כותרות TheMarker >
    ';

    1610חצויה-תמר אסנקאו-תיאטרון יפו

    ביקורת על 1610חצויה-תמר אסנקאו-תיאטרון יפו

    1610חצויה-תמר אסנקאו-תיאטרון יפו

    0

    אמנות ובמה  elybikoret

    0 תגובות   יום שישי , 8/9/17, 03:39

     
     1610חצויה-מחזה מאת תמר אסנקאו-תיאטרון יפו
    צילומים-אלי ליאון
    זאת לא הפעם הראשונה שאנו רואים שחקניות ממוצא אתיופי .הן משחקות הן בהבימה ,הן בקאמרי ובמקומות אחרים.
    אך זאת הפעם הראשונה ,למיטב ידיעתי,ששחקנית ממוצא אתיופי כותבת גם מחזה העוסק באתיופים ובעיותיהם.
    "חצויה"הנה הצגה שנכתבה על ידי תמר אסנקאו שגם משחקת בה.
    יתכן שזה סיפור אוטוביוגרפי של המחברת או אולי היא משמשת רק דוגמה על מה שהקהילה האתיופית עוברת בדרך קליטתה בישראל.
    אלה ,כשמה במחזה נאלצה לשנות את שמה בהגיעה לארץ.
    זהו הסימן הראשון המבקש לתקן את זהותה ולהשכיח כמה שאפשר מהר יותר את שורשיה האתיופיים.
    אתה לא אדון לעצמך ולראיה הממסד לקח לעצמו את הרשות לשנות את השם שניתן  על ידי ההורים לשם ישראלי.
    את האימא השאירו בצד .לדעת המחברת הומצא פרויקט שתשאיר אותה-את האימא בשולי החברה.
    השם שלה באמהרית הוא "אלמנש"שם קשה לביטוי.יש בעיות איתו בבית הספר,ברחוב,בעבודה.
    השם החדש "אלה"מנסה להפוך אותה לישראלית ולהשכיח את התרבות היהודית-אתיופית רבת השנים וההיסטוריה.
    לשתי השחקניות דעה שונה לגבי עברן וההווה.לאחת תסביך עם השער האפריקאי שלה.היא מנסה בכל כחה לישרו ולהבהיר את פניה.היא היתה מאושרת כאשר מצאה חומר שהחליק את שערה.
    השניה בדעה שאם תחליק את שערה משהו ממנה יעלם.משהו ממנה ימחק.
    רוב חברי  הקהילה האתיופית לא מרגישים כישראלים כי צבע העור שונה,יש דעות קדומות לישראלים על האתיופים וקשה לשנות בין רגע דעות כאלו.
    דוד גיגנה היה מושל בחבל כגודלה של מדינת ישראל כולה.כאשר הגיע לארץ והתגייס לצבא הפך לסתם לובש מדים.
    נולדת באתיופיה והגעת לארץ אתה גודל בה בחצר האחורית של המדינה -בפרבריה.
    לא שונה בהרבה גם ההתבגרות  של אלו שכבר נולדו בישראל.
    המפעלים סוגרים את הדלתות בפניהם בטענות שונות עד שבסוף מאפשרים להם לעבוד בשמירה ונקיון.
    רוצים לשכור דירה,נתקלים בקשיים רבים, כי אם מישהו ישכיר להם דירה-זה יוריד את ערך הנכס.
    האתיופי חצוי.יש כאלו שהמורשת אינה מענינת אותו כי הוא צריך להתקדם.צריך להסתגל למצב של היום.כל אחד חצוי כי אם הוא רוצה להצליח ורוצה לשמור את מורשתו זה אינו ניתן לביצוע.
    השפה היחידה שנרכשה כאן היתה שפת ההישרדות.
    האתיופי רגיל להרגיש זר.באתיופיה הרגיש כזר כי זו לא היתה מדינתו.הגיע לארץ, שכל כך התגעגע אליה כי הרגיש שהיא ארצו ,אך גם כאן הוא מרגיש זר
    הוא נתקל בתופעות רבות .כאשר הוא נותן זרע,זרעו מושמד גם כשהוא בריא לגמרי ולא משתמשים בו.
    הסיפור  שתמר מספרת במחזה הוא סיפור של כל מהגר.כל עדה,כל קהילה שבא לישראל נתקלו ביחס כזה בוריאציות שונות.
    כך היה עם היאקים, המרוקאים,התימנים,הרומנים,הרוסים וכו'.אך עם האתיופים הבעיה חריפה יותר בגלל צבע העור.
    מעטות הקהילות שבאו בהמוניהם ושנקלטו מהר מבלי להרגיש בהתחלה כזרים.
    משחקן של תמר אסנקאו ואורטל סולומון מעולה.הוא מרגש,מלא ניואנסים,צער ושמחה.
    השתתפה בכתיבת המחזה גלית פיין שכתבה גם את המוסיקה לשירים המושמעים בהצגה.בעריכה השתתפה רותם בר ישראל .
    ביימה את ההצגה בת חן ישראלי.הוא היה קיצבי,מדוייק,מענין וטוב.
    ההצגה מרגשת.מבהירה היטב את הרגשת האתיופי.
    המחזה כתוב היטב ונוגע בכל פינה ופינה בלב.
    אני תקוה כי אדם שרואה את ההצגה אינו יכול להשאר אדיש ,ישנה את דעותיו  ולו במעט על קהילה שלמה שלאט לאט, שלא באשמתה ,מנסה להשתלב בחייה של המדינה.
    לראות או לא לראות:הצגה מרגשת,יפה,מבוצעת היטב ונותנת חומר למחשבה לתיקון יחסינו  לקהילה.
     
    נכתב על ידי elybikoret , 30/8/2017 07:31 
     
    אלי ליאון
    03-6856786
    0542493488
    עיתונאי-מבקר אמנות
    תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
    חבר אגודת העתונאים של תל אביב
    ותא המבקרים שליד האגודה
    מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
    מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו
    מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן
    WORD PRESS  

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      elybikoret
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין