כותרות TheMarker >
    ';

    מבקר בסביבה

    תיאטרון, מוזיקה, מחול, ספרות - תרבות !!!

    פוסטים אחרונים

    עדיין לא התפרסמו פוסטים בבלוג הזה.

    "המאסר הפואטי" - ביקורת על "מיזרי" / יוקי לביא

    0 תגובות   יום ראשון, 23/6/19, 13:13

      מתבקש לפתוח בשאפו ענק : הדמות הנשית שהסתובבה על בימת הקאמרי, שכבות בד מרובות לגופה, שיערה מדובלל ובלתי מוקפד, משקפיה עצומי מידות איננה כלל דומה לשחקנית שנכנסה לנעליה ( שמוטב לא להרחיב את התיאור עליהן ...). נדרשה מלאכת מחשבת של ממש להפוך את מי שאנו מכירים היטב עשרות שנים, וששמה הפך נרדף ללוק אופנתי ולשיק מתוקתק, כדי לייצר ממנה את האישה בלויית הסחבות המכרכרת סביב הקראוון המהוה שלה וסביב מושא הערצתה. פולינה אדמוב מעצבת התפאורה והתלבושות ראוייה לכל סופרלטיב על כך שאיש לא היטיב לזהות את מי שניצבה מולו, ואלמלא ידע את זהותה קודם לא היה מסוגל לנחש מי היא.

     

    ''

    צילום: רדי רובינשטיין

     

     

      שלושה עשורים לאחר שעלה על המסך הגדול שובר הקופות בכיכובם של קתי בייטס וג'יימס קאן, וכמעט ארבע שנים מרגע הפיכתו למחזה מצליח עם ברוס וויליס ולורי מטקאלף, עירד רובינשטיין החליט לייבא את סיפור האימה המסוייט של הסופר סטיבן קינג ע"פ מחזהו של ויליאם גולדמן אל ישראל בת ימינו. התוצאה היא "מיזרי" שאין בה כל רגע דל, שעה וארבעים וחמש דקות הופכות קרביים ומספקות הצצה למונחים מתחום רפואת הנפש כשפסיכופתיה, פראנויה ומאניה-דיפרסיה הם ציר העלילה. ספק אם פול שלדון היטיב להבחין בשלל התיאורים הנ"ל כשהתעורר מתרדמת לאחר תאונה קשה בה היה מעורב, והוא מצוי בבקתה מרוחקת, כשהדמות הראשונה אותה הוא פוגש היא אנני וילקס. לא זו בלבד שאנני מגדירה את עצמה כמעריצה מספר אחת של הסופר המפורסם, אלא שסדרת הרומאנים שלו "מיזרי" היא החמצן הספרותי שלה, כשלדבריה היא יודעת אותם בע"פ, מכירה כל דמות ודמות ובכלל מפתחת הזדהות רגשית חסרת פרופורציות עם הגיבורה. שלדון האומלל שרגליו נשברו נתון כולו לחסדיה של הגרופי שלו, דמות שמתברר מדקה לדקה כמטורללת כפייתית. בדרכו האלגנטית הוא מנסה להשביע את רצונה, להיענות לשיגיונותיה, לספק את מאווייה הבלתי שפויים, אך מתכנן להימלט משם. סופת הגשמים ומצבו הפיזי מאלצים אותו להישאר כבול ואזוק לאנני, שמצידה מפנטזת על הפיכתו של שלדון לכלי שרת בידיה. ואם נדמה לכם ששיא השיאים הוא רצונה / דרישתה שיכתוב חלק נוסף בעלילת "מיזרי" המבוססת על פרי דימיונה וקורותיה - עדיף שתלטשו את דימיונכם, ותנו לטירוף החושים להפליג למחוזות הלא נודע, אך מרתק.

     

    ''

    צילום: רדי רובינשטיין

     


      סוד קסמו של המחזה טמון בראש ובראשונה בכימיה של משתתפיו. הצמד הבימתי שלפנינו - שכמדי פעם מגיח לצידם גם השריף באסטר אותו מגלם שוהם שיינר בחן רב - ניחן בהרמוניה, ביכולות השלמה אומנותיים, ובסימביוזה שהופכות את הדיאלוגים ביניהם לממשיים. עירד רובינשטיין הבמאי ומי שאחראי על הנוסח העברי של המחזה ידע לייצר אלכימיה מהפנטת בין אנני ופול שלו. יובל סגל הוא הסופר עטור ההישגים כמובן. כה חסר אונים וישע, כה משווע לסיוע, וכה נפחד מהאישה המאיימת - דומה כי עלה שלב באבולוציה שלו כשחקן. לא רק קומיקאי בחסד, לא רק גבר שבגברים, אלא עלה נידף, שבר כלי שחלקי גופו מרוסקים, ובכל זאת שומר על צלם אנוש. האסרטיביות שלו מבליחה לפרקים, אך ככלל נראה כי הוא נהנה לגלם את הפאסיבי, את מי שעולמו עצר מלכת וקנונייה מורבידית מתרחשת לנגד עיניו. ושלא מן הנמנע את העזר כנגדו, את הצלע הנשית שמתייחדת עימו על הבמה, ומי שהוזכרה כבר בפתיח המאמר היא לא אחרת מאשר קרן מור. אל תטעו, מור היא מסוג השחקניות שאין כל דרך להפריז במחמאות עליה, אולם הפעם טירופה המצמית עוטף את הקהל במין חרדה קיומית. זה המבט המתכתי, זו נימת הקול המשתנה לסירוגין בין צווחות היסטריות לאיפוק סמכותי, זה התכנון הקר הכומס בתוכו אישיות שטנית - וזאת כל הפתולוגיה. קחו את שלל הדמויות המבעיתות שגילמה בחמישייה הקאמרית, תכפילו אותן ותגלו מיהי אנני וילקס. מור עושה ממנה מטעמים, ומדגישה בפנינו בפעם המיליארד את איכויותיה הבלתי נדלות. גם כשהיא מאיימת משתרבב זיק של אירוניה לקולה, כמו רוצה להקליל עבורינו את הרגע המכונן. וילקס מודעת בסתר ליבה להרס העצמי בו היא לוקה, ומור מעניקה לה ממיטב כישוריה הגותיים כדי לייצר זאת באופן המושלם ביותר.

     

    ''

    צילום : רדי רובינשטיין


      שני סרטים יצאו לאקרנים באותה תקופה : "מיזרי" ו"שתיקת הכבשים". בעוד האחרון בכיכובם של ג'ודי פוסטר ואנתוני הופקינס הפך לקלאסיקה איקונית מהדהדת, "מיזרי" קצת נשכח, משתרך מאחוריו. תיאטרון הקאמרי ועירד רובינשטיין החזירו את כבודו האבוד של הסיפור רב העוצמה, ובזכות נוסחת הפלא של הצמד שלהם הם הוכיחו שלא רק בפרסומת הידועה אלא תמיד כשמדובר במור ובסגל הם מגיעים כדי "לפנק, לפנק, לפנק"

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      YukiLavy
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין