כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    להיות ברווז פרא

    0 תגובות   יום שבת, 18/1/20, 12:40

    עליס בליטנטל

    ביקורת ברווז הפרא בת׳ האוניברסיטה

     

     

    ''

     

     

    ''

    השאיפה להיות ברווז פרא

     

     


    תיאטרון האוניברסיטה נטל משימה רצינית: להעלות את המחזה ״ברווז הפרא״ מאת גדול מחזאי התיאטרון המודרני – הנריק איבסן הנורבגי. מחזה מופלא, מקסים וכובש, שהמסר שלו נכון להיום: עד כמה חשוב לחיות את האמת, לא לחיות בשקר תוך העמדות פנים.

     

    הנריק איבסן (1828-1906) היה מחדש בתחום המחזאות. סגנון כתיבתו היה תערובת של ריאליזם ודמיון, כשבכולם טמון מסר חברתי. ניתן לכנותו ״הפמיניסט הראשון״ (כמו ב״בית בובות״, או ב״הדה גאבלר״), כשהגיבורה בהם היא אשה, המפרה את כל המוסכמות ויוצאת לממש את עצמה. במחזה ״ברווז הפרא״ חוזר הגיבור גרגרס וורלה (בהפקה זו הוא הוא מוצג כאשה) לשכור חדר בבית משפחת אקדל, שחברו לילדות הוא בעל הבית, יאלמר אקדל. יאלמר מתפרנס מצילום והתמחות בריטוש. לצורך זה נבנתה כעין בריכת מים צרה וארוכה על הבמה, כתחליף למה שנדרש לצלם ב״חדר חושך״ כדי להדפיס את הנגטיבים.

     

    תחום הצילום היה אז בתקופתו הראשונית, ותולדותיו בקיצור מוזכרים בתכניה הכה מושכלת, מעמיקה ומצוינת שכתבו תלמידי החוג לתיאטרון, הודות לקורס מיוחד שעברו. לו כל התיאטרונים היו טורחים לייצר תכניות כאלו – לבטח היו מרחיבים את קהל הצופים למיספרים גדולים יותר. גם במוזיאון וויקטוריה ואלברט שבלונדון הורחבה ושופרה תצוגת הצילום באגף מיוחדבו קיימת תערוכה מקיפה, גם אם לא גדולה מדי במימדיה, אך תמציתית ומאירת עינים, על כל תולדות הצילום, החל מ 1839.


    תפיסתו של הבימאי משה פרלשטיין לצורך העצמת הקונפליקט בין הקיים השקרי והאמת הכואבת, גרמה להכפלת דמות הבת של יאלמר לשתיים. כך גם הפך את דמות גרגס, החבר של יאלמר, ל-הילדה.הדרמה מתרחשת משום שגרגרס/הילדה שואל שאלות וחוקר את בני המשפחה. כך מתגלים לו סודות שהוסתרו, וחשיפתם מערערת את כל הסדר והשלווה לכאורה בחיי נישואי יאלמר (עמיר עמירם גולן) ורעיתו. במקרה זה, משחקה העוצמתי, המדויק וההיגוי הברור של השחקנית כ-הילדה (גל גרינברג ולחילופין לילך גרופר ) יצר את הדמות הראשית במחזה. בעוד את החלק הסמוי בנפשו של יאלמר ושל בתו וכן את הסב אותו משחקת יפה אליזבט וייסמן, הם משחררים בעלית הגג, שם הם מגדלים חיות ביניהן את ברווז הפרא. הברווז הוא הסמל לחלק שהם משחררים מתוכם וחורגים מהמציאות האפורה והעוטה כזבים. גורלו גם מתחבר לגורל הגיבור במה שמהווה את הקץ למחזה.

     

     

    כמו בכל דרמה משובחת, קלאסית או מודרנית, גילוי האמת מנפץ את כל היחסים בין המשפחה לבין שכניהם ומיטיבם, בעל בית החרושת, ומביא לסוף הטראגי. הבימאי משה פרלשטיין העניק רוח רעננה ובת זמננו למחזה מ 1884 בקטע הפתיחה של המסיבה בבית הפטרון העשיר, וכן בקטע הסיום, המתייחדים בתנועה שעיצבה מור לידור, ובמוסיקה קצבית שאחראי לה עומר בולנז׳ר כהן.

     

    הבימה הענקית של תיאטרון האוניברסיטה לא היטיבה עם המחזה הכה אינטימי, המהודק, והחודר לנבכי הנפש של גיבוריו. כך גם ההיגוי הלא ברור של השחקנים וקולם הלכו לאיבוד בחלל הענק, והטקסט ברובו לא הצליח להגיע לקהל. זכורות לי הפקות באולם זה בהן הקהל ישב על מחצית הבמה, ובחציה האחר הציגו. גם העלאתו של המחזה באולמות הקטנים יותר כמו 206, 207 בבנין מקסיקו, יתכן והיו צולחות יותר עם מחזה זה. יחד עם זאת, המחשת גדולתו של איבסן, ונתינת ההזדמנות לתלמידי החוג לתיאטרון להתנסות במחזה כה משובח – הן צעד חשוב במיוחד.

     

    יש לציין את תרגומו הקולח הנפלא של פרופסור גד קינר, שלמד נורבגית ושבדית במיוחד לצורך תרגומי גדולי המחזאים איבסן וסטרינברג. דבר שאינו מובן מאליו. ההצגה הועלתה במסגרת שלושה ימי עיון של כנס שהוקדש לאיבסן. מחווה ראוי ביותר למחזאי שלא מוצג דיו בישראל.

     

    בצילומי גל רוזנמן נראים למעלה״ גל גרינברג ואליזבט ויסמן. בתחתון: עמירם גולן וגל גרינברג.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל