כותרות TheMarker >
    ';

    מבקר בסביבה

    תיאטרון, מוזיקה, מחול, ספרות - תרבות !!!

    פוסטים אחרונים

    עדיין לא התפרסמו פוסטים בבלוג הזה.

    תרבות היידיש בשיאה ההיסטורי - "השחקן" / יוקי לביא

    1 תגובות   יום ראשון, 14/1/18, 21:32

      "התרבות היידית, שבעברה היתה תרבות מפוארת, כבר אינה מוכרת ליהודים צעירים רבי, וחשוב היה לי לעסוק בנושא בהפקה הזו. להביא את הרגע המדוייק בהיסטוריה בו אירע השבר הגדול של עולם היידיש עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. לנסות להתמקד בו, ברגעי האומץ, הכאב והחסד שהיו בו,ובקסם המיוחד שהלך אז לאיבו, תוך הצגת מחווה לתיאטרון היידיש העולמי בעבר, כמו גם לזה שלנו פה בישראל בהווה" - דבריו המרגשים של יונתן אסתרקין, במאי "השחקן" של תיאטרון "היידישפיל", המוצג בימים אלו ברחבי הארץ. 

     

    ''

    צילום: ז'ראר אלון

     

      זוהי איננה עוד הצגה. זו מלאכת הצדעה, כך חשבתי לעצמי כשחלפה לה השעה וחצי ב"צוותא" בת"א, ורעמי מחיאות הכפיים לצוות המופלא - ובייחוד ליעקב בודו ולישראל טרייסטמן - הרעידו את קירות האולם. אלימלך, בגילומו של טרייסטמן, הוא שחקן עתיר ניסיון בתיאטרון היידי בווארשה, השתתף בקלאסיקות היהודיות והאוניברסליות הגדולות, ותהילתו קנתה לה שם. המחזה מתרחש בעיצומה של המלחמה, כשהפלישה הגרמנית עומדת להתרחש בכל רגע, ואלימלך מיודענו על סוף קריסה פיזית ונפשית. כוחותיו אינם עומדים לו, ותלותו במלביש הוותיק שלו תנחום - בגילומו של בודו - היא טוטאלית. "השחקן" מתמקד בערב העלאת ההצגה "טוביה החולב", כשהיא אספקלריה ובבואה לכל התככים, המזימות, הקונפליקטים והקנאות המשולבים בהפקה תיאטרלית שהיא. כל המאבקים שהודחקו צצים באותה נקודת זמן כשלצד שני ענקי הבמה האלו, אנו פוגשים גם את טרייסי אברמוביץ', ניב שפיר, אירמה סטפנוב, סיוון קינר ויונתן רוזן. כל אחד ואחת מהם הוא שותף להפקה המדוברת, איש סוד של אלימלך מחד, אך גם אורב לו בפינה מאידך, נוקם בו ברגעי השפל בהם הוא מצוי על יחסו ארוך השנים אליהם. נפלאים, מקצועיים וערוכים לכל גחמה של אדונם, כמצוות אנשים מלומדה.

     

    ''

    צילום: ז'ראר אלון

     

      אסתרקין כתב את מחזהו בהשראת היצירות "להיות או לא להיות", "המלביש", "שני קונילמל", "המכשפה", וכמובן - "טוביה החולב". הוא שוזר בהפקה הנוכחית קטעים מתוכן, ובעיקר מעצים את תחושת האימה והבדידות. הדי התותחים שבחוץ, סימני השאלה האופפים את השחקנים חסרי האונים ונטולי הוודאות לעתידם המקצועי ולגורלם הקיומי, חודרים למעמקי הצופים, כשזעקתו המפלחת של תנחום בסיומה של ההצגה איננה מותירה איש בשיוויון נפש. 

     

    ''

    צילום: ז'ראר אלון

     

      ישראל טרייסטמן הוא עונג צרוף של משחק וירטואוזי. קומתו התמירה, קולו הסמכותי והופעתו האצילית הם תמצית קיומו של אמן הבמה. הוא כ"כ משכנע בייסוריו עד שאתה חש בהיסטוריה הרחוקה ההיא קרובה לפתחך, ואת כוחות הברית וציר הרשע נלחמים זה בזה. בודו - השחקן בהא הידיעה של היידישפיל - מוכיח לנו מהו שיעור קומתו הנצחי. בשתיקתו, במימיקות שלו, בחיוכו המבוייש - הוא לא רק יד ימינו של "השחקן שלו אלימלך", אלא מהווה זרוע מלטפת ומנחמת למכאובים של שאר הצוות, ובדרך לא דרך גם משמש אלומת אור של רוגע עבורנו. משב רוח של אופטימיות זעירה וזהירה בתקופה טרופה וגועשת...

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      YukiLavy
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין