כותרות TheMarker >
    ';

    מבקר בסביבה

    תיאטרון, מוזיקה, מחול, ספרות - תרבות !!!

    פוסטים אחרונים

    עדיין לא התפרסמו פוסטים בבלוג הזה.

    מיסה קריאולה הלטינית / יוקי לביא

    0 תגובות   יום רביעי, 18/7/18, 21:56

      "שה האלוהים, הנושא עוונות, רחם עלינו / שה האלוהים, הנושא עוונות, תן לנו שלום" ( "אגנוס דאי" )

     

    ''

     

      חווייה לטינית ריחפה במוזיאון ת"א בקונצרט "מיסה קריאולה". התזמורת הקאמרית הישראלית רקחה לאוזנינו יצירות מופת, קלאסיקות של ממש, בעיבוד צבעוני, שונה משהו מההרגל המוכר להן. המנצחת המופלאה ג'יזל בן-דור, ולצידה האנסמבל לפולקלור לטינו-אמריקנו, המלווים בזמרי הקולגיום של ת"א, חשפו שפה מוזיקאלית, קצבית ואקסטטית. "ארבע העונות בבואנוס איירס" מאת המלחין אסטור פיאצולה אמנם מתכתב עם זה של ויואלדי, אך בוזק לתוך כל אחת מעונותיו את הבסיס המהיר-איטי-מהיר. בניגוד לוויואלדי, פיאצולה קבע סדר אקלימי שונה : חורף-קיץ-סתיו-אביב, כאשר הדיאלוג בינו למלחין הנודע ניכר ומענג.

     

      מרטין פלמרי מעניק לנו את המיסה טנגו שלו, הכוללת את הקראדו ( אני מאמין ) ואת הגלוריה ( שירת ההלל ), כשאת שתיהן הוא התיך להרמונייה ווקאלית המדגישה את הטנגו מחד, ומאידך מייצרת שוליים רחבים של מיסה במשמעותה הראשונית.

     

      "קדוש, קדוש, קדוש אדוניי אלוהי צבאות / מלאים שמיים וארץ את כבודך / הושע נא במרומים" ( "סנקטוס - קדוש" )

     

    ''

     

      גולת הכותרת היתה ללא כאמור השם הנושא את המופע "מיסה קריאולה" של אריאל רמירז. המיסה המדוברת זכתה להיות אחת מן המיסות הראשונות שנכתבו בספרדית, תוך הפניית זרקור אמנותי למקצבים ולמלודיות הדרום אמריקאים. חמשת המקצבים שלו קירייה ( אדון חננו ), קראדו, גלוריה, סנטקוס ואגנוס דיי הופנו כמחווה לחמישה איזורים שונים בארגנטינה. וכאן המקום לציין את תרומתם המופלאה של הזמרות - יונית שקד גולן האלט ומורן אבולוף הסופרן, שקולן נוסק לגבהים של פלא ברגעי השיא, תוך שמירה על עמימות, מסתורין ובעתה ברגעים מכוננים. שתיהן מלוות בחואנחו מוסליני על הבנדניאון, מה שמזקק את מיתרי קולן של השתיים, והופך את הערב גדוש המנגינות הזה למסע צרוף בזמן. 

     

      "יחי כבוד אלוהים במרומים / ועלי אדמות שלום / חסד לבני האנוש / נהללך, נעריצך, נאדירך " ( "גלוריה " )

     

      לקינוח הערב נפרשה מניפת קטעי טנגו, לקט אהוב שכל הצופים זמזמו בחדווה ובידענות ללא גבול. זו היתה קריצת העין החיננית שהתזמורת הקאמרית הישראלית בחרה בה לאקורד הסיום. לא בכדי מילים של "חסד", "חמלה", "קודש" נשזרו לאורכה של ההופעה. מעבר למוזיקה רבת היופי, גם המסר המובלע - או שמא המפורש - נתן את אותותיו. מה שמאפיין את חזונו של רמירז אודות המוטיבציה שלו לכתיבת המיסה קראולה : "דבר מה עמוק, דתי, המשפיע על כלל בני האדם ללא כל קשר עם אמונותיהם, גזעם, צבעם ומקורם, המתייחס לאדם, לכבודו, לערכו, לחירות ולהערצה שיש לו בפני יוצרו"

     

      

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      YukiLavy
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין