כותרות TheMarker >
    ';

    מבקר בסביבה

    תיאטרון, מוזיקה, מחול, ספרות - תרבות !!!

    פוסטים אחרונים

    עדיין לא התפרסמו פוסטים בבלוג הזה.

    "דמדומיה של תודעה כוזבת"/ ביקורת מאת יוקי לביא

    0 תגובות   יום ראשון, 15/7/18, 21:38

        ג'ייסון הרמן פרננדז השלישי הוא כתב המצוי בצומת דרכים מקצועי. ימיו במערכת העיתון בו עבד באו אל קיצם, והזדמנות פז אחרונה שנקרתה בדרכו עשויה להעלותו מחדש על המסלול : סיקור קורותיה של העיירה הנידחת לקרדה. לכאורה לא משימה בלתי אפשרית, ג'ייסון מיודענו עולה על האוטובוס ומגיע אל יעדו. אלא שכאן רק מתחילה העלילה...

     

    ''

     

      טיפוסים צבעוניים עד הזויים נגלים לעיניו, עולמות תוכן חסרי פשר או תכלתית נחשפים במלוא הקצב, התנהלות לפי סדרים נטולי היגיון יהיו מנת חלקו בימי שהייתו, כשייאמר לזכותו כי התאים עצמו לסיטואציה במהירות מיידית.

     

      "כבר אמרו לך שאתה דומה לשון קונרי ?" שאל אחד מהם

      "לא" ענה

      "אז כנראה אתה באמת לא דומה לו" הגיעה התשובה

     

      ג'וסי מנהלת המלון והמסעדה היא הדמות הראשונה בה נתקל, ולאחריה פינקי, ג'וני צ'ינצ'ילה, אדי, לוסי והארווי יארחו לו לחברה. ימים ולילות יעשה במחיצתם, יאזין לטרוניות ההדדיות שלהם, יהיה מעורב בעל כורחו בפוליטיקת הרפש אותה הם מייצרים, כאשר גולת הכותרת עליה כולם מדברים בלחש וביראה היא דוקטור פיקל, זה שעל שמו קרוי ספר ביכוריו של עומרי מועלם "מועדון המעריצים של דוקטור פיקל". ובכן, זו הרבה מעבר להערצה, זאת התבטלות לשמה. כל תושבי העיירה שכוחת האל מתרפסים בפניו של הרופא העלום, מדברים בו נכבדות, קושרים כתרים לראשו - אך דמותו, האיש עצמו הבשר והדם איננה בנמצא. מיום ליום גוברת סקרנותו של ג'ייסון, הוא מפציר בפקידת הקבלה לראותו ולו רק פעם אחת, מבטיח לה הרים וגבעות - אך כל ניסיונותיו עולים בתוהו.

     

      מאתיים מילים ליום ציווה עליו העורך לכתוב מדי יום על רשמי המקום. את חוויותיו הוא משגר בצייתנות, אך החור השחור ממשיך לקנן בו - מיהו אותו הדוקטור ? מה טיבו ? מהן סגולותיו יוצאות הדופן שהודות להן עיירה שלמה חגה סביבו במין הילה מיסטית ממש ?כשיצריו של ג'ייסון גואים, הוא מחליט לנקוט בתכסיס עורמה, ונדמה שאו-טו-טו יעלה בידו לפגוש פנים מול פנים את מושא סיקורו. האם זה יקרה סוף סוף ? האם ד"ר פיקל האמיתי והמוחשי יענה על ציפייתו ?

     

      "כבר אתה עוזב ? בקושי הכרנו. יש כאן אנשים שעדיין לא פגשת" חייכה ג'וסי

      "כבר ראיתי כאן מספיק משוגעים, ואני חייב לנסוע או שאשתגע"

     

      105 עמודיו של הספר נקראים מאליהם, בנשימה עצורה, ולא רק מחמת אורכו. הרצון לגלות האם משאלת ליבו של הגיבור מתגשמת, ובד בבד לטעום את טעמה של ההזייה המתריסה בפשטותה. למתבונן מן נצד תושבי העיירה ללא יוצא מן הכלל אמורים להישלח להסתכלות במחלקה הפסיכיאטרית הקרובה, אך עומרי מועלם מצליח בדרכו לנסח השקפה. האם ההיגיון והשפיות הן בהכרח מנת חלקו של מגזר כזה או אחר ?האם קודים התנהגותיים תקפים בכל מקום, זמן ונסיבות ? ובכלל, מניין הביטחון כי למילים "שפיות" מול "טירוף" ישנו מנגנון של אמת אבסולוטית אחידה, ומדוע דווקא להשתייך אל אחת מהן הוא המזור לתלאות הנפש היום-יומיות ?

     

      ככל שג'ייסון מקווה להתרחק מאותה עיירה לופתת, קול פנימי בו כמו מאלץ אותו להישאר, או למצער לשוב על עקבותיו. בין אם פגש את הדוקטור הנכסף או שמא לא, מתקיימת בתוכו הנבואה של אחד התושבים, שכמו קורא את צפונותיו ומאבחן : "כולם אמרו את זה וחזרו לכאן די מהר. אתה כבר חלק מלקרדה כמו שהיא חלק ממך. זה אולי ייקח לך זמן, אבל בסוף עוד תבין..."

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      YukiLavy
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין