כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    אנה קרנינה בזעיר אנפין

    0 תגובות   יום ראשון, 28/7/19, 12:49

    עליס בליטנטל

    ביקורת אנה קרנינה בבית צבי

     

    ''

     

    ''

     

     

     

    אנה קרנינה בזעיר אנפין

     


    יצירתו של לב טולסטוי מ 1877 ״אנה קרנינה״ שביימה מאיה שעיה ברגישות רבה, עם עיצוב תנועה כה יצירתי של קרינה שניידר, ומוסיקה אלוהית שערכו שתיהן – התמקדה באולם הקטנטן של בית צבי במעברי סערת נפש הגיבורה יותר מאשר ברקע המפואר התקופתי.

     

    הרומן שכתב גדול הסופרים הרוסיים במאה ה-19 לב טולסטוי, שקיבע אותו יחד עם ״מלחמה ושלום״ כמאסטר של הספרות הרוסית והעולמית. הרומן הזה היה ראוי לקבל את מלוא תשומת הלב של מי שקובע בביה״ס למשחק ״בית צבי״, מכדי להעלותו ללא עיצוב במה ראוי, מלבד שני ספסלים, ופסי רכבת ועם אותן תלבושות ברוב הסצינות והזמנים. כך שהדגש הוטל על כתפי הבימאית המחוננת והשחקנים הצעירים.

     

    הנוהג לחלק תפקידים לשני צוותים, מתוך הצורך להעניק לכל התלמידים הזדמנות להופיע, גורע מהנסיון שיכלו לצבור מהופעה במספר מירבי של ההצגות בכל הפקה.. יתכן ומספר התלמידים בכל מחזור הוא לרועץ לנושא, וכופה על ההנהלה להחליט על ליהוק כפול. מדובר בתופעה הנשנית בכל בתי הספר למשחק.

     

    יחד עם זאת, חמישה מתום 12 מהתפקידים בהצגה זו מבוצעים בידי שחקנים קבועים, מה שניכר היטב בהופעתם הנפלאה, ואותם ניתן לשבח מאד. ובצפיה בהצגה עם הקאסט השני- כשכולם על הבמה אך בתפקידים אחרים, לכאורה קטנים – ניתן היה להבחין עד כמה כולם מוכשרים הודות ליכולת המגוונת של המשחק שהם הדגימו. כך למשל דניאלה חכים כאנה היפה ושבורת הלב , שיחקה נפלא בהצגה השניה הן בקטעי המחול והן כמלצרית בנשף האצולה בצורה מלאת אכספרסיה, עם עושר הבעות שלא נזקק כלל למילים.

     

    שתי ההופעות היו מעולות, מה גם שאת טולסטוי לא פשוט לעכל ברגע. כמו למשל, את בן דמותו של טולסטוי בסיפור – הרוזן לווין בעל האדמות ואוהב האדמה – שמגלמים הן נווה כהן המאופק והאצילי, והן דור טאוב הרגשי וחם המזג – דמות זו בחר הסופר להיות לו לפה לדעותיו הפילוסופיות, שניתנו כאן במשורה אך עם המון עוצמה. במיוחד בנגיעה ברעיון המהפכה, שהקדים בארבעה עשורים את מימושה ב 1917 .

     

    הרומן בין אשתו הלא מאושרת במיוחד של הרוזן קרנין, אנה, (דניאלה חכים החמודה, לחילופין עם דניאל חבקוק המדהימה)) לבין הקצין יפה התואר והכה שרמנטי וורונסקי (אלי קריסה, בתפקידו הטוב ביותר השנה)– הצית את לבבות הקוראים בכל הדורות, ולא בכדי. כי התלבטותה של אנה, אמא לילד בן שש, עם מעמד של אשת שר אציל בחברה הגבוהה בבירה, האם לעזוב את בעלה ובנה למען אהובה – היא דרמטית וגורלית. את ההתלבטויות ומעברי הנפש מיטיב טולסטוי לתאר בצורה עמוקה הנוגעת ללב כל אחד, ובהצגה שכה היטיבה לעבד מאיה שעיה הם לב ליבה של ההצגה.

     

    אלי קריסה כובש את הלב בהופעה מרשימה כקצין, וכגבר שכל הנשים נטרפות אחריו, במיוחד קיטי (חורף קמחי היפה, לחלופין עם קארין שניידר עם שפת הגוף המושלמת שלה). קיטי סובלת ועוברת משבר, עד שנוכחת שחלומה זה לא יתגשם. הקצין כבר מחובר לאנה ורוצה למסד את קשריו עמה. לכן, קיטי נענית לחיזוריו של השידוך שמציעים לה – להינשא לאציל בעל האחוזות, לווין (נווה כהן בעל הקול הנפלא וההופעה המשובחת לחילופין עם דור טאוב המתולתל השובבני).

     

    דמותו של לווין, שנווה כהן מבצע באופן כה מרשים, היא יוצאת הדופן בין כל דמויות האצילים והאצילות על החיים המזויפים והצבועים שזו דרך חייהם,( כפי שמדגימות הנסיכה והאצילות בהצגה). זאת - משום היותו ממבשרי המהפכה שהחל בה הצאר אלכסנדר השני במחצית השניה של המאה ה-19, כשחילק אדמות לאריסים, ואוטונומיה ליהודים, ובשל כך נרצח טרם הגשים את מפעלו.. אך ניצני המהפכה של לווין, שהחליט לחלק את רכושו עם האיכרים, עובדיו, התממשו והפכו למציאות במהפכת פברואר 1917 עם חיסול משפחת הצארים, ובהמשך באוקטובר, ושהביאה לעליית הבולשביזם ב-1917., וטולסטוי עצמו שהיה בעל אחוזות וקשור לאדמה, ראה ןחש את מצוקת האיכרים. והוא עצמו נכנס למשבר עמוק אחרי כתיבת ״אנה קרנינה״ ולא יסף כמעט לכתוב.

     

    נווה כהן ודור טאוב מדגימים את הדמות ששירטט טולסטוי בצורה מעולה יותר ממה שזכרתי מהפקת ״הבימה״ לפני עשרות שנים. כך גם מאד משכנע ומרשים באצילותו ובעושר הבעותיו, בעלה של אנה, קרנין, (יונתן תורג׳מן, שאין לו מחליף בהפקה זו). כך את סריוז׳ה, הבן של קרנינה, מבצעת נפלא בהמון רגש, וטמפרמנט דניאל הרוש), גם היא ללא מחליף. כמו כן גם מפליאה במשחקה, כרגיל, נוי בר כנסיכה בטסי ותוך שניות גם כ-אנושקה, עובדת משק הבית של אחוזת משפחת קרנין. היא מלאת רגש ושופעת חום, כך שהאימפקט של משחקה מדגים היטב את תאור חיי האצולה הרוסית טרום-המהפכה. כמוה תורמת יפה לתאור החיים אז, גליה גלבלום הן כרוזנת וורונסקי, אמו של הקצין, והן כמשרתת. על הביצוע הכה רבגוני לשתי השחקניות יש להודות לבימאית מאיה שעיה. כך גם יש להודות לביטוי וההגיה הברורה של השחקנים שהודרכו כהלכה בידי דפנה מרסר הדרי.ובל נשכח את עיצוב התנועה הכה ייחודי של קארין שניידר ששיחקה את קיטי.

     

    על השחקנים שנאלצו לחלוק עם חבריהם בגילום הדמויות, נמנים צח חזיזה, המצוין כפסצוב, ווסילי וכשמשרת לחילופין עם ליאור משיח. אף הוא מוכיח יכולת משחק רבגונית ביותר, יוגב אטיאס ואחיקם ציפקיס כ-סטיבה, וכן מירי זהבי ואנה אקהרד כדולי, אשתו של סטיבה הבוגדני.

     

    הצגה שיכולה היתה להעצים עוד יותר את האימפקט שלה, לו היתה עולה על במה גדולה יותר, אבל קשה להפחית מערכו של טולסטוי והאימפקט שלו. והרומן של אנה קרנינה יישאר לנצח כסמן תרבות עולמי.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון