הטרנד הזה, של וודקה כמשקה הכי IN   בפאב, כבר יצא לי מהאף.

 פעם בכמה זמן יש איזה משקה, שפתאום הופך לדבר הכי שתי בעולם, ואם אתה לא שם אתה לא קיים.

זה קרה (לשימחתי הגדולה) לפני כמה שנים לוויסקי, שעד אז נחשב למשקה של חיטייארים זקנים, ופתאום הפך ללהיט אופנתי (תודה לאלוהי הובשמיל'ס), שמשום מה לא הצליחו לעורר את אותו סקס אפיל בבן דודו האלגנטי  ועטור הברט - הברנדי.

במסגרת הפאן מיפן, גם לצ'ויה ולסאקה היתה פה קפיצה.

אם כי כוכבם לא זהר כמו כוכב הצפון ואז ככה, הגיע תור הוודקה.

וודקה על הבר

עם כל הכבוד למשקה השקוף, שמקורו המדויק לוט בערפל, הפולנים והרוסים נאבקים על זכות הראשונים בהמצאת הרעל המזוקק הזה  (לא שאני רוצה להביע עמדה, אבל רק שתזעו שמקור השם הוא מרוסית).

פתאום, המשקה שכל תפקידו בבר הסתכם בכך שאי אפשר היה להכין בלעדיו בלאדי מרי ארור, הפך לכוכב הערב.

אם היו שואלים אותי, ולצערי אף אחד לא שואל, וודקה זה בהחלט נחמד, אבל המשקה הזה היה יכול להישאר בשקט בחזקת אלכוהול לחיילים שרוצים לדפוק ראש בסופ"ש ולפעולים זרים מרומניה ושום רע לא היה נגרם לאנושות.

אם כבר פרימיום

לאלה שמתעקשים שוודקה זה ה-משקה שלהם, לפחות לכו על איכות וצלילות. אבל ממש, ממש, אין צורך בכל החגיגה הגדולה, סביב וודקות הפרימיום. 

נכון, אי אפשר להשוות וודקה ממוצעת בשלושים ש"ח, מול וודקה פרימיום ב 300 ש"ח ומעלה.

אין ספק, שניכר הבדל באיכות, בזיקוק, באלגנטיות. אבל בשום אופן ההבדל הזה לא מצדיק כזה הבדל במחיר. 

לאלה שעבורם וודקה הוא רק אבן יסוד בדרך לקוקטייל, ממש חבל על הכסף (כן, גם אני מכירה את הטענה הנכונה תמיד, שאם שמים חומרי גלם טובים יוצא אחלה תבשיל. זו תאוריה נכונה, רק יקרה.).

ובכל זאת, במסגרת הוודקת פרימיום שעל המדף, ובהנחה שאתם באמת חובבי וודקה, או להבדיל חובבי מותגים. מה התחדש בזירת השוטים?

וודקה פינק- מקור החברה בהולנד. שימו לב, שלאחרונה ההולנדים בכלל מפתיעים בזירת הכוהל.

אחלה וודקה, באמת, אבל מה הם חשבו שם לכל הרוחות שמיתגו משקה כסאחיסתי  בשם כמו פינק?! ועוד עטפו אותו בבקבוק בעל נטיות חד מיניות ברורות בבגוון ורוד.

רבותי, ממתי וודקה זה משקה לבנות?!

אחלה עיצוב, בחיי, רק מה, לא מתאים לתכולה.

בכלל שמתם לב שבזמן האחרון השגעון שסביב הוודקה הביא לכך שישנה השקעה מטורפת בעיצוב הבקבוקים. אולי בגלל כמות האלכוהול מישהו התבלבל וחשב שמדובר בבושם?! 

הבקבוק של פינק, זכה בפרס העיצוב הזה או אחר, ובצדק כמובן.

כמי שלא חובבת וודקה צלולה, אני מוצאת בפינק פתרון מצוין.

לאלה שנוהגים לערבב משקאות אנרגיה עם וודקה, אבל רוצים לדפוק את הראש, בסטייל אמיתי, זו הוודקה עבורכם.

P.i.n.k מבוססת על עירוב של קפאין, גווארנה וודקה. תחושה של רד בול או משקה אנרגיה עם וודקה. בלי טעם הלוואי המתוק, ובלי בעייה של מינונים, וודקה שלא נדרשת לצ'ייסר לצידה. 

למי שבכל זאת דוגל בוודקה נקיה, לעשירים בלבד שלא ידלג על קוואלי.

אפרופו עיצוב, אי אפשר להתעלם מהוודקה החדשה שהושקה השבוע בארץ, של מעצב העל רוברטו קוואלי.

אולטרה פרימיום ROBERTO CAVALLI – VODKA  המשווקת בארץ על ידי פרידמן וחברת קשמש, זו וודקה איטלקית, עשויה חיטה מאזור גארנה ומקור המים שלה בהרי האלפיים האיטלקיים.

הוודקה ממש בסדר, אבל אם יש משהו שהאיטלקים באמת הכי חזקים בו, זה הרי עיצוב.

מה שהופך את הבקבוק הזה למשהו ששווה להעמיד בויטרינה בסלון.

לא יודעת כמה זמן הוא הגה את הוודקה, אבל על העיצוב של הבקבוק עבד המקיאוולי של הוודקה שנתיים!

כל זה כדי להוציא תחת ידו בקבוק אלגנטי, שמשדר יוקרה, גבריות מעודנת ונחש מדהים. כן, בחיי, יש שם נחש זכוכית מלופף סביב הבקבוק (בקבוקי בושם, כבר אמרתי?!), ואם אתם בבר יוקרתי, תעשו לעצמכם טובה, תראו את הפייה שממנה מוזג הברמן. מצידי שיקחו את הוודקה שרק ישאירו לי את הבקבוק...

המשקה הזה, הולך עם מזוודה שלמה של אביזרים משלימים.

זה מה שקורה שמערבבים אלכוהול עם אופנה. 

עוד בעולם הוודקות האינטליגנטיות וודקה סירוק.

סירוק–  יענו, סירוק, מן המילה הצרפתית: cime, במשמעות שיא או קצה-פסגה, ו-roche במשמעות סלע.

והמשמעות היא כמובן  וודקה מן האיכות הטובה ביותר.

תחזיקו חזק את כסא הבר, כי אני הולכת לשבור פה כל קונבנציה ידועה בעולם הוודקה.

הוודקה הזו עשויה מענבים, אולי זו הסיבה שלטעמי היא הכי אלגנטית (מה לעשות, אני עדיין חושבת שוודקה, על אף כל  הפרימיום שלו הוא משקה לאיכרים). 

מקור הענבים בכרמים מאזור וטרשיף אזור שהתהדר בכרמי יין איכותיות עוד בתקופה הרומית. לכן הצרפתים קוראים לה וודקה דו וין. וודקה מהיין.

הוודקה עוברת חמישה זיקוקים, מבוקבקת באופן ידני, ומלאה באלגנטיות צרפתית (מחיר לצרכן בערך 330 ש"ח. די דומה למחיר של הפינק).

אפילו אני נאלצת להודות שיש בה משהו בוודקה האלגנטית הזאת.

מאחר ואני לא חובבת וודקה נקייה, ובכלל הטעם שלי די פשוט, אני מעדיפה את הוודקות בטעמים.

הסדרה החדשה של וודקת ואן גוך ראויה לציון מיוחד. הנאה צרופה.  במיוחד מומלץ בחום, וודקה בטעם קפה.

 הוודקה האחרונה שהשיקו אבסולוט בארץ, היתה בטעם אשכוליות אדומות והדבר היחיד שאפשר להגיד על הוודקה הזו זה: "למה לעזאזל לא חשבו על זה קודם?!" בעיני, האבסולוט הטובה ביותר.

לא מתוקה, לא מתחנפת. ישירה, בדיוק כמו שוודקה צריכה להיות, אבל אלגנטית. 

סמירנוף מהעבר השני השיקו את הוודקה המתובלת באוכמניות, בשביל אחת שוודקה זו לא ממש כוס הוויסקי שלה, ואוכמניות בכלל היא  לא סובלת, ובכל זאת הצליחה להתישב יפה על בקבוק, בלי יותר מידי הרבה קיטורים. זה אומר משהו, לא? 

אם אתם חייבים לדלג למשקה האופנתי הבא, לטעמי אלה היום הוודקות הטובות בשוק, אם אתם ממש מוכרחים להיות בעיניינים, ולהפגין עכשוויות במשקה שלכם. טווח מחירים יחסית רחב. (טוב אני לא לוקחת בחשבון ספירט ושמן מכונות כדי לדפוק ת'ראש).

לחיים ולהתראות על הבר

ושתהייה לכולנו, שנה טובה!