0
הסרט הנפלא והמרגש של הבמאי פרנסואה אוזון 'פרנץ' מתרחש בשנת 1919 מיד בתום מלחמת העולם, כשאירופה עדיין מלקקת את פצעי המלחמה הפתוחים והטינה בין הגרמנים לצרפתים מרחפת באוויר.
אנה, גרמניה (פאולה-ביר) המתגוררת בבית הוריו של ארוסה פרנץ שנהרג בצרפת פוקדת מיד יום את קברו. היא מבחינה בגבר זר המניח פרחים על קברו, המגיע בהמשך לבית הורי פרנץ, ד"ר הנס הופמייסטר (ארנסט שטוצנר) ואשתו מגדה (מארי גרובר). הוא מגורש בבושת פנים כשהאב הבין שהגבר צרפתי.
כשהתברר לאנה שהגבר הזר אדריאן (פייר ניניי) היה מיודד עם פרנץ לפני המלחמה, היא מפגישה אותו שוב עם הוריו של פרנץ הצמאים לדעת כל פרט על בנם בהיותו סטודנט בצרפת לפני המלחמה. קבלת אדריאן דובר הגרמנית בבית ההורים והתקרבותה של אנה אליו, מעוררת מורת רוח קשה בקרב תושבי הכפר.
הסרט נוצר בהשראת סרטו של הבמאי ארנסט לוביטש מ- 1931 'שיר ערש שבור' שהתבסס על המחזה של מוריס רוסטאן. להבדיל מסרטו של לוביטש, שם הבמאי אוזון את הדגש על השקר, רגשות סותרים, אשמה, מחילה, התפכחות.
הבמאי השכיל לבנות עלילה מרתקת אפופת עשן של אי בהירות המשאירות את הצופה במתח ובעלת תפניות מפתיעות. העשן מתפוגג לאיטו ונחשפים בפני הצופה גילויים מפתיעים לגבי האמת, שחלק מהדמויות לא יתוודעו להם והם ימשיכו בתת מודע לקבל את השקר.
הסיפור מסופר מנקודת המבט הגרמנית שהובסה והושפלה בחוזה וורסאי, ובעיקר מתאר את המסע שעוברת אנה – מסע של התפכחות מן המציאות, של שקרים ותשוקה. דמותו של אדריאן נשארת עלומה והצופה נשאר עד כמעט לסופו של הסרט תוהה מה מהות הרגשות של אדריאן לפרנץ ולאנה.
הסרט מצולם בשחור לבן למעט קטעי הפלאשבק העולים בזיכרונו של אדריאן על אותם ימים בהם בילה עם אדריאן בפריז. קטעים המצולמים בצבעים המכניסים חמימות לעולם הקודר של האמת והשקר בהם חיים הדמויות.
שם הסרט 'פרנץ' מהדהד בתוכו את שמה של צרפת , ובא להביע את היות הגבר המת פרנץ ואנה ארוסתו פרנקופילים – גאוני.
הסרט עוסק בשאלת הנזילות של זהויות מגדריות, כיצד אדם תופס את עצמו וכיצד הוא נתפס על ידי זולתו, האם יש כל טעם באמירת האמת תוך פגיעה בצד השני? מה המחיר הגבוה שגובה מלחמה משני הצדדים.
הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל ונציה האחרון וזכה פרס הסזאר לצלם פסקל מרטי ופרס השחקנית הצעירה לפאולה בר.
זהו סרט מרתק וסוחף – עבודה קולנועית נפלאה של פרנסואה אוזון.
שחקנים: פייר ניניי, פאולה בר במאי: פרנסואה אוזון הפקה תסריט: פרנסואה אוזון, פיליפ פיאזו, צילום: פסקל מרטי, מוסיקה: פיליפ רומבי ז'אנר: דרמה אורך: 113 דקות שפה: גרמנית צרפתית
|
הציון שלי: 5 מתוך 5