כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    הזוגיות כנדנדה בשניים

    0 תגובות   יום שני, 18/2/19, 14:24

    עליס בליטנטל

    ביקורת ״נדנדה בשניים בקאמרי

     

    ''

     

    ''

     

    הזוגיות כנדנדה בשניים

     


    כמה טוב (בעוד מסביב יהום הסער), להתענג על הצגה כמו ״נדנדה בשניים״ בתיאטרון הקאמרי. קומדיה רומנטית שזוג השחקנים האהובים שלה הם בעצם זוג בחייהם. כל מה שקורה בניו יורק לזוג המתאהב, רב, וכל העליות והמורדות הקיימות בחיי כל זוג – לוכדות את לב הצופים באמפטיה גמורה.

     

    ויליאם גיבסון, המחזאי האמריקני יליד 1948, מוכר לרבים בשל מחזהו ״עושת הנפלאות״ על חייה של הלן קלר. מחזהו ״נדנדה בשניים עלה בברודווי 750 פעם, בכיכובם של אן בנקרופט ורוברט מיצ׳אם. בסרט מ 1962 עפ״י המחזה, כיכבה שירלי מקליין. את דמויות הגבר והאשה בהצגה החדשה בתיאטרון הקאמרי ממלאים הזוג במציאות, השחקנים אולה שור סלקטר ומיכה סלקטר.

     

    אולה, בוגרת בית צבי ועטורת שבחים על הופעותיה במיטב הקלאסיקה, היא הפעם אשה צעירה, גרושה, שהכירה בבית חברה סיימון גבר נאה, ג׳רי (מיכה סלקטר). הוא עצמו מצוי בנקודת מיפנה בחייו. הוא עומד להתגרש מאשתו, שאביה סידר לו עבודה, אך האושר לא שכן בחייו. כדי לשנות הכל, עבר מנברסקה הקרה לניו יורק, העיר שאינה ישנה לעולם, והוא בבעיה מקצועית: רשיון העורך דין שלו מנברסקה אינו מוכר במדינת ניו יורק. כדי שיוכל לקבל עבודה, הוא זקוק לעבור בחינה. ממנה הוא חושש ונרתע.

     

    בתוך כל ההתלבטויות שלו, הוא מכיר במסיבה את גיטל, רקדנית מובטלת, יהודיה, מלאת חן ושובבות כיאה לטיפוס בוהמי, הפוך ממנו. כששמע שיש לה מקרר למכירה, היסס יום שלם, עד שהחליט להתקשר אליה בתירוץ של רכישת המקרר. הדיאלוגים שלהם כה שנונים, מבדחים ויחד עם זאת כה נוגעים ללב, שהם המוליכים את הצופים בקורים עדינים של רגש וחשיפה מהלב לאורך כל ההצגה, כך שכל הצפיה בהם היא תענוג אחד גדול.

     

    וזאת – משום הקסם האותנטי, הכנה, במשחקה של אולה שורֿ, והתגלותו של מיכה סלקטר התמיר והגברי, הידוע בתפקידיו כקצין קשוח, כאן - כגבר מלא רגש, רומנטי, הססן, שמצד אחד עדיין חושב על אשתו ושוקל אם לחזור אליה לנברסקה, או להישאר עם האשה הכה מקסימה ומצודדת בחן שלה, וברוח האמנותית השובבה.

     

    מה שמוסיף נופך אישי עוד יותר להצגה, הוא הבימוי המשותף של שניהם: היא -אותו והוא – אותה. כשלידם עוזר נתן ברגר. בעזרת התרגום הקולח של רבקה משולח המנוסה, על רקע יפהפה של עיצוב הבמה החם של פולינה אדמוב המחוננת, וכשברקע המוסיקה המקורית של גדול המלחינים הישראלים יוסף ברנדנשווילי, עם התאורה הנאותה של רותם אלרואי, מתנדנד הקהל יחד עם השחקנים בנדנדת הרגשות המתהפכים ומשתנים מסצינה לסצינה. האם בסוף הם יישארו ביחד – או שג׳רי יחזור לאשתו ויותיר את גיטל רווית האכזבות בחייה לבדה בניו יורק?

     

    הצגה נעימה כמו עוגה עם קצפת – משחק נפלא של שני הקאנונים הללו, ומחזה שנון ונהדר של אחד מטובי המחזאים האמריקנים, שמוציא את הצופים מהאווירה של טרום בחירות, ודיבורים לעייפה על מי יעשה מה וכמה ולמה.

     

    חוויה מענגת ושווה כל רגע.

     

    צילום: אור דנון

     

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל