כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    הילמה אף קלינט

    0 תגובות   יום חמישי, 1/11/18, 14:35

    עליס בליטנטל

    ביקורת תערוכת הילמה אף קלינט בגוגנהיים

     

    ''

    ''

    ציורים עבור העתיד


    Hilma af Klint במוזיאון גוגנהיים

     


    התערוכה המפתיעה ביותר מכל המדהימות המוצגות כעת בניו יורק, היא זו של הילמה אף קלינט במוזיאון גוגנהיים. תערוכה המגלה מי באמת היתה האמנית המופשטת הראשונה בתולדות האמנות – ולא מי שחשבנו, קנדינסקי.

     

    כל מה שבא לידי ביטוי באמנות האמריקאית במאה ה 20 ועשה אותה למכה של האמנות – כל גדולי האמנים הללו בעצם יצרו בהמשך ליצירתה של הילמה אף קלינט (1862-1944). נקבו בשם מי שתרצו – אדולף גוטליב עם העגולים, פרנק סטלה או כל אחד אחר – ותדהמו שעשרות שנים לפניהם, כבר ב 1906, יצרה לראשונה ציורים מופשטים הציירת השבדית שציוותה שלא להציג את ציוריה בציבור במשך עשרים שנה לאחר מותה. מה שארך למעשה ארבעים שנה.

     

    תולדות חייה היו כה מיסתוריות, עד כי בקטלוג הם מכונסים בארבעה עמודים בלבד.

    כבוגרת האקדמיה לאמנות בשטוקהולם, ובהמשך העשירה את השכלתה באמנות הולנדית, צרפתית, גרמנית, אנגלית ואיטלקית בסיוריה בארצות אלו. כבר בגיל 18 התחברה לפילוסופיות ותנועות רוחניות ובמיוחד לכתבי הקודש. המיסטיקה שבחרה בה נראית בציוריה הכה מופלאים. לכל אלמנט בהם יש מובן וסמל אישי וכללי. הציור evolution מ 1908 כולל מופשט, כשמשני צידי האלמנט הכדורי נראות במרומז שתי דמויות, השטן ובורא העולם. בעוד בסידרת ציורי הענק ה״alterpiece״ היא מביאה לשיא את ציוריה. היא מעולם לא נישאה, ונטלה חלק בייסוד תנועת הנשים הסופרג׳יסטיות, מה שקדם לפמיניזם של ימינו. אולי זו היתה סיבה נוספת להתעלמות ממנה. רק בשנים האחרונות החלו יצירותיה לצאת מעבר לגבולות ארצה, גם אם הציגה שם עוד בחייה בגלריות ומוזיאונים, וכן במעט תערוכות באירופה וכן בלונדון בעת כנס שהיתה קשורה בו.

     

    בצוואתה הורישה את כל מיכלול יצירתה לאחיינה, וזה הקים קרן על שמה, וכך יכול המערב להכיר, גם אם במאוחר, את גדלותה וייחודה של אמנית חשובה זו. לא רק שבביקור במוזיאון גוגנהיים מקבל הצופה הלם למראה יצירותיה המרהיבות, אלא במיוחד בגלל התאריכים בהם נוצרו. בקומת הבינים של הרוטונדה, מוצגים שלל ציוריה הגדולים, ביניהם מהשנים 1906, עת פיקאסו עוד עסק בדיוקנאות ובחיפוש אחר סגנון שייחד אותו ויעניק לו שם גדול יותר משאר בני דורו – מאטיס ואחרים – הילמה אף קלינט כבר ציירה עיגולים, צורות גיאומטריות, עם יכולת רישומית ווירטואוזית ושליטה מושלמת בקו כמו גם בצורות הצבעוניות. למעשה היתה חברה בחמישית נשים שיצרו וחשבו יחדיו, אך מעבר לציורים הפיגורטיביים מהמאה ה-19 של נופים ודיוקנאות של הקרובים אליה, היא פרצה את דרכה האישית בבטחון יצירתי, הכולל איזכורים לדתה האדוקה ולאמונתה. אך לא חס וחלילה ציורי קדושים בסגנון ימי הבינים...מהיותה בת מזל מאזניים הדואלי, רבים מציוריה מכילים כפילויות – הם חצויים לעיתים ברוחב כשמעל ומתחת הם מהווים שני עולמות.

     

    ב-1904 קיבלה ידיעה במסגרת סיאנס יחד עם קבוצת ״החמישה״, שיום יבוא ויוקם טמפל (מקדש) שכל קירותיו יהו מקורים עם ציורים..חלומה הגדול היה להקים בנין זה, בו היא תגור למעלה ובחלקו התחתון יהיה כעין מקדש-כנסיה עטור בציורים. היא יצרה ציורים שנועדו לצורך זה. ביניהם סידרת ה״אלטרפיס״.היא אף הקדישה את ממונה לבנית כזה בנין, אך בניתו לא הספיקה להסתיים בחייה.

     

    היצירה המדהימה ביותר בין כל שפע הציורים היפהפים היא הטריפטיכון מקבוצת ״ ALTARPIRCE״ מ1915 . פרוש השם – יצירה מעל המזבח בכנסיה. השלמות של הקומפוזיציה, החוזרת תמיד ומתאפיינת בכל יצירותיה באיזון הנשמר בהן – לוכדת את הצופה הנפעם. כך גם האיזון הזה חוזר בקבוצת ציורי ״הברבור״ -פעם בציור כפול של ברבור לבן בחלקו העליון וברבור שחור בחלקו התחתון. כשבהמשך שני הברבורים מקבלים צורה מופשטת. ממש קסם של המחשת הדמיון והתת מודע.

     

    דפדוף בספר התערוכה מרגש כל פעם מחדש, ומגלה לך דברים שגם בביקור בתערוכה עצמה, מגודש היצירות ושפע היצירתיות קשה לקולטן. הסיפורים עליה מעטים. מעולם לא נישאה, אך היתה לה ידידת נפש צמודה על למותה של ההיא. ידיד קרוב לדעות הפילוסופיות היה רודולף שטיינר. כמו הטבע הנורדי העצור והמסוגר, הבא לידי ביטוי רק ביצירות האמנות ובמחזות. תערוכתה של הילמה אף קלינט מציגה נביאה של המופשט, וציוריה הם מאורות, כמו מראי דרך בהמשך המאה לכל הגדולים שהיו אחריה.

     

    אם יש אפשרות בחירה של ביקור במוזיאון אחד בלבד בניו יורק – הבחירה תיפול על מוזיאון גוגנהייים בלבד. זה לא שלא שחזינו בתערוכות מעולות מהרמה העילאית כמו במטרופוליטן, במומא,

    ב- ICP ובניו מיוזיאון, בין היתר, ועליהן נדווח בהמשך. אבל ה״נומרו אונו״: היא תערוכת האמנית שלא היתה מוכרת כיאות עד לתערוכה הענקית במוזיאון הגוגנהיים – של הילמה אף קלינט.

     בצילומי עליס בליטנטל נראים למעלה evolution  ומתחתיו  altarpiece.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל