כותרות TheMarker >
    ';

    orenjada

    רק לרשום את מה שאני חושב, לכך הבלוג נועד ולכך הוא משמש. טונה של טלוויזיה, הרבה קולנוע, קצת שטויות מסביב ועוד פחות מכך על הכול ועל כלום. מי שרוצה שיחזור, מי שלא לא. אין הרבה מקומות בהם אפשר לפרוק את מה שאני חושב בלי לדפוק פרופורציות, בינתיים נוח לי. אהבתם תחזרו, לא אהבתם אל. לא באתי להוכיח כלום לאף אחד או לגרום לאחרים לראות "מה ומי אני באמת", כולה בלוג על הכול ועל כלום. אני אוהב לכתוב, זה הדבר היחיד שגורם לי להרגיש טיפה יותר. אה, ואם אני לא כותב בקצב יותר מהיר או אפילו יותר מדי שטויות אז אל תהססו להזדיין בסבלנות או מינימום להגיב. ביי בינתיים

    0

    הסיפור שלי עם אליס - ביקורת ספר

    0 תגובות   יום ראשון, 4/11/18, 12:35

    אם קוראים לספר BITTER בשפת המקור שלו אז מתכוונים לכך שתהיה נטייה למרירות מסוימת מצד אחד הדמויות עליהן עומדים לקרוא, כשמתרגמים את שם העלילה לעברית וקוראים לה 'הסיפור שלי עם אליס' מוציאים את כל הכוונה מאחורי השם הגאוני שאפיין את כל הספר הזה. סיפורה של אישה מרירה בשם גולדי שלא רק שמרירה כלפי כל העולם, גם כל העולם מריר כלפיה. ועם כל הכבוד לאותה 'אליס' ידועה לשימצה, שבשפה העברית גנבה לחלוטין את הטייטל של הספר, היא אינה ולעולם לא תוכל להיות מרכז הספר המדובר. ושוב, כמו פעם אחר פעם החוזרת על עצמה במנטליות מיותרת לחלוטין של בחירת התרגום הלא נכון למשהו אחר לחלוטין, כך מלאכת התרגום הפתטית שוב פספסה והרסה פוטנציאל עלילתי גאוני שהיה יכול למשוך עוד כמה קוראים שכן היו רוצים לקחת מהמדפים בחנויות הספרים את הספר 'מרירה', אך הסיפור שלי עם אליס היה גורם להם לוותר עליו.

     

    אך זהו לא העניין של הפוסט הזה, 'הסיפור שלי עם אליס' (בההההההה) הוא ספר נהדר בעיקר בגלל שגולדי שונאת אדם, היא עוקבת אחרי הבן שלה, אחרי הארוסה של הבן שלה, נכנסת להם הביתה כשהם בעבודה, מחטטת להם בארון, מעלימה את הגלולות נגד ההריון למקום בטוח שרק היא מכירה. מאחר ואנו, הקוראים, נחשפים אך ורק לצורה בה גולדי רואה את הדברים אין אנו בטוחים אם אכן מעריכים אותה או שונאים אותה כמו שהיא חושבת לעצמה. אט אט אנו למדים את סיפורה, מגלים את סודותיה, מבינים שהבן שלה לא מעריך אותה כמו שההתחלה משקרת לנו שכן, ובעיקר מבינים שמה שאנו בעיקר רואים זה את מעלותיו של אלכוהול מהסוג הטוב שמשתלב עם מוח פרנואידי ומחשבות לא ברורות, שמשום מה זורם בצורה הכי נהדרת שניתן על הכתב.

     

    המחברת, פרנצ'סקה ג'קובי, עשתה עבודה מצוינת. ספר נהדר שבעיקר הזכיר לי שלא צורך הרבה כדי לבנות עלילה טובה, רק רעיון שאם דואגים להיצמד אליו לאורך הטקסט מבלי לסטות ימינה או שמאלה יכול להפוך לקלאסיקה

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אורן קרבל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין