כותרות TheMarker >
    ';

    מבקר בסביבה

    תיאטרון, מוזיקה, מחול, ספרות - תרבות !!!

    פוסטים אחרונים

    עדיין לא התפרסמו פוסטים בבלוג הזה.

    "גיבורה שקטה נוגסת בחצי מלפפון" - ביקורת על המופע "שבטיא" / יוקי לביא

    1 תגובות   יום ראשון, 11/11/18, 22:10

      "ועתה, לו אך אהבתך אותי גדולה היתה / כגודל כאבי בחושי חסרונה / לו כמאז בכוחי האמנתי עתה / נתק אוכל את אשר יעשני נענה" ( "התדעי" / עשהאל פוחצ'בסקי )  

     

    ''

     


     


     

      ישנם שני סוגי זמרים : מי שבוחרים במודע להחניף לאוזן הקהל, ומי שלעומתם מאתגרים את התודעה שלו. שני הסוגים והמינים כובשים פסגות, מייצרים להיטי נצח, וחודרים ללבבות. את הסוג השני, זה המאתגר, תמצאו לא פעם מעניק לכם ערך מוסף. נקודה למחשבה, תחושת עילאיות חמקמקה בשל המארג השלם של הסיפור אותו בחר לגולל. וכשכל העלילה הזאת עטופה במנגינה הנכונה, המפעימה, אתם חשים שאותו זמר חיבר עבורכם לא סתם מלל אלא כנפיים. אתם מרחפים מרוב השתאות. מופע ההשקה "שבטיא" של חני דינור שהתרחש סמוך מאד ליציאת אלבומה החדש בעל שם הנושא, משתייך מן הסתם לאחד הסוגים. לא נחוצים רמזים עבים או מטרימים על מנת לפענח את סוג הזמרת הזאת, אך אם בכל זאת אתם תוהים לפישרה, התאזרו נא בסבלנות, ובסוף דבריי תבינו מצויין להיכן לקטלג אותה.

     


    ''

     


       "אנשים כ"כ מוטרדים / עד שאינם יודעים מי הם .../ מפשפשים בכיסים אחרי הישגים / שולפים תעודות מהארנק / אח"כ נוגסים בכריך גבינה, חצי מלפפון ... / מה, לא הצלחנו לשנות את העולם ? " ( "חצי מלפפון" / נילי דגן )

     

    ''

     


     

      אולם צוותא המיתולוגי כבר ראה הכל בחייו הוותיקים. חווה את כל מנעדי הז'אנרים, נעתקה נשמתו מכל זמר/ת, לקח נשימה מול כל שלאגר מהדהד, ובעיקר אוזנו כרוייה לשלל הסגנונות המוזיקאליים. אם זו בלדה חרישית, רוק פרוע, ג'אז שנותן בראש, פופ קצבי, קלאסיקה רוויית תוכן, בלוז מלנכולי, או קברט סאטירי. לחני דינור הזמרת והיוצרת הפורייה התמזל המזל להביא לאולם צוותא את מנחתה האקטואלית, 12 שירי משוררים כשכולם עשויים בלחניה, וכל הסגנונות הנ"ל מצויים ביבולה, בדיסק היפהפה, שדיוקנה המחוייך מעטר אותו. 12 משוררים שונים תרמו לה את פרי עטם, והיא עושה מהם מטעמים, מגישה לנו תקרובות, שהופכות למנות עיקריות ומסתיימות בקינוחים. בשעה וחצי של צלילים שכמו המתינו למגע ידיה אנחנו נחשפים לארבעה נגנים מופלאים, ובייחוד למסע חייה. פכים מלבבים מעברה העשיר, אנקדוטות הקושרות את בני משפחתה, חוש הומור מרענן ובייחוד אינטונציה, דיקציה ושפה חסרת פשרות. 12 הפואמות אינן אחידות, רובן מוליכות את השומע למחוזות מעורפלים, לאקלים מגוון ולחשבונות נפש רועמים. ייחודה הנדיר של דינור הוא לאחות אותם, להמציא להם נראטיב מדומיין, כזה השזור כחוטי השני, עדינים ושבריריים במרקם המציאות היום יומית. איזמל המנתחים של דינור בוצע מהם נתח, מקלף שכבה, קולה מלטף אותם, מערסל את נימיהם, ומוציא מתוכם יופי מזוקק.

     

      "במקום שם מבטים נפגשים / עם מבטים אחרים / מתופפים בעצב / מכחולי הזמן / במקום שם נפקחות העיניים / רואים את התנועה איטית / איך אדם זז בלי חשק / בלי הוואלס של פעם" ( "מתופפי הזמן" / לילי פרי )

     

    ''

     

      הציטוט הנ"ל מתוך השיר "מתופפי הזמן" הוא גולת הכותרת של הדיסק והמופע. לילי פרי ממחישה לנו את טעם ההחמצה המהול בהכאה על חטא. על כל מה שחלמנו, על מה ומי שהיינו, על תשוקות ואינטראקציות - קליפת האגוז של תריסר השירים. לא בכדי הניגוד בין מילות התוכחה ללחן המאד סוער גורם לקהל ליטול חלק, לתופף בעצמו ולזכות את הזמרת בתשואות בסיומו. גם "אגרוף" של אשר רייך הוא תהליך של ילודה. עובר בבטן אימו חושף בפנינו את לבטיו האם כדאי או לא כדאי לצאת החוצה, אל הבלי העולם המייסר. "מסעותיי בתוך הרחם / היו המופלאים שידעתי עד הנה" חותם את דבריו בפסקנות. 

     

    ''

     

      "משוררים תולים ראשי שורות על עמודי שלכת / מילים המסתפקות במועט / מתנופפות ברוח ורגלן בועטת / בשמש המעמיסה קרניים על משאיות וצל / לפני שהיא מסתלקת" ( "סונטת המסתפקים במועט" / רוני סומק )

     

      זהו השיר האחרון באלבום, והמשורר רוני סומק מגיע לצוותא לשיר אותו עם דינור. קול הבס העמוק שלו מפלרטט עם קולה הממזרי והקורץ של הזמרת, והתוצאה היא דואט מרהיב ביופיו. ומרהיבים ביופיים גם שאר השירים : "אפשרויות של ים" ( סמדר שרת ), "פתק" ( אביחי קמחי ), "פנס הקסם" ( מירון איזקסון ), "געגועים" ( דב בהט ), "טעם הזריחה" ( יעקב ברזילי ), "שיר אלסוף" ( יערה בן דוד ), וללא ספק שירו של עשהאל פוחצ'בסקי "התדעי" אליו התוודעתם בתחילת המאמר. דינור מגלה לנו כי למרבה הצער הלך לעולמו, אך הירושה המולחנת שלו לא הותירה עין יבשה אחת. עושרו המילולי, והתחביר הססגוני של פעם רק מנקזים לתוכו קסם ומיסתורין בלתי נדלים.

     

    ''

     

      "בדרכך שלך מצפה לטוב / עייפה מאד, לא הכל ורוד, ככה את שורדת / צעקה כבושה, לחישה רפה / בדמעות שטופה, למרחק צופה, קמה מעפר" ( "גיבורה שקטה" / רחל שפירא )

     

      הדובדבן שבקצפת המתוקה הוא ללא ספק זה של מי שחורשת אולמות עם חני דינור בשנתיים האחרונות, פותחת צוהר ליצירותיה הכמוסות, חושפת טפח אחר טפח - רחל שפירא. המשוררת העברית והישראלית המוכרת, האהובה והמולחנת ביותר מסרה דורון יקר מפז לחני דינור בדמות "גיבורה שקטה". הנגנים יוצאים מהבמה וחני ניגשת לפרוט על קלידי הפסנתר, ולפתע צוותא נצבעת בגוונים של אינטימיות קאמרית, שלפרקים עולה על גדותיה, ערגה לוהטת מתגנבת ומבצבצת מתוך רקמת קולה, ובגרותה המוכחת מכריזה קבל עם ועדה על מילה אחת "שלמות". דינור מספרת שזוהי הפעם הראשונה בעשרות שנות כתיבתה של שפירא שהיא משתמשת במילה "גיבורה". היא סיפקה מאות שירים - רובם ככולם לזמרות - אך רק חני כנראה חצבה מתוכה את המושג המפורש הזה. ואכן, יש בחני גבורה. לצד עוצמתה הווקאלית, בשלותה האיכותית ובעיקר יכולותיה ליצור עם קהלה קשר בלתי אמצעי, היא גם פוסעת בנתיבים בלתי מובנים מאליהם. ישראל של שנת 2018 אינה ערוכה ואולי אף אינה מעוניינת להטות אוזן וקשב לשירי משוררים. ישראל של היום היא שדה ציד וקטל הסוגד לתרבות מתקרנפת, ללחנים קליטים, לחריזה בנאלית ודלה, ולרצועות רזות בטיבן. בסולם ערכיה של דינור בכלל וב"שבטיא" בפרט לא תמצאו פופוליזם זול, וגם אם תתאמצו לא תאתרו ויתור על האמת הפנימית שלה. מול כוכבי הריאליטי העולים בנסיקה חדה, ימשיכו ללבלב בערוגת האיכות שתיליה ופרחיה של דינור, נאמנה לתרבותה, שייתכן כי מבלי משים רוח התקופה תפנה לה עורף. או אם להידרש למילותיה הנוקבות של רחל שפירא, שניסחה בהזדמנות אחרת :"במקום בו הטיפשים דורכים על חלומות / המלאכים הולכים על בהונות". ואם כבר בהידרשות עסקינן אז אין צורך בחדות עין על מנת להבחין ברמז המקראי לשם האלבום "שבטיא". וכדי להתכתב עימו, גם אני אספק את מנת התיאולוגיה שלי : מומלץ להוסיף לעשרת הדברות את השורה הבאה "כן לשמוע את חני דינור" !!!! 

     

    נ.ב.

     

    מאתגרת תודעה, נו מה ?

     

     

     

     

     

      

     

      

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      תודה לחני ולכל המשוררים, לילי פרי, דב בהט, נילי דגן, רוני סומק, אשר רייך וכיו"ב

      ארכיון

      פרופיל

      YukiLavy
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין