כותרות TheMarker >
    ';

    orenjada

    רק לרשום את מה שאני חושב, לכך הבלוג נועד ולכך הוא משמש. טונה של טלוויזיה, הרבה קולנוע, קצת שטויות מסביב ועוד פחות מכך על הכול ועל כלום. מי שרוצה שיחזור, מי שלא לא. אין הרבה מקומות בהם אפשר לפרוק את מה שאני חושב בלי לדפוק פרופורציות, בינתיים נוח לי. אהבתם תחזרו, לא אהבתם אל. לא באתי להוכיח כלום לאף אחד או לגרום לאחרים לראות "מה ומי אני באמת", כולה בלוג על הכול ועל כלום. אני אוהב לכתוב, זה הדבר היחיד שגורם לי להרגיש טיפה יותר. אה, ואם אני לא כותב בקצב יותר מהיר או אפילו יותר מדי שטויות אז אל תהססו להזדיין בסבלנות או מינימום להגיב. ביי בינתיים

    0

    בלדה טריסטה (הקרקס האחרון), סינמטק ת"א - ביקורת

    1 תגובות   יום שבת, 8/12/18, 06:27

    הגעתי מאוחר אבל לא כזה מאוחר, נשבע, והסינמטק המזדיינים האלה עם מגמת האין פרסומות שלהם, כי "הסרטים שלנו מתחילים בזמן". אז אם כבר הגעתם לסרט שמתחיל בעשר תגיעו טונה זמן לפני זה, שלא יהיו טעויות, ולא תצטרכו להיתקל בבולדוג שעומד בכניסה ואומר לך "לא לא לא" אם אתה מדליק את הטלפון שלך שיאיר על הכרטיס שתראה איפה לעזאזל אתה אמור לשבת. גם ממש לפני שהסרט הסתיים הייתה איזה מטומטמת בשירה שמלפניי שצעקה על אלו שבשורה לפניה שהם מפריעים לה (כנראה אחד מהם רצה לראות מה השעה), והיא לא צעקה חלש, זה לא היה פיפס או הלו או משהו אנמי כזה, היא אמרה בקול בטוח וחזק "HEY MOTHERFUCKER, TURN YOUR FUCKING PHONE OFF", ויצא לי גיחוך, לא חלש כזה אלא קצת יותר חזק, ולרגע התביישתי שיראו או שתסתובב גם אליי ותשאל אותי בקול בטוח וחזק כזה אם אני בטוח במה שעשיתי, ואז שתוציא את המטריה שלה ותנסה לדקור לי את האף, אבל היא לא עשתה כלום, היא אפילו לא הסתכלה אליי, היא וכל שאר הקהל בקולנוע היה מהופנט לשני יצורים מעוותים (ליצנים עם פרצופים שעברו יותר מדי כאפות) שניסו לרצוח אחד את השני, והכול בשם האהבה. וכשהכול נגמר, והם ישבו עצורים בניידת, כל אחד והפרצוף המגעיל שלו, וצחקו בקול רם. כאילו לא איבדו לפני דקה וחצי את האקרובטית היפהפייה בה שניהם היו יותר מדי אובססיביים במשך שעה וחצי של סרט סלאשרי על שנות החמישים עד השבעים של מוסליני ופרנקו. אז הם עצבנו אותי, אני יודע שזה אמור להיות צחוק סמלי, סרט על ליצן פאקינג עצוב שצוחק בסוף, אחרי שאיבד את המטרה היחידה שהחזיקה אותו חי, אבל ראבאק, ציפיתי שלפחות אחד מהם ימות.

     

    רגע, הקדמתי את המאוחר, אם עשיתי ספוילר זה בגלל שמדובר בהקרנה של סרט מ2010 ואני חושב שיש גבול למעצורי כתיבה עצמית אם לא באמת קיים בה צורך, ואם כבר ספיילרתי אז תתמודדו, נדמה לי שהייתה הקרנה חד פעמית, וגם אם לא ובא לכם לבדוק את זה אז שיהיה בהצלחה. כשאמרו לי אתמול בערב שיש הקרנה של טריסטה בלדה לא היה לי מושג למה מתכוונים, בהתחלה רציתי להבריז, שישי בערב, אני כבר זקן. והילד בטח יקום שוב בחמש, אבל הלכתי בלי לדעת מה מצפה לי, וראיתי סרט שלם על קרקס נודד בו כל דמות יותר עצובה מהשנייה, והן לא משתפרות. יותר כמו מנסות לגרור אותך איתן אל תוך הדיכאון שלהם, וכלום לא מצחיק בסרט הזה, וכל פעם שאתה חושב שהעלילה מגיעה לשיא מסוים שאולי בסוף הוא יסתיים באיזה דרמה סוחפת דמעות יש איפוס עלילתי והמשך, שלוקח את ההזיה שלב אחד קדימה. והליצן כבר לא עצוב, הוא טובל את הפרצוף שלו בסודה שממיסה לו את העור ומצמיד שני מגהצים ללחיים כדי ליצור מראית עין של איפור מעוות, ומתלבש כמו האפיפיור ומצמיד לידיים שלו שני כלי נשק והולך להפחיד אנשים, או אותי, או את האובססיה שלו. וגם אז הסרט לא נגמר, אלא הולך לעוד איזה שיא בו האופנוען מרחף לעבר המוות שלו והאקרובטית יוצאת למסע אחרון, ושני הליצנים, אחד עצוב ואחד שמח, יגמרו בניידת שתשאיר יותר שאלות (או שלא) מאשר סיום עלילתי. אוף, אני מרגיש כאילו כתבתי פה יותר מדי אבל לא כתבתי באמת דבר.

     

    אני חושב שאני לא אראה את הסרט שוב, בדיוק כמו הסרט על המנתח שחיבר בין גופים של כמה חטופים כדי ליצור מרבה רגליים אנושי, בי נשבעתי. אבל לפחות שמתי את הכתיבה עליו מאחוריו, אחרת לא הייתי מצליח להירדם

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 2 מתוך 5

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/12/18 23:32:
      *

      ארכיון

      פרופיל

      אורן קרבל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין