כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    אמת ויופי - צ׳רלס ווייט

    0 תגובות   יום רביעי, 7/11/18, 14:50

    Alice Blitental

    ביקורת תערוכת צ׳רלס ווייט ב MoMA

     

                           

    אמן ולוחם


    Charles White

    ב-   MoMA

    וב- Michel Rosenfeld Gallery

     

    הרטרוספקטיבה של צ׳ארלס ווייט במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק ותערוכתו בגלריה

     

    רוזנפלד מבהירה עד כמה גדול כוחה של האמנות במאבקה לשיוויון כך שסללה את הדרך לביטול ההפרדה הגזעית באמריקה.

     

    צ׳ארלס ווייט (1918-1979) הקדיש את כל חייו לציורים שהדגישו את גדולתם של האישים האפרו-אמריקאיים ותרומתם להיסטוריה האמריקאית. אך לא רק. בציוריו שרובם בשחור-לבן וברישומיו הרבים ברטרוספקטיבה הענקית הראשונה לאחר 30 שנה, תיעד את הסבל והמצוקה שעברו אחיו באמריקה כעבדים, ולאחר ״שחרורם״ המשיכו להיות מנוצלים כפועלים השחורים, תוך אפליה גזעית משפילה וכואבת. גלריה MICHAEL ROSENFELD בצ׳לסי, מנהטן, עורכת במקביל למומא תערוכה לצ׳ארלס ווייט וחבריו בני דורו. הגלריה מאופיינת לאורך השנים בהצגת אמנים אפרו אמריקאים, שאת יצירת אחת מהם רכש מהגלריה הנשיא אובמה ותלה אותה בחדר האוכל בבית הלבן. הגישה הליברלית של הגלריסט היהודי מהווה חלק מהגישה הליברלית בקרב היהודים האמריקאים באהדה לאחר, בפרט בניו יורק.

     

    התערוכה במומא מחולקת לשלושה חלקים כרונולוגית: לתקופת חייו בשיקגו, לניו יורק וללוס אנג׳לס. מגיל רך החל להפציע כשרון הציור שלו. לכן נבחר מבין 500 אחרים לזכות במילגת לימודים בביה״ס של ה״ארט אינסטיטוט אוף שיקגו״ . הוא המשיך ללמוד עם מורים נוספים, ביניהם איבן אולברייט, הצייר הסוריאליסטי הכה ייחודי. בשנות השפל הכלכלי בארה״ב העניק המשרד הפדרלי לפרוייקטים אמנותיים WPA את האפשרות לטובי הציירים אז ליצור כדי להתקיים, בשכרו אותם ליצור עבודות מונומנטליות, ציורי קיר ענקים, שכולם מוצגים לראווה לכלל הציבור במקומות בהם הוצבו. העבודות של ווייט כמו "Five Great American Negroes ״ מ-1939 הקנו לו את ראשית פרסומו.

     

    הקשר העמוק שלו למוסיקה וידידותו עם גדולי הזמר האמריקני אז כמו פול רובסון, הארי בלפונטה, מאהליה ג׳קסון ובסי סמית – מוצג בדיוקנאות שלהם בתערוכה. ככלל, בציורי הדיוקנאות שלו ניכרת עוצמת הדיכוי והעצב החרוט על פני אלה שצייר. במיוחד בולט גודלן של כפות הידים של עובדי האדמה, וכן הדיכאון בפני הילדים והנשים המנוצלים. כמו ציירים אחרים מהמיגזר, תרמו ציוריו של ווייט לדחית המימסד מההכרה באיכות יצירותיו, ולהזמנתו לתערוכות,אך בדרכו השקטה והנובעת מעומקי לבו,המשיך והנציח את כל המוצאות את הכושים באמריקה עד לביטול האפלייה הגזעית. בכך הציורים מהווים חלק חשוב באהבת האמריקנים למורשת של עצמם, מה שמתבטא בהנצחת כל שבב של היסטוריה שלהם. ב-1941 נישא ועבר לניו אורלינס ללמד באוניברסיטה, ובהמשך עבר לניו יורק עם מילגת לימודים ב״ארט סטיודנט ליג״. ב-1944 התגייס ל״גדוד מס׳ 132 שכולו-שחור״ ושירת 8 חדשים עד לשחרורו מפאת שחפת ריאתית שלקה בה. מה שבהמשך גרם לקיצו.

     

    כמו ציורו של נורמן רוקוול מ-1964 את הילדה הכושית שנזקקה לליווי של כמה שוטרים מלפניה ומאחוריה, ע״מ להגיע בחיים לבית הספר – ציור שהיה לאבן דרך בתולדות האמנות וההיסטוריה האמריקאית -כך ציורי וויט המוצגים כעת ברצף של כל התקופות, מנציחים את החלק הכאוב בהיסטוריה האמריקאית שתודה לאל חלף ואיננו. בשיקגו היו בין חבריו סופרים, (כמו ריצ׳רד רייט שציורו של ווייט ״הבן היליד מספר 2״ נובע משם ספרו של רייט), משוררים, אמנים שהמשותף לכולם היה הקדשתם למען שיפור מצב הכושים בעירם. גם כשעבר לחיות בלוס אנג׳לס, נשאר בקשר עם חבריו האינטלקטואלים במזרח.

     

    רעיונותיו החברתיים כנגד האפליה הגזעית, בפרט בציוריו בהם הדגיש את חלקן של הנשים בבנית הכלכלה האמריקאית, ולמרות שמעולם לא היה קומוניסט -הביאו להזמנתו לחקירה בוועדה שיזם מקארתי. למזלו, ניצל מציד המכשפות באופן לא ידוע.אך לעולם לא נטש את מלחמתו כנגד האפלייה וחוסר השיוויון. במשך השנים לימד אמנות במוסדות שונים בערים בהן גר. ב-1956 עבר לקליפורניה, שם המשיך לחיות עד יום מותו.

     

    התערוכה של צ׳ארלס וויט בגלריה רוזנפלד, כוללת בנוסף, ציורים שונים של ציירים שחורים מעולים אחרים כמו רומר בירדן, ג׳ייקוב לורנס, ארצ׳יבלד מוטלי, בטי סאאר ומריון פרקינס בין היתר. היא מעניקה מבט רחב יריעה על תרומת המיגזר לשמירה על קורות העם האמריקני, ומכבדת את תרומתם לאמנות האמריקאית.

     

    התערוכות של צ׳ארלס ווייט בגלריה רוזנפלד היוקרתית ומוזיאון מומא מהחשובים בעולם הן פתיחת צוהר לעבר אמנות שערכיותה נובעת הן מהאיכות והן מהמסר הכה חשוב שהן מכילות: אפשר להילחם למען צדק ושיוויון גם באמנות, ובלי צורך לגדף ולעשות מהומות בהפגנות. הכוח השקט פועל היטב ומשיג תוצאות.

     

     

    ''

     

    ''

    הצילומים באדיבות גלריה רוזנפלד.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל