כותרות TheMarker >
    ';
    0

    ''אנאבל 3'' - מפחיד, מצמרר, אבל לפחות הוא עושה את זה טוב. אימה עם לב.

    0 תגובות   יום שני, 26/8/19, 01:21

    ''

     

    בתקופה כזו זוועתית בהיסטוריה של הארץ האיומה הזו, עונת הקיץ חייבת לתת איזה שהוא תגמול. עונת הבחירות הזו התישה את כולנו. החיים מאפילים עלינו ידיעות קשות, אובר-פחדים מכל תרחיש אפשרי, וכולם כל כך רציניים כל הזמן. לכן, כטיפ, אני ממליץ לכם מקרב לב - צאו לקולנוע. לא משנה אפילו לאיזה סרט. קחו את עצמיכם, בלילות משעממים, תמצאו איזה סרט נחמד, ופשוט תלכו. סתם בשביל להרגיש שהכל לא כל כך רציני וכבד כל הזמן.

     

    עכשיו נעבור לחלק היותר סימפטי של הקיץ - סרטי אימה. לאחרונה סרטי אימה עולים שוב ושוב בבתי הקולנוע, וכנראה שהעסק הולך טוב. חייב לציין שזה עסק מעולה; הסרטים הללו זולים להפקה, לא מצריכים הרבה מאמץ, והקהל פשוט מת על זה. הקהל הישראלי, בכלל, מאוהב בז'אנר האימה. לאחרונה רוב סרטי האימה הם גרועים, כי הם עסוקים בלפרוץ את גבולות הדמיון ולתעתע בקהל בין הבהלות מגוחכות לסיפורים הזויים. כן, גם ''אנאבל 3'' כזה, אבל הוא כל כך חמוד ועשוי כל כך בסדר שאי אפשר שלא לסלוח לו על זה.

     

    ''

     

    אז מה הסיפור בעצם? מי שראה את השניים הקודמים יודע - זה סיפור על בובה, מפחידה משהו, שתמיד מביאה איתה צרות. הפעם הסיפור לוקח רובד יותר ''מציאותי'' ומתחבר אל סיפורים אמתיים שקרו. אד ולוריין וורן הם שני חוקרים אמתיים שחקרו לאורך ההיסטוריה סיפורים רבים של רוחות ושדים. המוצלחים ביותר נמצאים בסרטי ''לזמן את הרוע'' המקפיאי ורידים. בין לבין, צצה לה הבובה 'אנאבל' בין הסיפורים, שאגב, קיימת באמת. זה לא הופך את הסיפור ליותר אותנטי או מפחיד, אלא סתם ליותר מעניין ואפילו פחות מגוחך מבדרך כלל.

     

    הבובה הפעם מובילה לצרות רבות, ואלו קורות לאחר שזוג החוקרים מאמץ את הבובה לביתו המוגן והאפל, שם נמצאת בתם הקטנה. הבת הקטנה הזו היא מקסימה כל כך, ואף אחד לא רוצה להיות חבר שלה. זה מבאס. את תפקיד החברות תופסות השמרטפית שלה והחברה הכי טובה שלה (מדיסון איסמן וקייטי סרניף) שאחת מהן חוקרת את כל נפלאות הבית הרדוף, רק בכדי למצוא תקווה שתוכל לתקשר עם אביה המנוח. בדרך, היא גורמת לרכבת שדים מטלטלת.

     

    ''

     

    ''אנאבל 3'' לא יפתיע אתכם. הוא לא סרט שמעורר איזה טריק אימה שלא הכרנו, איזה חידוש ז'אנרי פורץ דרך, או בקיצור, הוא ממש לא ''לזמן את הרוע''. אבל הוא סרט סדרה קטן, עשוי לא רע, מבהיל כשצריך, והכי חשוב - יש לו לב, לסרט המניאק הזה. אולי רבים לא יזדהו איתי כי הם עסוקים בלכסות את עיניהם בפאניקה לאורך רובו, אבל הסרט, לדעתי, מצליח ליצור איזה סנטימנטליות חביבה בין הדמויות האבודות לבין המציאות המאיימת. סוג של ''הקיץ של אביה'' בגרסת השדים ורוחות. 

     

    וגם אם לא ל'אנאבל', פשוט תמצאו סרט ללכת אליו. זה הזמן. 

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      זאב גרשטיין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין