כותרות TheMarker >
    ';
    0

    ''מקום שקט" - ביקורת

    0 תגובות   יום ראשון, 15/4/18, 04:43

      תוצאת תמונה עבור מקום שקט    

     

    יש יצורים שאף אחד לא רוצה לפגוש, בעיקר כאלה שהם מצד אחד חייזרים, ומצד שני מפלצות, והם משום מה תמיד מטילים הרס ענק על כל מי שסובב אותם. בד''כ לא נעים להתקל בהם, אבל עכשיו אני חייב לציין שהם באו בזמן הנכון. תודה שהגעתם מפלצות מגושמות, סידרתם אותנו לזמן הקרוב.

     

    באמת עכשיו. נורא קשה ליצור סרטי מפלצות או סרטי חייזרים, או מיקס שבניהם, בלי לצאת סרט מטופש, קומדיה שלא בכוונה, או סתם קיטש לבני נוער. לפעמים זה עובד, לפעמים זה לא. בואו נזרוק כמה דוגמאות לכל דבר - ''גברים בשחור'' היה אחלה סרט מפלצות וחייזרים, מטופש ונהדר כאחד. ''מפגשים מהסוג השלישי'', למשל, והכוונה היא גם לחידוש וגם להוא הישן, הם גיהנום קולנועי קולוסאלי. מה שמזכיר את הסרט ''קלוסאל'' אבל נשאיר אותו בצד. 

     

    לסיכום ולעניין, חייזרים, מפלצות, חוצנים, הם עסק מורכב בקולנוע. בעיקר מורכב מהיותו מוכר מידי, שכיח מידי, משעמם מידי. אפשר תמיד להסתכל אחורה ולהתענג על יצירות כמו ''היצור'' או ''הנוסע השמיני'' ולרייר על כמה שהקולנוע אבד מאז. אז זהו, שהפעם אני שמח לבשר לכם שקיבלנו את סרט המחווה ליצורים ולחייזרים הכי טוב שיצא מאז.. ממ.. וואו, זה היה מזמן.

     

    ועכשיו קצת לסיפור עצמו. העולם נחרב. יש בחוץ חוצנים, או מפלצות, שלא מהססות להרוג כל יצור חי שהם שומעים או מרגישים בתזוזתו. הם עיוורים, והם פועלים נטו לפי חוש השמיעה והתפיסה החושתית שלהם. אין להם רחמים והם הצליחו להשמיד את כולם, ממש כולם. נשארו בעולם משפחה קטנה המונה 5 אנשים, שני הורים לשלושה ילדים, שפשוט חיים בשקט. רק בשקט. פשוט בשקט. אוקיי??

     

    השקט שבסרט הזה הוא אלמנט מרכזי בו. מהר מאוד הבמאי מבהיר לקהל שבסרט הזה לא ידברו הרבה, אם בכלל, ומדגיש כמה שחשוב שכל פעולה שתעשה, גדולה כבקטנה, בין אם זה הצלת חיים דחופים או הליכה למטבח, חייבת להיעשות ב ש ק ט. ואם אתם חושבים שלהיות בשקט זה קל, הייתי מציע לכם להסתכל קצת על האולם הקולנוע שבו הייתי עם מיטב חברי הקהל הישראלי שדאגו שלרגע לא יהיה שקט באולם וצחקו ודיברו בקול רם בכל רגע שאפשר להם. נהדר.

     

    אבל לרגע ננסה להכנס לסטייט אוף מינד של היוצרים של הסרט הזה, ונראה, כמה שהשקט ובעיקר הסמנטיקה של השקט חשובים פה. ישנה השקעה רבה, גם בבימוי וגם בסיפור, שבדגש על כמה שכל פעולה נעשית ביצירתיות האפשרית בשביל שלא תהיה טיפת רעש. הם הולכים יחפים, תמיד יחפים. הם מדברים בשפת הסימנים. יש להם חול מיוחד שהם מפזרים במקום אשר עלול להוות רעש. ואם אתם חושבים שאתם מתוחכמים מזה, תתפלאו, כי הם מתוחכמים פי 10. יש להם מערכת אורות שלמה סביב איזור המגורים שלהם (שכמובן משתנה מס' פעמים במהלך הסרט כי נו, הם במלחמת השרדות) שמתריעה ומרתיעה אותם בפני רעש כלשהו שקיים באיזור. דיימ.

     

    תמונה קשורה    

     

    ואני חושב שכאן נמצאת הגדולה והאמנותיות של הסרט הנהדר הזה. הדיוק, וההליכה לצד הפרטים הקטנים, הנאמנות לעולם שבו הדמויות קיימות, זה דבר שלא ראיתי בהרבה סרטים, עם בכלל. העולם שבסרט הזה אמנם בדיוני, אך האופן שבו הדמויות מתנהלות בו הוא מציאותי לחלוטין. יש כאן המון נאמנות לחוקי העולם ולחוקי המפלצות של הסרט הזה. יש גם נאמנות גדולה בין הדמויות אחת לשנייה, ובכל רגע הסרט לא נמנע מלהזכיר כמה חשוב לשמור על מי שקרוב אליך, וכמה שמשפחה היא ערך עליון. שזה קלישאה, כן? אבל משום מה, בסרט הזה, ובצורה בה זה נעשה, זה באמת מרגש. המשפחתיות והנאמנות שלהם, בין אם זה בגלל השחקנים, או הבימוי העדין, או הדיאלוגים (עד כמה שיש בכלל), הופכים כמה מהסצנות בסרט הזה לדבר הכי מרגש שראיתי לאחרונה.

     

    וכמובן שיש לנו כמו שאמרתי בהתחלה, מחוות רבות לקולנוע היצורים הקלאסי. קצת דמיון לנוסע השמיני, קצת דמיון ל'היצור', קצת השלמה לסיפורי השרדות אחרים שקשורים לאפוקליפסה כזו או אחרת. יש כאן המון מודעות לז'אנר ולאבני דרך בו, ועל הדרך, הסרט בוחר להראות לנו סיפור אחר, שקט, מותח, אפלולי, מלא ביחסים בין הדמויות שנוגעות במקומות הכי רגישים שלכם, וכמו כן, יש לסרט הזה עוצמות שקשה למצוא היום בסרטי יצורים סטנדרטיים. אלך רחוק ואגיד שעוצמות כאלה לא תמצאו בשום סרט אחר בכלל בתקופה הזו.

     

    לצורך האיזון אגיד שכן היה חסר לי כמה דברים. הרבה פרטים עלילתיים נפתרו בצורה מאוד 'קלה', כזו שגורמת לך לחשוב למה הם לא עשו את כל זה מלכתחילה. יש המון חורים בהליכים עלילתיים חשובים והמון נקודות שמעוררות הרמת גבה. יש גם חוסר בהיסטוריה לגבי כל מה שקורה לעוסקים במלאכה; למה העולם נחרב, איך הם פתחו את הפטנטים שהם משתמשים בהם, מאיפה היצורים הללו באו ולמה הם הרגו כל דבר שזז, אם בכלל. גרסת במאי רחבה ומלאה בתוכן מקיף תהיה נהדרת במקרה הזה, ואיפה עוד תשמעו משפט כזה, תגידו לי. 

     

    עוד צד שמעצבן אותי הוא השיווק המסיבי והשקרי של הסרט הזה כסרט אימה נטו. ממש, כאילו זה עוד שחזור של 'לזמן את הרוע' או 'אנאבל' וחבורתו. יש כאן קטעי אימה, אבל זה לא סרט אימה. זה סרט מד''ב, מתח והשרדות לכל דבר, והשיווק המטעה לסרט הזה הוא זה שגורם לחברינו הטובים שמסמסים ומצחקקים ללא הפסקה לבוא לסרטים האלה. 

     

    אבל עזבו אתכם שטויות. אם אתם אוהבים קולנוע מורכב, פואטי, כזה שמעז להציג סיפור פשוט בצורה שמצריכה ממכם הרבה מאמץ וקשב - כדאי לכם לראות את הסרט הייחודי הזה. אם אתם מעדיפים קצת יותר קלילות, אולי 'הרוע שבפנים' יספק אתכם יותר. 

     

    "מקום שקט"

    במאי: ג'ון קרסינסקי 

    שחקנים: אמילי בלאנט, ג'ון קרסינסקי     

    אורך: 90 דק' 

    ציון: ★ ★ ★ ★ י

        

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      זאב גרשטיין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין