כותרות TheMarker >
    ';

    מבקר בסביבה

    תיאטרון, מוזיקה, מחול, ספרות - תרבות !!!

    פוסטים אחרונים

    עדיין לא התפרסמו פוסטים בבלוג הזה.

    "הרצחת וגם ירשת" - ביקורת על הצגה "היורשת" / יוקי לביא

    0 תגובות   יום שלישי, 7/8/18, 20:44

      "לא מתים כ"כ מהר, קודם סובלים קצת" - הדהדה האמירה הפולנית הזאת לפני למעלה מ - 20 שנה בתיאטרון בית לסין דאז, קולח היישר מפיה של השחקנית הוותיקה  דבורה קידר,ומותיר את הצופים שואגים מצחוק. חלוף הזמן כמו לא הקהה את העוקץ שבעסיסיותו, ואותם פרצי התלהבות נרשמו גם הפעם ( כשלנעליה של קידר החליקה במיומנות טבעית האחת והיחידה רבקה מיכאלי ) באולם בית ציוני אמריקה, גם הפעם כמארחו של בית לסין, בפרמיירה להעלאתה המחודשת של ההצגה "היורשת".

     

    ''

    צילום: כפיר בולוטין

     

      נוגה ועופר הם אחים למחצה, אוהבים וקשורים זה לזו ללא תנאי. מותה של אמם לאחר מחלה קשה מותיר אותם שבורים ומלאי סימני שאלה. בצוואתה של האם מתברר כי עופר נושל מכל נכסיה, והם מועברים במלואם לנוגה. בצר לו עופר מהרהר בפשרה של ההחלטה התמוהה, וחשדותיו גוברים. מרגע לרגע מקננת בו המחשבה כי הצוואה נכתבה שלא בתום לב, וכי האם היתה נתונה להשפעה בלתי הוגנת. נוגה מנסה להפיס את דעתו, חוזרת שוב ושוב על הנימוק כי לא היתה לה כל נגיעה בהחלטה האומללה, זאת שמרחיקה וזורעת רעל ביניהם, אולם אחיה הפגוע ממשיך לדבוק בגרסתו. מי שמנצחת על החגיגה המשפחתית ביד רמה ובוטחת היא הסבתא מלכה הכל יכולה. דמות מהגיהנום, סכסכנית, מניפולטיבית, מרושעת, שכמו בתה המנוחה גם היא מתייצבת לצידה של נוגה. היא מטיחה בעופר מילים נוקבות, מעליבה אותו ללא הרף, וגורמת לו להבין כי ההחלטה של האם לא היתה שרירותית. לדידה של מלכה על עופר להשלים עם רוע הגזירה, ואילו על נוגה הסטודנטית לרפואה להמשיך במסלול חייה כפי שתוכנן - נסיעת השתלמות לארה"ב, ושם להינשא לבחיר ליבה המיועד אריק. 

     

    ''

    צילום : כפיר בולוטין

     

      עופר מבין כי נרקמה נגדו מזימה משותפת, ומחזיר מלחמה. בעזרת אשתו גלי,עו"ד ממולחת וחריפה, הוא נוקם באחות ובסבתא. נוקט בהליכים משפטיים מתוחכמים, ממרר את חיי שתיהן ומוליך את משפחתו הקטנה והשסועה להתנגשות חזיתית. האם יעלה בידו לשנות את הכתוב ? האם נוגה תזכה לנסוע בשלווה לחו"ל, כשחתונתה הקרובה מתממשת ? האם חיי הנישואין של גלי ועופר יצלחו את הקונפליקט הפוצע ? האם הסבתא אכן היא זו שרקחה את התחבולה מבעוד מועד, ותקצור את הפירות ? ושאלת השאלות - מה פשר ההפרד ומשול הזה, למי היתה סיבה לרצות לפתוח את הפצעים הישנים, ולצאת למסע חיסול חשבונות ?

     

      גורן אגמון הבימאית גוללה בפנינו סיפור משפחתי עגמומי למדי, מופרך ומציאותי לסירוגין. דמיונה היצירתי והחמלה שהיא מגלה כלפי גיבוריה מעניקים לחמש הדמויות נפח בימתי, פיוטי וסוער שגורם לנו להנהן מחד בהבנה ולכעוס בעוצמות מאידך. לצידה בימויו הקצבי והעדכני של אלון אופיר, ששם דגש על הניואנסים הדקיקים והסמויים ביותר, מעביר את נוגה עופר ומלכה מסע מפרך של גילויים בלתי אפשריים, וגורם להם להיוותר באנושיותם. זוהי גדולתם של אגמון ואופיר - לקרום עור וגידים בפנטזייה הטעונה ושותתת הדם הזאת, כשהמוזיקה המקורית מאת שמוליק נויפלד מוסיפה את מנעד הדכדוך והתוגה המתבקשים. נויפלד מלווה את הדיאלוגים בצלילים המבשרים את הלא נודע, משל היו הסימנים המטרימים הללו סימני קריאה בפיענוח החידה הבלשית.

     

      נועה בירון היא גלי, רעייתו של עופר, התובעת את עלבונו של בעלה, אך איננה האישה הקטנה. היא דעתנית וכוחנית אך גם רכה ומכילה, והגיוון הזה ניכר במשחקה המשובח. את אריק מגלם אלירן הרוש, זה שעתיד להינשא לנוגה הרופאה לעתיד. לא בכדי דמותו מלהטטת בין הרצון לסייע לארוסתו אך קיומו הוא גם קול ההיגיון, התבונה והמוסר ( למורת רוחה של מלכה... ). הוא אמפטי, נעים הליכות ורגיש, כשלעטיפה הזאת הוא בוזק את אישיותו קטנת המימדים של אריק, כמו היה סרח עודף עלילתי. מאי קשת מפתיעה כנוגה, עדינה ושברירית אך כזאת שברגע האמת עומדת על שלה, ולא מניחה לחולשת הדעת להתל בה ולקבוע את גורלה. גם אם נדמה כי היא חומר ביד היוצר של סבתה, לפרקים נדמה כי היא זו שמנווטת את הספינה, נוחה להתרצות לכאורה אך טיפין טיפין קרובה אל היעד הנכסף. 

     

    ''

    צילום : כפיר בולוטין

     

      שתי הדמויות שאחראיות יותר מכל למשובות הנפש הם עופר ומלכה, הנכד הזנוח וסבתו הערמומית. יניב לוי כעופר מצליח לעורר בנו את הכאב הסוחף, לרצות בהצלחתו, ולעזור לו לפתור את הסבך שמחולל בו שמות. הוא פגיע, עוצמתי ונחוש, והוא בעיקר אמין - גם בטירופי הדעת התכופים והקומיים בהם הוא לוקה. והטבחית הראשית היא כאמור הסבתא מלכה - רבקה מיכאלי. תיבת הפנדורה שניסתה להסתיר כל השנים מתפרצת בפרצופה, חושפת את נימי הרוע והתככנות החורגים מכל פרופורציה סבירה. רבקהל'ה - שאין שום דרך להפריז במחמאות על משחקה, על יכולותיה הדרמטיים וההומוריסטיים, ובעיקר כישורה הנדיר ללכוד את הרגע ולהמחיש אותו באופן המדוייק ביותר - מנסה בכל דרך אפשרית להתחנחן, להערים על קרוביה, להתקרבן בעת הצורך, אך הרגעים המצחיקים בהצגה הם אלו בהם הציפוי שלה נסדק, וציפורניה הארוכות ננעצות בבשר. היא עושה זאת בחן אופייני, בקלילות אגבית, בקור רוח שתלטני ועם המון תשוקה. רבקה מיכאלי היא הסבתא האולטימטיבית עבור אגמון ואופיר, ומוכיחה לנו כי גם בשנתה השמונים ובהגיעתה לגבורות אין לה רגע דל !!!!!!!!

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      YukiLavy
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין