כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    להיות אשה בשטח הפקר

    0 תגובות   יום חמישי, 27/6/19, 12:09

    עליס בליטנטל

    ביקורת הצגת ״הפקר״ בתיאטרון באר שבע

     

     

    ''

    ''

     

     

    ''

     

    להיות אשה בשטח הפקר

     

     

    ''


    לין נוטג׳ האמריקנית במחזה שלה ״הפקר״ (RUINED), שזכה בפרס פוליצר 2009, ובימויו המזהיר של עידו ריקלין, שיצר מהקאסט אנסמבל מופלא – מעלים את תיאטרון באר שבע לפיסגת התיאטרון הישראלי. הצגת ״הפקר״ היא חוויה מטלטלת, מרגשת וסוחפת.

     

    לין נוטג׳ ערכה מסע מחקר בקונגו, שם שמעה את כל סיפורי הזוועות המתרחשים שם כל העת. סיפור המחזה המתרחש בארץ אפריקאית, בו השבטים עדיין נלחמים זה בזה תוך רציחות, מעשי אונס הגרועים לא פחות ממה שהתרחש בישראל לאחרונה – והתחושה למראהו שהוא אינו לוקאלי. הסיפור הזה מתרחש בעולם כולו, באפריקה ״המתעוררת״, בארצות ערב והמוסלמיות, וברחבי אמריקה הלטינית. מכאן היותו נצחי וקלאסי. הרוע שבאדם המוצא את ביטויו בהתעללות אכזרית בנשים וילדות, אינו קיים רק באפריקה. ומעמד האשה כחפץ להתפרקות כל האגרסיה הגברית – ממשיך להתקיים עד היום. מכאן כוחו של המחזה, שהצגתו משתבחת בתרגומו המצוין של עידו ריקלין, שהצליח ליצור מהקאסט שחלקו צעיר וטרי, ממש אנסמבל מגובש ומרגש.

     

    לבורדל המצוי בלב הג׳ונגל, בין צבאות המורדים והצבא הרשמי, בשטח העובר מיד ליד עם כל נצחון של אחד מהצדדים, נאלצת אשה בודדה להחזיק בציפורניים את מקור פרנסתה תוך סיפוק משקאות, מזון ונשים לחיילים בין קרב לקרב. חכמת החיים שלה שלא להזדהות עם צד אחד בלבד במלחמה, הוא שעוזר לה להישרד. לה, ולצוות הנערות שהיא רוכשת לתפקידי ריקוד, שירה וסיפוקים אחרים. שרה וינו אלעד כ״מאמא״, הפטרונית של הבורדל, חזקה לא פחות ואולי יותר, מאמא קוראז׳ במלחמת העולם. משחקה הבשל, הנוקב, ההחלטי, המוכיח את תכלית מעשיה, הוא המשובח ביותר שראיתי אותה מבצעת אי פעם. בד בבד עם רכישתה נערות לבורדל מידי הסוחר הממולח כריסטיאן (אמיר קריאף בעל הקסם הערמומי), היא שומרת על מודוס וויווונדי עם הקומנדר אוסמבנגה המסוקס והגברי (עודד ליאופולד, שחקן מהמעלה הראשונה, שכבר הוכתר כ״נסיך התיאטרון הישראלי״ בהצגת המלך ליר בקאמרי). וכן ביחסי ידידות עם ז׳רום קיסמבה , מנהיג המורדים המבוקש ע״י הצבא (פיני גואטה, שיכולתו באמנויות לחימה ובמונולוג שלו היה סוחף, מאד אכספרסיבי ומרשים). כך גם מתקבל תמיד במאור פניה איש העסקים עזיז ארארי (אודי בן דוד האלגנטי, היוצא דופן בהופעתו משאר החיילים משולחי הרסן).

     

    ככלל, כל הגברים בדמויות החיילים, מרשימים הן במשחקם הטבעי והמרשים כאחד, והן בהופעתם המסוקסת, הגברית, כפי שנדרש מחיילים בכל אתר. כך איתמר אליהו כלורן וכמורד, כך אורן כהן הוותיק מהצעירים, שתמיד מרשים בתיאטרון באר שבע מאז תפקידיו ב״קן הקוקיה וב״גרין מייל״, שהיו ציוני דרך בתולדות ת׳ באר שבע). וכך גיל ארי כהן, שלא יישכח בתפקידו כ״דון ז׳ואן חוזר מהמלחמה״ בסיום לימודיו בבית צבי, כאן כסימון, חייל וכמורד. מפליא כיצד חילופי התלבושות הכה אותנטיות של אולה שבצוב הם שמעניקים לשחקנים את היכולת לגלם תוך שניות דמויות כה שונות.

     

    בקרב דמויות הנערות שנכפתה עליהם הזנות כאופציה היחידה לשרוד בג׳ונגל, מפליאות במשחקן הכה נוגע ללב רעות אלוש, שההתעללות בה היתה כה מחפירה, עד שהיא נחשבת במשפחתה ובכפרה ל״קרועה״ ונאלצת לברוח ממשפחתה וביתה. המפלט היחידי בגג׳ונגל הצמחי והאנושי הוא בבורדל, בתור זמרת. והיא אכן מנעימה את הזמן למבקרים בו, כשלצליל יהמוסיקה המקורית של אלדד לידור המקפיצים בביצוע הגיטריסט אבנר טואג והמתופף/המספר דני שפירא המצוינים, מבצעת דניאל מנוחין בכשרון רב ריקודי עמוד ועינטוזים היאים למועדון לילה המענג גברים. כל שפע התנועה הכה סקסית בה טובלת ההצגה, עליהם אחראי מעצב התנועה המחונן והמקורי (והשחקן והבימאי המוכשר) אריאל וולף. אל תוך הסיפור משתרג סיפורה של הצעירה, סלימה , מעין תורג׳מן המכמירה) שנאלצה לעזוב כאמור את כפרה, אך בעלה החייל (אורן כהן) עושה נפקדות, וממשיך לתור אחריה ברוב אהבתו בעקשנות ראויה לשבח. הסצינה קורעת הלב בה הם נפגשים בסוף המחזה, מסיימת אותו בקרשצ׳נדו אדיר של רגשות שהיא מעוררת בצופים.

     

    ציוריו הענקיים ברקע של מעצב התפאורה המעולה סשה לישיאנסקי, בסגנון מרק קוסטאבי וציירי הניו יורק סקול המופשטים – מהווים רקע המשלים בקלאסיות וברוגע שלהם את העלילה סחופת היצרים והדם ומלאת התנועה. התרגום והבימוי של עידו ריקלין – מצמרת המשובחים שבבימאים שלנו, מלכדים את הקאסט לאחידות מושלמת, כמו היו אנסמבל מזה שנים. הכל מתקתק כהלכה, ואין דקה של הרהור או עפעוף בהצגה המרתקת.

     

    הצגת ״״הפקר״ בתיאטרון באר שבע תיזכר כאחת מאבני הדרך בתיאטרון הישראלי. וליוצרים ולשחקנים מגיעה התהילה.

     

    בצילומי מעין קאופמן נראים למעלה: שרה וינו אלעד מוזגת לקומנדר, עודד ליאופולד. מתחתיה: רעות אלוש, מעין תורג׳מן ושרה וינו אלעד. בשלישית: אמיר, אודי, רעות וספיר. בתחתונה:אורן מחזיק בשרה, גיל מחזיק ברעות, ועודד בדניאל.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל