בעולם.

     

    בולט ביופיו ציורה של פאטמה שנאן - האמנית זוכת הפרס שתערוכתה תוצג במוזיאון תל אביב – בו השטיח המונח לפני ביתה מהווה את הנושא החוזר בכל יצירותיה, אותן נראה בתערוכה שתוקדש לה במוזיאון תל אביב. הצעירה הערביה הכה מוכשרת מחוברת לאמנות הערבית המסורתית הבאה לידי ביטוי באריגת השטיחים האיסלמית, ומכאן – הקשר הברור שלה לנושא "מיקום חדש- חפצים ישנים" שמאגד בתוכו את כל התערוכות המתחלפות שבמוזיאון האיסלם.

     

    בכל בנין ואתר בו מוצגות התערוכות יש קטלוגים עם שמות היוצרים בליווי הסברים, כך שהביקור מומלץ לכל הקהל.

    צילום אחד מחלקי הטריפטיכון בווידיאו של מישל פלטניק הוא של עליס בליטנטל.

    בתחתון: צילומו של דור קדמי את הגן בבית הנסן.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל