כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    קח אותם ברכות במחזמר

    0 תגובות   יום שישי , 31/1/20, 13:53

    עליס בליטנטל

     

     

     

    ''

     

     

    ''

     

     

    ''

     

    ''


    קח אותם ברכות במחזמר

     


    לא היה עוד מחזמר ישראלי כזה כמו ״ג׳נטלי״ בהפקת תיאטרון חיפה. מחזמר שמעניק חוויה לא פחות ואולי יותר ממחזות זמר אמריקניים. המיקצבים האפריקאיים המרטיטים שכתב אמיר לקנר אותם מבצעים להקת הצעירים מישראל, הנדמים ללהקה אפרו-אמריקאית אמיתית – עם הסיפור הכה דרמטי ונוקב שכתבה שירי נדב נאור – מסובבים לך את הבטן. כה מרטיטים, מסעירים, נוגעים לכל לב, משום שהם כה אמיתיים ומתארים את המציאות.

     

    הקצב המסעיר של השירים ב״ג׳נטלי״, הקולות המופלאים של כל הזמרים, כושר המחול שלהם בעיצוב הלוהט של תום אפלבאום את הריקודים, כולם מתארים את המציאות הכואבת בתוכינו, של היחס לכל מי שצבע עורו כהה. בין אם הוא ישראלי או אפריקני. עד כדי כך, שכפי שבמחזה השוטר הלבן יורה בכל מי שרק נדמה לו שמנסה לשלוף כלי נשק כנגדו – מה שהובהר כטעות – הרי ראוי לירות בו ולנטרל אותו; כך בדיוק נהרג כזכור לא מכבר הבחור האתיופי בן ה18, שכל חטאו היה שהלך ברחוב, וזכה למות משליפה מהירה מדי של שוטר ישראלי. ובדיוק כך במחזה הנפלא הזה מוצגת בעית מהגרת מניגריה עם רשיון שהות כאן (בביצוע מרהיב ומרעיש לב של הזמרת המופלאה אסתר רדא, ילידת קרית ארבע), שבגלל שתינוקה הרך הוא לבן, נחשדה בפשע וזכתה למעצר עם זונות בעלות צבע עור כשלה.

     

    הסיפור שכתבה שירי נדב נאור לא יכול להיות דרמטי יותר, או סוחף יותר מזה שנצפה כאן. המחזאית מצליחה לגעת בלב כל צופה, אף אם הוא מתנגד לקבלת מהגרי עבודה לא חוקיים המציפים את ישראל, כי עבורם היא בבחינת אלדורדו. הסיפור לקוח מהמציאות המוכרת לכולנו, והמעוררת רגשות מעורבים של חמלה מצד אחד, ורצון לשמור על החוק כנגד מסתננים מאידך גיסא.

     

    במרכז המחזמר המופלא עומדים בני הזוג מרים ג׳נטלי (אסתר רדא) ומלאקאי ג׳נטלי (גילי יאלו שעלה לישראל במבצע שלמה, הזמר והשחקן הכובש כל לב במשחקו וביכולת שירתו, והכל – תוך קסם אישי הלופת את הקהל).

     

    מרים נתפסת ברחוב עם תינוקה ע״י השוטר הלבן הדקדקן והנוקשה (אדם הירש המשכנע, זוכה פרס האקדמיה לטלוויזיה), שלמראה תינוקה הלבן חושד בה, וחרף היותה ליגאלית עם ניירות – עוצר אותה והיא נזרקת לכלא עם חבורה מלבבת וססגונית של זונות שחורות עור. גי׳נה, מנהיגת הקבוצה (דניאל און-ימי הקנדית במוצאה) כבר זוממת לצרף אותה לעבודה בקבוצה שלה, תמורת שחרורה המיידי מהמעצר,הודות לקשרים שלה עם הסוהר. חילופי המישפטים בין הדמויות חדים ושנונים. מה שגורם לטקסט השנון והעניני של שירי נדב נאור  לקבע את המחזמר כדרמה מוסיקלית מהמעלה הראשונה. לא הקיטש המקובל במחזות זמר. כך גם העיצוב היפה של התלבושות האותנטיות והמושקעות של יובל כספין תורם להשלמת האווירה הססגונית.ובל נשכח את המילים לשירים אותם כתב שאנן סטריט, סולן להקת הדג נחש. כך שאמיר לקנר את שאנן סטריט הם אנדרו לויד-ובר וטים רייס הישראלים.

     

    לתמונה נכנס ירון ברובינסקי, כוכב תיאטרון וטלוויזיה שופע קסם בזכות עצמו, המגלם כאן ברגישות וכנות דמות של כוכב ידוען, שמרים עובדת כעוזרת הבית שלו. בעטיו הדרמה מתפתחת ומקבל שינויים והפתעות, ולא נקלקל לצופים אותן בידע מוקדם. המוסיקה המלווה את הריקודים הסוערים והמקפיצים מעניקה את הניחוח האמריקאי למחזמר, בעוד המשחק המרשים והנוקב של כל שאר השחקנים-הרקדנים-הזמרים, מחבר אותו לכאן ועכשיו: כולם מיקצועיים ובעלי רקורד, כמו מתן און-ימי יליד ישראל, חבר בלהקת ״שקטק״ ורקורד ב״הבימה״, הקאמרי ועוד, שכשרון המחול שלו כה בולט ולוכד את הצופים. כך גם מעשיר את המיחבר על הבמה נגן הקלידים והסמפלר אוהד בן אבי, כשעל הפסנתר והניצוח בהקלטות אמיר לקנר. בין הנגנים של החבורה המגובשת בולט במיוחד המתופף אליזה אקוודו (מחוף השנהב, שהתאהב בישראל והשתקע ב-2006 בתל אביב, בגלל כומר שבחר בו להוביל תכנית מוסיקה דתית בישראל; הוא יצר ז׳אנר מוסיקלי משלו – טראדי-טראפ, ומאמין בכוחה של המוסיקה לפרוץ מחסומים, ואשוט גספריאן יליד ארמניה שעלה לישראל בגיל 6 - כשוטר התקיף השני; כך המשחק של כולם תואם לרמה הגבוהה של המחזה ולמוסיקה הנפלאה.

     

    בין הקולות הכה נפלאים בולטת גם טופז אבדנג, ילידת ישראל שבלטה כבר בלימודיה בבית צבי, שירתה בלהקה צבאית פיקוד דרום, הופיעה בפסטיגלים, בתחרויות כמו דה וויס בה העפילה לרבע גמר, והופיעה במחזות זמר; אושי מסלה ילידת רחובות, מלחינה וכותבת שירים באמהרית ובעברית ומחזה שלה ״מלכת שבא ושלמה המלך״ עלה בקאמרי עם אלון עדר כשלמה המלך;  רודי ביינסין מנתניה ילידת אתיופיה;  צביקה איזיקיאס מאתיופיה, aעלה גם הוא במבצע משה, והוא בוגר האקדמיה למחול בירושלים, רקד ב״בת שבע״ ומשמש ככוריאוגרף ללהקות שונות.  

     

    כל השחקנים הם פרפורמרים מדהימים, שהופעתם מלוכדת ומושלמת הודות לבימויו של מנהל תיאטרון חיפה – משה נאור. וזו הסיבה שהמחזמר הזה הוא הרבה יותר מסתם עוד מחזמר. הרגש שבו, עצם היותו נובע מהמציאות הכואבת שסביבנו, גורם לו לחדור ללב כל צופה, להפעימו ולרגש אותו.ומעל לכל: יש במחזמר מסר חשוב ביותר : החמלה וקבלת האחר. ומסיבה זו, חשוב שיצפו בו בני נוער רבים ככל האפשר וכמובן מבוגרים גם כן, כי מעיקרו הוא נכס בתולדות התיאטרון הישראלי.

     

     בצילומי יוסי צבקר נראים: בעליון - גילי יאלו. מתחתיו-בנות הלהקה. מתחתו:אדם הירש, אסתר ראגא ואשוט גספריאן.

    בתחתונה: ירון ברובינסקי, גילי יאלו, דניאל און-ימי ואסתר רדא.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל