כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    ''מלך האריות'' - העתק מוחלט של המקור, יותר יפה, פחות מרגש

    0 תגובות   יום שלישי, 3/9/19, 04:14

    ''

     

    ''זה גלגללללל החיים!!''

     

    אל תגידו שלא התגעגעתם לזה. 

     

    ''מלך האריות'' משנת 1994 מוגדר כסרט הקאלט של האנימציה הקולנועית. הוא סרט הדגל של דיסני, של נוסטלגיה, של הנפשה, של היכולת הקפיטליסטית להפוך כל טרנד לביזנס של מותגי בית ספר במחיר של ארמון, ולסיכום, כולנו מכירים את מלך האריות. זה אפילו לא מובן מאליו, זה סוג של ''קוד כניסה לחברה האנושית'' - אתה מכיר את מלך האריות? התקבלת. אתה לא מכיר? תתכונן לרחמים רבים על הילדות שלך.

     

    למעשה, יש לזה סיבה. ''מלך האריות'' מ94 הוא סרט כל כך, אבל כל כך טוב. הוא יפהפה, הוא מקסים, הוא צבעוני, הוא מכיל את כל מה שסרט ילדים צריך להכיל. אולי המסר החשוב ביותר שהסרט מביא עמו, היא היכולת לשאת מסרים מורכבים בפלטפורמות פשוטות. הרי בסופו של דבר, מי שחקר את העלילה, יודע שהיא כיסוי למחזה הספרותי ''המלט'' הידוע בכבדותו. העלילה עצמה מכילה לא מעט רבדים קשים, אלימים למדי, שמסוכן לפשט לסרטי אנימציה. אבל זה החידוש של מלך האריות -- ''אקונה מטטה'' - אין דבר כזה קשה, הכל קל בחיים ידידי! 

     

    אז בעידן בו גדלים אנשים שלא מכירים את מלך האריות, ובוודאי שלא מכירים את 'המלט', עיבוד מתוזמן ומכובד יכול להיות נפלא. זה הזמן המושלם, הקולנוע פורח, אנשים רק מחפשים על מה לשפוך כסף, והכי חשוב, יש לזה ערך תרבותי.

     

    ''

     

    אבל, מסתבר שלא הכל זה ''אקונה מטטה''. מלך האריות בגרסאת 2019 מציב לעצמו סטנדרטים גדולים, אפילו גדולים מידי. כל שוט, כל סצינה וכל מחווה אמנותית לסרט המקורי, נעשית במלאכת מחשבת חסרת פשרות. הכל עצום; ענק מימדים; מרהיב; מוזיקה מפוצצת; תמונות שומטות לסת; תלת מימד הורס; פליאה מוחלטת. כשהכל כל כך מדהים, קשה באמת להתרשם מהחלק החשוב - הסיפור. הרגש. הלו, זה המלט עם חתולים, אל תשכחו למה אנחנו פה.

     

    כשמתרכזים בנוף הגדול, חייבת לבוא התלונה הבאה שעליה כולם מתלוננים, והיא כמובן המימיקה. הרי מלך האריות מ94 ידוע בהבעות מעוררות הרחמים של סימבה, או ההבעות המרושעות של מופאסה. מסתבר שבמציאות לחיות אין כל כך מגוון רחב של מימיקות שהן יכולות להביע; מסתבר שאריות לא מחייכים או כועסים במיוחד; לכן גם מובנת האכזבה מכך שהדמויות שעליהן גדלנו, עם הספקטרום העצום של המבע, מצומצם למבעים של... נמרים ואריות חסרי הבעה. זה מתסכל, אבל היי, אני עוד לא מבין איך אפשר לצפות מאריה לחייך.

     

    ''

     

    בסופו של דבר, ''מלך האריות'' גרסאת 2019 הוא סרט שתלוי בסוג הקהל שצופה בו. מכירים את הסרט הקודם? לא מכירים? צעירים? מבוגרים? מעריצי מלך האריות עם תיק של סימבה? סתם אוהבים את השירים? יש כל כך הרבה סוגי אנשים שעשויים לבוא אל הסרט הזה, וכל אחד עשוי לפתח תגובה אחרת. זו אולי הסיבה שבגללה בישראל צפו בסרט כ-מליון איש; מלך האריות מאז ומעולם היה סיפור על בחירות נכונות והנהגה, וכשזה בא פעמיים, ישראלים מתים על זה.

     

    ודעתי? סרט יפהפה, הרבה יותר יפה מהמקור, אבל גם הרבה פחות מרגש. להרשים דרך אפקטים זה קל, לגעת בלב? נשאר עם "אקונה מטטה", אני מניח. 

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      זאב גרשטיין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין