כותרות TheMarker >
    ';

    lean on me

    ראיתי פעם סרט שנקרא lean on me. הסרט היה מקומם למדי, אך את הכותרת אני לוקחת איתי לכל מקום.
    הבלוג הזה הוא מעין ראי לנפש. קופסת תכשיטים שניתן להניח בתוכה מחשבות ורגשות המבקשים להם דרך החוצה, מחפשים אפשרות למצוא להם פה וצורה, ואינם יודעים איזו עין תשזוף אותם, ומתי, ואי מי, יגיב להם אם בכלל. הכתיבה מקלה מאד, מסייעת להרגיש ומסייעת לחשוב. הידיעה שאי מי עשוי לראות את הדברים יש בה מן ההצצה למקום אסור, מן המשחק בין הראוי והלא ראוי הדרים בכפיפה אחת. . .

    0

    אסתרית בלצן, קלאסיקה בממד אישי, שרתי לך ארצי, קונצרט,

    0 תגובות   יום שני, 4/6/18, 14:09

    ''
    אני מתחילה מהסוף. סופו של הקונצרט הסוף היה מדהים, נפלא. ואיך אומר השיר "הלב הומה בהמון תודה" .....הללויה.   מאין ההללויה הזה שמתחיל ומסיים את הקונצרט..  המלה הללויה היא צירוף של  שתי מילים העבריות "הללו" ו"יה", ומשמעותה הללו- דברו בשבחו – של אלוהים.  היא מוזכרת 24 פעמים בתנ"ך, והצירוף הזה הפך להיות מילה כשלעצמה, שבלשונות אחרות משתמשים בה ללא הרף.

    הקונצרט הזה היה כולו הללו את הזמר העברי. אבל אין מילה כזו הללוזמר, אז התלבשו על "הללויה" בהתחלה ובסוף, כדי שנבין את העניין. הללויה לעולם  הוזכר בתחילה והללויה של שמרית אור ושל ליאונרד כהן (שני שירים שונים בטמפו ובאופי) סגרו את המופע בעיבוד מדהיםםםםםם    של זורמן. זורמן, בכלל, לבד מעיבוד אחד של אסתרית, עשה כאן עבודה נהדרת. ככל שחלף הזמן, ההתפעלות וההתפעמות מן העיבודים הלכה וגדלה. את מצעד השירים, שבראשו עומד  זורמן,  שהוא מקורי ומקצועי ומיוחד ונפלא. אין כמוהו.  אני, במהלך הקונצרט, איירתי לי כמה איורי התרשמות. אחד מהם צבעתי וצירפתי .

    ונחזור להתחלה. אני ממש לא הייתי מוכנה לאופי כזה של קונצרט. ממש לא . אבל רצף השירים לווה באנקדוטות משעשעות כמו "השירים תומחרו לפי אורך השיר ולכן נעמי קבלה מעט כסף"  ועד  ניתוח מרתק של מעגלי הזמן שוב ושוב של הבלדה לשוטר שהיה לו עיבוד מצמרר ממש.  אסתרית פתחה לנו צוהר לילדותה, לדרישה ה"חינוכית" להפריד בין הקלאסיקה לבין אריק אינשטיין, לאילתור וכל מה שנלווה  אליו,  האילתור שהיא עצמה יצרה, כל הכבוד!!!    בכל שיר היה "טוויסט" ואני לא אכנס לפרטים, אבל החוויה היתה מיוחדת. המבצעים : חנן יובל שניכר היה בו שהוא מאושר, שהוא מרגיש בבית, לפעמים משנה את המילים (מי שמכיר את המילים בעל פה מאתר מייד את השינוי...)  ומספר מדוע הוא אוהב לעבוד בהרכבים ומדוע כתב מנגינות. גם העובדה שיקבל פרס אקום למפעל חיים   נאמר עם כל הכבוד ליוצר!! השיר על תוצרת הארץ של אלתרמן  מקסים, נערה במשקפיים מיוחד ומרגש מאד.  אסתרית מתייחסת לתקופות ולזרמים השונים בשירה העברית תוך שהיא מכנה אותם "מפלגות", העיבוד של הכל זהב, אנחנו דור מזויין, ובדבריה הכל "נובחים וכועסים" ... הביקורת המתוחכמת על הזמר המזרחי, אין סוף להמצאות שעפו שם...  מיי פינגולד ביצעה כמה מן השירים באופן מופלא, לבושה נכון ומדוייק, נעה ללא גינונים מיותרים, אלי מגן עם הקונטרבס היה נפלא, וסלעית להב-  אין דברים כאלה -כך מתנסחים בשפה הנוכחית.... אי יודעת שהעיבודים היו של משה זורמן, שעל זה מגיע לו אוסקר, לא פחות, אך סלעית עברה מכלי לכלי בנון שלנטיות ונגנה נפלא. הפתעת האירוע היתה שי אברמסון. איזה קול, איזה ביצועים, אדם נעים, צנוע, עם קול בעל צבע מופלא עוצמה אדירה  ו- לא לשכוח - ווליום אדיר.

    לסיום גם בחירת השירים, גם התוכן שהוגש מסביב להם, שבחלקו היה מפתיע, הביצועים המעולים, העיבודים המרגשים והנהדרים, ואסתרית - - מיוחדת כתמיד. אין אפס...  תודה תודה.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ש.ר.ה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין