כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    שאגאל, מלביץ׳ ואל ליסיצקי

    0 תגובות   יום ראשון, 4/11/18, 17:29

    עליס בליטנטל

    ביקורת תערוכת ״שאגאל, ליסיצקי ומלביץ׳

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    האוונגארד הרוסי בוויטבסק

     

    ב JEWISH MUSEUM

     

    המוזיאונים בניו יורק זוהרים העונה בתערוכות המפנות את תשומת הלב למקור, למודרניזם של תחילת המאה. משם ינקו כל גדולי המאה ה-20 בהמשך. במקביל לתערוכת חשיפת חלוצת הציור המופשט במוז׳ גוגנהיים, הילמה אף קלינט, מעמיק המוזיאון היהודי בניו יורק להאיר פינה חבויה, כמעט לא ידועה, בתולדות האוונגארד הרוסי, שהתרחש בין 1918-1922. שם, העיירה וויטבסק, היתה לאינקובטור בו החל לפרוח האוונגרד הרוסי.

     

    במלאת 100 שנה למינוי מארק שאגאל לקומיסר התרבות בחבל עירו ויטבסק ברוסיה, יזם CENTRE POMPIDOU בפאריס יחד עם ה JEWISH MUSEUM בניו יורק תערוכה המתמקדת בתקופת האינקובציה של האוונגרד הרוסי שנוצר ב1918, הודות למהפכה הרוסית של1917 . המישטר הסובייטי מחק את כל חוקי המישטר הצאריסטי הקודם, והפיח בלב האמנים את הרוח לקחת חלק בשנוי מבנה החברה מתוך האמנות. מארק שאגאל חלם להקים בית ספר לאמנות וכן מוזיאון לאמנות הרוסית, וזכה להכשר לשניהם הודות לרצון המהפכנים.. לצידו כמורים ותיאורטיקנים לאמנות הזמין אליו את מיטב היוצרים אז – בראשם: אל ליסיצקי המהנדס שילמד ארכיטקטורה וגרפיקה, ואת קזימיר מלביץ׳ בציור ובתיאוריה. ציוריו של מאלביץ׳,שקיבעו אותו כמייסד ה״סופרמאטיזם״ (צלב אדום על רקע שחור) והקמת הקולקטיב UNOVIS שייסד אל ליסיצקי - הובילה את התלמידים (שלמדו חינם במכון הפתוח לכל אחד) מהאימפרסיוניזם אל המופשט הגיאומטרי והסופרמטיזם של מלביץ׳ והגיאומטריות אל ליסיצקי .עבודות של אמנים אלה מוצגות בתערוכה.

     

    הג׳ואיש מיוזיאום הציג כבר בעבר רטרוספקטיבה מרגשת של מרק שאגאל; הטייט מודרן הציג ברטרוספקטיבה את קזימיר מלביץ׳ ב- 2014, וגם אל ליסיצקי הוצג רבות. אך התקופה הכה דרמטית שקבעה את התפתחות האמנות הודות למהפכה הרוסית, לא נחקרה עד כדי כך לעומק עד עתה, כפי שמרכז פומפידו יזם והעלה בשיתוף עם הג׳ואיש מוזיאון. לעומת זאת, בביקור במוזיאון טרטיאקוב החדש במוסקווה המוקדש לחלק המודרני שבאמנות הסוביטית נוחלים אכזבה. משום שמירב היצירות של גדולי האוונגרד המופשט הגיאומטרי והקונסטרוקטיביסטי של הענקים הרוסיים אינן מוצגות שם כלל. האוסף מטייל בעולם תמורת דמי שכירות. מכאן חשיבותה של התערוכה בניו יורק המגלה לציבור פרק בהיסטורית האמנות שהיה עלום לגביו. לא רק שמציגה אמנים מזהירים כמו שאגאל, מאלביץ׳ ואל ליסיצקי, אלא גם גאונים כמו אולגה רוזנובה שנפטרה בדמי ימיה ממגיפה זמן קצר טרם הוצגה בתערוכת פתיחת מוזיאון האמנות הרוסית שיזם שאגאל בויטבסק, וכן נטליה גונצ׳רובה ובעלה מיכאיל לאריונוב, לזר חידקל, דוויד יקרסון, יורי פן ועוד רשימה מפוארת של גדולי האוונגארד הרוסי. איוריו המקוריים של אל ליסיצקי לכל סיפורי החד גדיא מההגדה של פסח עם השמות בעברית – מוצגים בדפים המקוריים. מקסים.

     

    ציוריו הנפלאים של שאגאל, בהם ציורי אשתו האהובה בלה מעל גגות העיר וויטבסק,מוצגים לצד הרישומים-התכנונים לציוריו הגדולים והמוכרים. תמיד תוך שמירה בעקביות על סגנונו הפיגורטיבי, בו שילב קוביזם ודמיון עשיר. פעילותו המבורכת יכולה היתה להתרחש רק הודות לכך שלאחר המהפכה שהתעלמה מחוקי האפלייה על סמך דת או לאום – הוא זכה להיות היהודי הראשון שקיבל אזרחות רוסית. וכך, המימשל נענה לבקשתו והקים בזריזות את המוזיאון הרוסי בוויטבסק, שנפתח ב1919, בו היה מקום גם לתצוגת תלמידי ביה״ס העממי לאמנות שייסד שאגאל עבור כלל הציבור וויטבסק. רובם, נערים יהודים מהמעמד הכלכלי הנמוך. במוסד הפקיד שאגאל את ההוראה על אל ליסיצקי בתחום הגרפיקה והארכיטקטורה, ועל מאלביץ׳ את תחום הציור וההגות. מתוך השוני בסגנונות שלושתם, צמחו ציירים מופלאים שרובם נהו אחר ה״סופרמטיזם״ של מאלביץ׳.

     

    מאלביץ׳, (יליד 1879- קייב, נפטר ב1935) ואל ליסיצקי 1890-1941 היו בין בכירי האמנים שלמדו או לימדו בביה״ס שהקים שאגאל לפני מאה שנה בויטבסק. ציוריהם והרישומים המפרטים את הדרך אל היצירה המוגמרת מפתיעים, משום שלא נראו עד היום ברוחב יריעה שכזו. התרומה של ציירים אלה לתולדות האמנות היא ענקית ומשמעותית. חבל רק שלא ארך הזמן, ומנהיגי רוסיה שינו דעתם לגבי סוג היצירה הזו, שגם אם באה למנף את האמנות לתחום חברתי (בפוסטרים התעמולתיים הנפלאים שהם יצרו לטובת המהפכה), הרי השינוי בקו של המנהיג כפה על כל האמנים לצייר בסגנון הריאליזם הסוציאליסטיתקרי -התעמולתי.

     

    תערוכת ״שאגאל, ליסיצקי ומלביץ׳ ״ תוצג במוזיאון היהודי בניו יורק עד ה 6.1.2019. כך שכל הנוסעים לשם בחופשות החגים הקרבים, יוכלו לראותה, להתפעם מהעושר היצירתי של אלה שנטלו בה חלק (ברובם היהודים) ולהינות ממנה.

     בצילומי עליס בליטנטל נראים מלמעלה למטה: קזימיר מאלביץ׳, מארק שאגאל ואל ליסיצקי.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל