כותרות TheMarker >
    ';

    מבקר בסביבה

    תיאטרון, מוזיקה, מחול, ספרות - תרבות !!!

    פוסטים אחרונים

    עדיין לא התפרסמו פוסטים בבלוג הזה.

    "יהלום בנוף המטופח" - חני דינור שרה רחל שפירא / יוקי לביא

    0 תגובות   יום שני, 11/12/17, 20:56

      "אנשי הגשם מתכווצים במעיליהם / הם כבר למדו איך להצניע את עצמם / טיפות גדולות זולגות מכחול לילותיהם / טיפות גדולות זולגות על עלבונם" ( "אנשי הגשם" )

     

    ''

     

     

       יודעים מה המשותף לאילנית, חווה אלברשטיין, ירדנה ארזי, גלי עטרי, ריקי גל, נורית גלרון, רבקה זוהר, ריטה, יהודית רביץ? ואיך השמות יאיר רוזנבלום, נורית הירש, נחצ'ה היימן, יהודה פוליקר, מתי כספי, מוני אמריליו קשורים זה בזה? כולם ללא יוצא מן הכלל זכו לעבוד עם המשוררת רחל שפירא. אם כמבצעות  ואם כמלחינים, שלל היוצרים המגוונים הללו נעטפו בהילת המילים הקסומה, בתיאורי הנוף השמיימיים, וביופיים של מנעדי הרגשות אותם העלתה על הכתב. כל אחד ואחת מהם חצב לו חלקת אלוהים ייחודית בזמר העברי, והבטיח את מקומו בפנתיאון הישראלי לדורותיו. 

     

    ''

      צילום: משה שי ואריאל בשור


      הצבתי לעצמי משימה בכתיבת מאמר הביקורת הזה - להימנע ככל הניתן משימוש במילים "נכס צאן ברזל", "פס קול תרבותי", ו - "קאנון". כשמדובר בעשרות שנות תרומה פואטית ובמאות להיטים המוכרים לכל אוזן ונפש, דומה כי כל צורת התייחסות לרחל שפירא וליבול העשיר אותו העניקה לנו מעמידה את המשימה שלי באתגר כמעט בלתי אפשרי. "פרח משוגע" הוא שם המופע משיריה המוצג בימים אלו ברחבי הארץ, כאשר מי שהרימה את הכפפה היא חני דינור. הזמרת והמוזיקאית ברוכת הכישורים ( "אחרי שלושים זה יופי", "חתן כלה", "אהבה וכאב", "סירת נייר" ועוד רבים אחרים ) החליטה לגבש לערימה אחת ערב המשלב את פזמוניה המובחרים של שפירא. שעתיים תמימות של למעלה מעשרים משיריה היפים, המפלרטטים עם תקופות שונות בחייה, עם זמרות כאלה ואחרות ועם חוויות אותן צברה, ולמזלנו הרב השכילה לתמלל עבורנו.

     

      "בואי רוח ים עם טפיחת כנפי יונה / והביאי מאי שם / עוד דרישת שלום חמה / בואי נכונה, אל הלחי השחומה / בואי רוח ים עם טפיחת כנפי יונה" ( "דרישת שלום" )

     

    ''

     

     

        "כמה כיף לראות אתכם, שהגעתם בערב גשום וסחוף רוחות" קידמה את פנינו המשוררת, בעודנו יושבים באולם ענבל בנווה צדק בת"א, מלא וגדוש מפה לפה. כבר בפתיח אתה מתוודע למשלב הלשוני, מתענג על השפה המשובחת הבוקעת מגרונה, כה נדירה במחוזותינו בישראל של היום. חני דינור לצידה, כשמסביבן רמי הראל על הפסנתר וההפקה המוזיקאלית ויוראי אורון על הקונטרה באס, מוליכים אותנו במסע הזמן אל "חלומות", "עוד יום", ולשיר הביכורים של שפירא "מה אברך". הבלדה הטראגית על בן כיתתה שנפל במלחמה, ושעיניו של יאיר רוזנבלום שהתאכסן בבית ההארחה שבקיבוצה צדו את מילותיה. מכאן הדרך להלחנתו ולהפקדתו בידי רבקה זוהר היתה מהירה, והשיר הזה - על כאבו הפרטי והאינטימי - הפך לנחלת הכלל, ההמנון הבלתי רשמי בכל המסכתות השנתיות. 

     

      "יום החולין הזה הוא יום שיש בו חסד / ובחסדו שורות אליך נכתבות / קח את ידי עכשיו, עשני מפוייסת / ביום חולין כזה דרכינו מצטלבות" ( "שיר של יום חולין" )

     

       ואותו יאיר רוזנבלום, שנים מעטות לאחר מכן, הפליא להתאים מנגינה לשיר של יום חולין, שללא ספק הוא מהנשגבים ברגעיה של שפירא ואחת מקלאסיקות האהבה שנכתבו בשפה העברית. וכך בעודנו משייטים בימי החולין, מתרגעים ב"נחמה",מזמזמים את "כמו צמח בר", נפגשים עם השמיים המשתנים לעיני החקלאים, ונחשפים לנסיבות כתיבתו של שיר המופע "פרח משוגע" ( לא מתכוון לגלות, את התשובה תדעו אם תלכו לצפות בו ), ניגשת לפתע חני דינור לפסנתר ומזמרת את המילים : "גיבורה שקטה, עסוקה כל כך / צער ותלאות את עושה פלאות וחיים יוצרת / עם טרדת היום וחרדת הזמן / עם תחושת אשם ועלבון ישן מאחה קרעים / את נושאת בעול / כאילו התבקשת לשאת את העולם כולו על הכתפיים / גיבורה שקטה בדרכך שלך את אחות של השמים והארץ והאור...".זוהי התשורה אותה העניקה לה רחל שפירא, השיר "גיבורה שקטה" בהשמעת בכורה. למותר לציין כי דינור אחראית על הלחן הנוגה והמהדהד בקולה, גורמת לנו להתמסר לה כבר בשמיעה הראשונית, ולהיווכח בכח הרב הטמון במפגש הפסגה הזה בין שתיהן.

     

      "היי שקטה, כמה אפשר לשטוח / את הפגיעות מבלי לחשש מהשפלה / כאילו הפגיעות עצמה היא סוג של כח / כאילו השלווה היא חוף הבהלה" ( "היי שקטה" )

     

      ואחרי "גיבורה שקטה" מתבקש לסיים את הערב עם "היי שקטה", טקסט שכולו זועק העצמה נשית, קריאת תיגר כנגד עוולות מחד ופיוס עצמי והצהרת כוונות אישית מאידך. דינור נוסקת לגבהים, ומנעדה מייסר אותנו, חודר ומנקב את גופו של כל אחד מן הצופים. אילו ירדנה ארזי, חווה אלברשטיין, ריקי גל ואילנית היו מתגנבות לאולם וחוזות בפרשנויות לשירים שלהן, נפשן לבטח היתה מתרחבת בהתרוממות רוח. רק מבצעת אינטליגנטית, איכותית ומרגשת בסדר הגודל של דינור מסוגלת לחולל פלאים ביציר הכפיים שכה מזוהה עימן, וללא ספק כל אחת מהן היתה מודה לזמרת המרעננת הזאת על המחווה האמנותית, ואת היופי שתירגמה לתוככי השלאגרים - בעיני השבת ובעיני החולין - של רחל שפירא בדרכה הבלתי מתפשרת.

     

      ומה עם המשימה שהצבתי לעצמי? מסתבר שעמדתי בה בהצלחה. הפרס שאני בוחר הוא ללכת למופע "פרח משוגע" פעם נוספת, ומקווה לראות בו גם אתכם...

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      YukiLavy
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין