כותרות TheMarker >
    ';

    החיים בסרט

    קולנוע, חברה, תרבות

    0

    "בית ליד הים" רובר גידיגיאן

    1 תגובות   יום ראשון, 10/6/18, 09:57

    בית ליד הים – רובר גידיגיאן (זהירות, ספוילרים)

     

     

    Image result for ‫בית ליד הים סרט‬‎

    הרבה דברים משותפים ל"בית ליד הים" ול"שלגי הקילימנג'רו" (2011) , סרטו הקודם של הבימאי רובר גידיגיאן, והראשון שהופץ בישראל. (למרות שהוא היה סרטו ה17): ראשית, כמו בכל סרטיו, הגיבורה הראשית היא אשתו, אריאן אסקריד. שני הסרטים מתרחשים במרסיי, ועוסקים במעמד הפועלים ובאתגרים הקשים המוטלים עליו. בשניהם מובעת חמלה כלפי ילדים שגורלם לא שפר עליהם, שלא באשמתם. בשניהם מככב גם השחקן ז'אן פייר דארוסן, שחקן אנושי ומקסים, ובשניהם מרבים לצטט מיצירות ספרות צרפתיות מוכרות ("שלגי הקילימנג'רו מבוסס על פואמה של ויקטור הוגו "האנשים העניים", ושיר יפה ולירי של פסקל דאנל).

    הסרט מתרחש כאמור בשכונה המשקיפה לים במרסי, מקום המוכר היטב לבימאי, שחלק משנותיו חי באיזור זה. מוריס, אבי המשפחה עבר ארוע מוחי שהותיר אותו בכסא גלגלים, בנו ארמאן שנותר בעיירה לנהל את המסעדה העממית המשפחתית, סועד אותו, מצטרפים אליו זוז'ף (ז'אן פייר דארוסן המקסים) ואנז'ל ("מלאכית", אריאן אסקריד, אשתו של הבימאי המשחקת כאמור בכל סרטיו) שחקנית שראתה את אביה לאחרונה לפני 25 שנה, כשבתה שהיה מופקד עליה, טבעה. בעלה עזב אותה בעקבות זאת. הנוכחות של האב, החי המת, מזכירה את האם החולה הספונה בחדרה ב"חולייטה" (פדרו אלמודובר), מעין נוכחות סמלית, שמתפענחת גם מעבר לרמת הטקסט.

    התחושות בחלקו הראשון של הסרט קשות מאד, תושבי האיזור הזדקנו, יש מעט מאד צעירים, תיירים אין בנמצא, תחושה של סוף עונה, ההרגשה היא של מוות, סוף, אין מוצא, וגם הצילומים מדגימים זאת: האב כלוא מספר פעמים בתוך הפריימים של החלון, הבת מחזיקה דגיגים בתוך רשת קטנה ומשחררת אותם. אין ילדים קטנים באיזור, הילדה היחידה שהייתה, טבעה. תחושות של עצב חסר מוצא. וכדי להוסיף על כך, ג'יפים של הצבא חולפים מדי פעם בכפר מהם יוצאים חיילים חמושים ברובים ומחפשים פליטים שנסחפו אל החוף מסירות רעועות. במאמר ביניים: כדי להוסיף ל"הפוך על הפוך" ולהומור העדין בסרט, החייל שמחפש את הפליטים הוא שחור עור בעצמו, כלומר יש לשער שגם הוא או לפחות הוריו היו פליטים או מהגרים שהגיעו מאפריקה לצרפת והפכו אותה לביתם.

    בני הדור השני של הכפר, כבר הם כבר  לא צעירים, מכירים היטב זה את זה, שכן הוריהם היו חברים טובים, ובנו יחד את הבתים שלהם, תוך היעזרות זה בזה. גם את חג המולד הם היו חוגגים באופן משותף, עם עץ שהיה משותף לכל ילדי הכפר, וסנטה קלאוס שחילק מתנות לכולם. הבעלים של בית השכנים הלך לעולמו, ובניו שלשו את שכר הדירה, כך שאין בידם של הקשישים הגרים בבית לשלם אותו, הם מסרבים שבנם איוון, המטפל בהם באהבה ובחמלה ישלם אותו. נדל"ניסטים עשירים שמו את עינם על רצועת החוף היפה, כמו עורב שעט על פגר.

    בחלקו השני של הסרט האחים, העסוקים במשימות שונות של תחזוקת הבית ובירוא עצים מסביבו כדי להגן עליו משריפות, מוצאים לפתע שלושה ילדים קטנים, בת ושני בנים, שניכר עליהם שהם פליטים. תחילה הם לא יודעים מה לעשות עם הילדים, אבל הם מתעשתים במהרה, הם מאמצים אותם אל ביתם, רוחצים אותם ומאכילים אותם. הילדים שתוקים ולא מדברים באף שפה, גם לא בינהם. לאט לאט הילדים משתחררים, ומתחילים לשחק עם סרטנים ובסופו של הסרט שומעים אותם כשהם צועקים את שמותיהם, במבנה המחזיר את ההד של קולם, יחד עם מאמציהם.

    הקלת מה מתחושת הקיבעון והסוף של הסרט יש בשתי התאהבויות מקסימות, לא אספיילר לכם בזה, כמובן בחסד של אימוץ ילדי הפליטים, ובפלאשבקים. (השחקנים נראים צעירים ושמחים בלי דאגות כשהיו צעירים, על רקע שיר של בוב דילן).

    גם סרט זה, כ"שלגי הקילימנג'רו" מלא באהבת האדם, בחברות, חסד ועזרה לקרוב ולרחוק. יש מספר דברים בסרט שאני מבינה כסמליים: האב הקשיש הצופה אל הים מתוך כסא הגלגלים שלו, רגל פה רגל שם,  מסמל את צרפת (או אירופה) הישנה, שנמצאת בתוך קיבעון, והילדים הפליטים הצעירים מסמלים את הדם הצעיר שנכנס לאירופה ומחייה אותה. לאחרונה נעשים לא מעט סרטים על הפליטים המגיעים לאירופה (אי אפשר שלא לעסוק בזה, טוען הבמאי) "איש ושמו אובה", ו"חוף מבטחים" המקסים של אקי קאורימסקי, שדארסן משחק גם בו בתפקיד השוטר המחפש אחר הפליטים.  

    מעודד לראות כיצד בצרפת (באירופה?) שחקניות יכולות להתבגר על המסך, אריאן אסקריד נראית כמו שאשה צריכה להיראות בגילה. זוג הזקנים החביב, שכניהם של בני המשפחה, הם שני שחקנים קשישים ומקסימים, לא היה עולה על דעתם של יוצרי הסרט לקחת שני שחקנים צעירים ולאפר אותם. זה הרבה יותר ריאליסטי ואמין. סרט מקסים.  

    אסנת פיינזילבר ברדה – מרצה לקולנוע

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/6/18 13:11:
      המלצה כלבבי. תענוג של רשומה.

      ארכיון

      פרופיל