כותרות TheMarker >
    ';

    מבקר בסביבה

    תיאטרון, מוזיקה, מחול, ספרות - תרבות !!!

    פוסטים אחרונים

    עדיין לא התפרסמו פוסטים בבלוג הזה.

    "בנז'מן ואנטואן" - ביקורת על "השנה הראשונה שלי" / יוקי לביא

    0 תגובות   יום שישי , 3/1/20, 10:38

      "לא היה ביניהם שום סקס" לחש הבחור לחברו ביציאה מהאולם בתום הסרט. כשבן שיחו שאל אותו מדוע הוא חשב שהיה אמור להיות סקס, ענה לו "כי בצילומים הם נראו כ"כ קרובים, כ"כ אינטימיים ..."

     

    ''

     

      אז נכון, "השנה הראשונה שלי", המתרחשת בין כתלי הפקולטה לרפואה בפאריז, היא יצירה אמנותית על זוג חברים גברים שרכיב המגע המיני לא מתקיים בתוכו. למען האמת הם סטרייטים, שהאינטראקציה היחידה המתהווה היא סטודנטיאלית, אחוות רופאים לעתיד, במסעם אל היעד הנכסף. דומה כי ד"ר תומא לילטי, התסריטאי והבמאי, קשור בעבותות למקצועו. "היפוקרטס" ו – "רופא הכפר" שלו הפכו לשם דבר, והנה גם הסרט המדובר לא פוסח על חוויית האנטומיה. בנז'מן הוא בנו של רופא מדופלם, המשתייך למשפחה מהמעמד הגבוה. לא בטוח שהוא בכלל רוצה להיות רופא, אך אופיו הקונפורמיסטי לא מאפשר לו כל התנגדות להסללה עתידו המקצועי. אנטואן הוא סטודנט שמתחיל את לימודי הרפואה שלו זו הפעם השלישית. חשוב לדעת כי שיטת הסלקציה בפקולטות לרפואה בצרפת היא כה נוקשה וכה חדה עד כי רק מעט יותר מעשירית הסטודנטים עומדים בקריטריון, וצולחים את מכסת השנה הראשונה. והנה כי כן השניים מתוודעים זה לזה בנפתוליה של הפקולטה, כשמבוך המסדרונות הוא אספקלריה לסערת הרגשות האופפת אותם. אנטואן בשל תסכולו המתמשך ובנז'מן על בלבולו וחוסר הקוהרנטיות של תחילת חייו הבוגרים. את תחושותיו הוא פורק מדי פעם בדברי מאפה מתוקים כדוגמת קרואסוני שוקולד, מעין פיצוי על היעדר בחירתו החופשית.

     

        זוג החברים עוזרים זה לזה – בנז'מן כנצר לשושלת של רופאים, ואנטואן כמי שבקיא בניואנסים הפריכים של נוהלי הלימוד המדודים. לילטי בדרכו מותח ביקורת על צרפת והאופן הדראקוני בו היא מנפה את הסטודנטים לרפואה בתחומה. מכבש הלחצים, התחרותיות הבלתי פוסקת, תחושת היותך זר במנגנון הרפאים האינטנסיבי, הררי חומרי הלימוד המייגעים והבלתי רלוונטים בעליל – הם חומר גלם עבורו לשטוח את נימת יצירתו באמצעים מסוגננים. מסייעים לו בכך צמד השחקנים הצעירים, חיוניים ומרווי נחת. וויליאם לבגיל המגלם את בנז'מן חדור רוח פרצי נעורים, משובב נפש בתמימותו ובחיוכו ממיס הלבבות. כולו שוחר טוב, נכון לסייע למי שנקרה בדרכו. הגורל זימן לו את כאמור את אנטואן – וונסן לאקוסט ( ששיחק גם ב"היפוקרטס" של לילטי ), סוג של הפך גמור מחברו. מופנם, קצת מלנכולי, מהורהר, כזה שלא מגיע מרקע חברתי ותרבותי מרופד ומרווח כבנז'מן. אצלו סיום הלימודים הופך כבר מזמן מרצון לסוג של אובססיה, הוכחה ניצחת ליכולותיו, כרטיס ניצחון על המקום ממנו צמח. לאקוסט מעביר את תחושותיו באופן מעורר אמפטיה כובשת. סרטו של לילטי הוא יצירה קאמרית המתרחשת בחללים ענקיים, ניגוד משווע בין מפעל של פס יצור לרגעים גנובים של אנושיות. ואותם רגעים קסומים של סולידאריות לצד מהמורות בלתי צפויות יעמידו את החברים החדשים בשלל מבחנים. האם יצלחו אותם ? האם ייטיבו להגיע אל קו הגמר ?

     

    ''

     

      יצירה חמקמקה, יפה, חרישית בעדינותה. כזאת שמתבוננת במרקם היחסים של חברות המתהווה ונתפרת, כשהחוטים המקשרים בין השניים מעניקים לנו את תובנות על אינטראקציה אנושית,ולצדה מושגי יסוד הנובעים משבועת היפוקרטס

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      YukiLavy
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין