כותרות TheMarker >
    ';

    מבקר בסביבה

    תיאטרון, מוזיקה, מחול, ספרות - תרבות !!!

    פוסטים אחרונים

    עדיין לא התפרסמו פוסטים בבלוג הזה.

    "הלכתי, שחיתי, רצתי" - ביקורת על "אצל הים" /יוקי לביא

    0 תגובות   יום רביעי, 19/12/18, 20:02

      "המרחק בין פלא לרגיל לא גדול כאן, תראי" ( ס. יזהר )

     

    ''

    צילום : שירז גרינבאום

     

      זמן רב חלף מאז קראתי את יצירתו של ס. יזהר "אצל הים", וקבוצת תיאטרון רות קנר הפיחה רוח וקרמה עור וגידים בדמויות ההן. ההליכה בים המשלבת עם השחייה בים ובסופה הריצה אצל הים הם משולש סימביוטי של עולמות תוכן, משלבים לשוניים חד  פעמיים, ובעיקר מבט בוחן, מפוכח, כואב וביקורתי על המקום בו אנחנו נמצאים. דומה כי שלושת הימים - הים התיכון, הכנרת וים המלח - מעניקה לנו צוהר לעולמו של הסופר, תוך התחקות אחר תפיסת עולמו הפילוסופית והשברירית כ"כ. הכל עטוף בחזות רטורית, במשחק מרהיב ובצלילה לעומקים רוויי תכלית.

     

    ''

    צילום : שירז גרינבאום

     

     

      כריות, שברי בובה קטנים, קוביות פלסטיק, חבלים הם מקצת הפרודוקטים אותם בחרה רות קנר להמחיש עבורינו באמצעות חמשת שחקניה. הבמה מתעטפת במעטה מאגי ממש, ואז עוברים לסיפור הראשון "הליכה בים" בו נער ונערה ניצבים לחופי הכנרת. סיפור אהבתם המתוק מוצג בכמה רבדים ובכמה נקודות התייחסות, לרבות זו של המחבר. סיפורו השני של יזהר " שחייה בים" מתאר את התחבטותה של נפש במערבולת הסחרחרה של הים התיכון, סימבול נוקשה ליצר הקמאי שבה, ליכולותיה הבלתי נדלות ולתקומתה. "ריצה אצל הים" הוא הסיפור השלישי, כשקבוצת צעירים מצוייה בים המלח, ואז בנקודת תפנית בלתי צפויה הם נקלעים לעימות חזיתי עם הרוח והים.

     

    ''

    צילום : שירז גרינבאום

     

     

      "האחד הוא ים ואובך אינסופי עם נערה ונער, השני הוא ירוק כחול, והשלישי הוא אפור סוער ומלוח מאד"

     

      שירלי גל, טלי קרק, עדי מאירוביץ', דניאל אדוורדסון ורונן בבלוקי הם החמישייה המופלאה שבעזרתם של רוני תורן מעצב הבמה והבמאית ומנהלת הקבוצה רות קנר לקחו אותנו למסע בן שלוש שעות. בתום כל פרק היתה הפסקה, ואז החווייה המטלטלת המשיכה להכות במלוא תפארתה. 

     

    ''

    צילום : שירז גרינבאום

     

     

      זוהי יצירה פואטית שהעתקתה אל מחוזות הבמה רק חצבו בה שכבות חפירה נוספות. קבוצת התיאטרון הזאת חוקרת מזה שבע עשרה שנה את סיפוריו של ס. יזהר, וקשה שלא להשתחוות בפניה על שלל האמצעים בהם העצימה את האיליאדה הזאת למושגים מונכחים. ריבוי התחושות תוך כדי ההתבוננות בהצגה, כמו גם בסיומה, מוכיח את איכויותיו. התפעמות, בלבול, טירוף חושים, דאגה, רעד של תשוקה, פחד מפני הלא נודע, וחיוך קט המבליח לפרקים. או כפי שתיאר זאת ס. יזהר בשורותיו :

     

      "מה עוד יש בשארית דעתו של מי שיודע שזהו זה ? /

      לפני שייכבה ולא יידע עוד דבר בעולם. ואיך זה יהיה...? "

     

     

      

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      YukiLavy
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין