כותרות TheMarker >
    ';

    רווית ביקורות קולנוע

    בלוג ביקורות סרטים וקולנוע.

    0

    כוכב הקופים: המלחמה

    ביקורת על כוכב הקופים: המלחמה \ War of the Planet of the Apes

    כוכב הקופים: המלחמה

    0

    סרטים  כוכב הקופים

    0 תגובות   יום שבת, 2/9/17, 03:34

     

    .

    "מאט ריבס עושה זאת שוב: 'כוכב הקופים: המלחמה' הוא יצירת מופת עדינה, מלנכולית ובעלת רבדים אנושיים אינסופיים. פחות סרט קיץ, יותר דרמת אקשן חושבת ומחושבת." 

    ''

     

    אתם יודעים, אחד הדברים החשובים ביותר בקולנוע, לדעתי, הוא לדעת להעריך קלאסיקות ולתת להן מחוות. הרי אין מה לעשות; הקולנוע של היום הוא לא הקולנוע של פעם. אפוסים כמו "חלף עם הרוח" או "הסנדק" הם דברים שתתקשו למצוא, ובצדק. את פריצת הדרך שלו הקולנוע עשה כבר ממזמן, ואת המשך הדרך אנחנו עוד לא יודעים, כי בכל זאת, גם אנשים שראו את "הסנדק" בקולנוע לא ידעו שהוא ייהפך ליצירת מופת נצחית. בכל מקרה, אחת מהקלאסיקות המדוברות בז'אנר המד"ב, לצד סרטים כמו "2001 אודיסיאה בחלל" או "בלייד ראנר", הוא דווקא סרט מאוד פשוט, קטן מימדים, בשם "כוכב הקופים" מ1968. בזמנו, האפקטים הויזואלים היו נוראיים ומביכים, ועדיין היה משהו בסרט הזה שהותיר אותו מאוד קלאסי וחשוב. המון מחשבה מאחורי הדמויות, המון עומק בדיאלוגים לגבי אופי האדם. זה היה סרט טוב, מהנה, ובעיקר חשוב. היו לו הרבה המשכים גרועים, אבל אני מעדיף להתעלם מקיומם. עכשיו, אנחנו בסביבות ה50 שנה אחרי המאורעות, נותנים לסיפור שלהם סוף. 


    לא פשוט לתת כבוד לקלאסיקה, אבל יוצרי טרילוגיית כוכב הקופים החדשה ניסו לתת את המיטב. "כוכב הקופים: המרד", שיצא ב2011, היה יופי של אקשן קיצי, והיווה אחלה של פריקוול לקלאסיקה המדוברת. ההמשך שלו, "כוכב הקופים: השחר" שיצא ב2014, כבר העלה הילוך והפך מאקשן קיצי מעולה ויפהפה ויזואלית לסרט חושב וחשוב, ואני לא אשכח איך צפיתי בסרט בדיוק בתקופת צוק איתן כשהייתה אזעקה והוציאו את הקהל מהאולם למקלט הקולנוע - בדיוק כמה סצינות לאחר שבסרט עצמו הייתה אזעקת מלחמה על רקע מאוד דומה. אנשים נגד קופים, אלימות למען אלימות, קרב על כוחות ועל קרקע. הסרטים האלה הרבה יותר חכמים ממה שאתם חושבים.

     

    ''

    "מלא במחוות לקולנוע הקלאסי", (כוכב הקופים המקורי, 1968)

     

    בכל מקרה, הסרט הנוכחי מתעסק בלתת הרבה סוף להרבה התרחשויות שקרו בשני הסרטים האחרונים בסדרה. הקופים עוררו הרס בעקבות קוף מרדן בשם קובה, וגרמו לבני האדם להאמין שהם לא מעוניינים בשלום או בחיים משותפים. הרס, הרבה הרס, נותר בעקבות המחלוקות של הקופים בינם לבין עצמם. העולם כעת נראה אחרת לגמרי; הוא מקום אפוקליפטי, חורפי וכמעט חסר חיים, שיש בו מעט בני אדם ולא מעט קופים. סיזר זקן, יש לו משפחה וילדים שהוא צריך להחזיק, והוא גם מתפקד כסוג של מנהיג של חבורת הקופים ששרדה את המתקפה של בני האדם עליהם. אבל עכשיו, משהו רע אחר קורה, כי בני האדם הולכים צעד קדימה, ויוצאים למשימה בהנהגת רודן אכזר אותו משחק וודי הרלסון, והמשימה שלהם היא פשוט להשמיד את כל הקופים הקיימים בכל אמצעי טכנולוגי שימצאו. וכמו שאתם יודעים, כל סוף שינתן לסיפור הזה הוא כואב וקשה אך ידוע מראש. במילים אחרות: אחד מהזנים ישלוט בעולם, וקשה שלא לדעת איזה מהם. 


    בכל זאת, כולנו ידענו איך הסרטים יסתיימו, כי קשה שלא לדעת סוף של סרטים שהשם שלהם הוא ספוילר אחד גדול. אז ככה; השתלטות על העולם ראינו לא פעם ולא פעמיים, ותמיד זה היה פחות או יותר אותו הדבר. חייזרים, אנשים מהעתיד, יצורים או וואטבר, כולם רצו לשלוט בכדור הארץ. הם תמיד באו עם כלי נשק מפותחים לאללה ותמיד ידעו מה לעשות בשביל לא להפגע. בני האדם תמיד היו חלשים בסיפור הזה, ותמיד ניצחו, איכשהו. לסירוגין הם הפסידו כישלון מוחלט, אבל סרטים כאלה לא תמצאו הרבה. לסיכום, בסרטי מד"ב קל לעשות את סוף העולם, בעיקר בגלל שאף אחד לא לוקח אותם ברצינות. הרי אין סיכוי שהעולם ייחרב בצורה כזו, נכון?


    וכן, זה נכון. ולכן "כוכב הקופים: מלחמה", שיצא השנה, בוחר לעשות משהו קצת אחר, שאמנם מזכיר הרבה סרטים אחרים אבל בצורה קצת יותר אינטלגנטית, קצת יותר ריאליסטית. הרי גם אם מד"ב הוא הזוי ומנותק לחלוטין במציאות, ישנם אמנים שיכולים להשתדל להוציא את המיטב כדי שהוא יראה ריאליסטי. מאט ריבס, במאי שני הסרטים האחרונים בסדרה, הוא אחד כזה. הוא לא מתפשר על רגע אחד של ריאליסטיות בשביל שהסרטים שלו יראו אמינים, וגם לא מתפשר על פרט מד"בי אחד בשביל להוריד מערך העלילה. לרוב הבמאים זה היה נראה כמו נסיון כושל ומביך, אצלו זה איכשהו עובד. איך? אני לא יודע, מה אני, פרופסור לבמאי קולנוע?

     

    ''

     


    בכל מקרה, אחת הדרכים של ריבס לתאר את סוף העולם, היא להראות דברים קצת אחרת. הפעם בני אדם כבר לא החלשים בסיפור, וגם לא הקופים, ברוב המקרים. שני הצדדים חזקים, ושניהם נלחמים עד הסוף. יש הרבה פילוסופיה בסרט, ומשמעותה די פשוטה; בני אדם, כולם ככולם, הם די רעים. הם לא מוותרים בקלות. הם יודעים איך לקחת את החלש ולנצל אותו, להעניש אותו, לייעל אותו לטובתם ולזרוק אותו כשלא צריך. הייתם אומרים שזה לא נכון, אבל אז הייתי אומר לכם לפתוח חדשות ולראות קצת על דאע"ש, סוריה או תעשיית העבדות ילדים ונשים בתאילנד והייתם שותקים. כנראה שלסרט הזה יש משהו חשוב להגיד לנו. 


    אבל מעבר לדברים חשובים, כדי לתאר את סוף העולם הסרט עושה את המיטב כדי להיראות ריאליסטי ועושה את הדבר החכם ביותר שאפשר לעשות; להשען על אירועים מהעבר. סוף העולם אמנם עדיין לא קרה, אבל הוא היה מספיק קרוב לכך. דוגמאות ריאליסטיות לכך הן למשל מלחמת העולם השנייה, השואה או מלחמת ויאטנם - אירועים היסטוריים בעלי קני מידה הרסני שהעולם לא ידע קודם לכן, ונקווה שגם לא יידע. הסרט מנצל את האירועים האלה ושואב מהן השראה בצורה.. מעוררת השראה. ישנן סצינות בסרט הזה שיראו לכן אחד לאחד כמו סצנות מסרטי שואה, וזה בהחלט לא בטעות. ישנן סצנות לחימה בסרט הזה שיראו לכן אחד לאחד כמו סצנות מ''טוראי ראיין'' או ''אפוקליפסה: עכשיו'', וגם בזה יש הרבה קריצת עין. כבר אמרתי כמה שזה חשוב לתת מחוות לקולנוע קלאסי?

     

    ''


    אם זה לא מספיק, אחד מהדברים היפים שהסרט הזה עושה, הוא לקחת סיפורים (בדיוניים לדעתי, אבל כל אחד ואמונתו) מהתנ"ך ומעניק להם רובד ריאליסטי. כי אם כבר נשענו על השואה, על אסונות טבע ועל שאר נזקי האנושות, אין יותר קרוב בהיסטוריה שלנו לסוף העולם מאשר אירועי התנ"ך, כל עוד אתם מאמינים בו. סיזר, הקוף הראשי בסרט, מתפקד כסוג של משה רבנו. הוא כבר לא הקוף החמוד והמצחיק שהיה בסרטים הראשונים; הוא קוף זקן, עם משפחה, ילדים, ומלא שונאים. הוא מנהיג בחסד וברצון, אבל בסופו של דבר הוא עוד קוף עייף ומסכן שרק רוצה חיים טובים לו ולעמו. הוא מגמגם מעט, פועל בקור רוח, אפלולי, ובעיקר מלא הקרבה עצמית. את סיזר משחק אנדי סירקיס, ואני לא יודע אם זה נחשב בדיוק משחק, או שהאנימציה והסינמטוגרפיה יותר עצבו את הדמות הזאת, אבל מי שזה לא יהיה, הם יצרו הופעה שראויה לאוסקר. אין ספק שמשה רבנו היה מקנא בו או משהו. 


    בכל מקרה, אם ציפיתם לסרט קיץ שגרתי, עם אקשן, יריות, וקופים מגניבים, טעיתם. הסרט הזה הוא למעשה הכל חוץ מסרט קיץ, ניתן לקרוא לו אפילו בהיפוך "סרט חורף". הוא מושלג, הוא אפל, הוא עצוב. יש בו הרבה מוות, וכזה שמורגש היטב וקשה לדלג עליו וליהנות ממנו. יש בו אקשן, אבל הוא לא אקשן סוחף של סרטי קיץ, הו לא, הוא יותר אקשן מהסוג שתצפו בסרטי מלחמת העולם השנייה שנעשו בשוודיה או משהו. יש בו אפקטים מדהימים, אבל הם מיועלים לצורך אווירה ריאליסטית ולא לצורך בידור הצופה. יש בו טוב ורע מאוד מוחלטים, אבל עמוקים נורא, בעלי אופי אפל וכאלה שניתן לדון שעות במחשבה מי מהם צודק, למרות שהתשובה הברורה היא שאין טובים או רעים בסיפור הזה. 

     

     

    ''


    ואם זה לא מובן, בעיני "כוכב הקופים: המלחמה" הוא בדיוק הדוגמא לאיך לעשות סרט מעולה; אווירה, דמויות, מחוות. מסר לעולם שלא נאמר בצורה ישירה מידי, אבל גם לא בצורה מעיקה מידי. בידור אפקטיבי לצד דרמה מלנכולית. המון קולנוע. המון חשיבה. זה אולי לא הסרט הכי טוב שנעשה אי פעם, אבל הוא אחד מסרטי המד"ב החכמים שראיתי, ובעיקר המרגשים. אם אתם אוהבים קולנוע, ואוהבים את העולם - אסור לכם לפספס את הסרט הזה. 

     

     

    "כוכב הקופים: המלחמה"

    במאי: מאט ריבס

    שחקנים: וודי הארלסון, אינדי סירקס, קארין קונובאל 

    אורך: 140 דק' 

    ציון: ★ ★ ★ ★ ★ 


    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      זאב גרשטיין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין