כותרות TheMarker >
    ';

    עוני - אינו גורם לסבל, בורות גורמת לסבל !

    6 תגובות   יום ראשון, 2/11/08, 14:58

    "עוני זוהי מציאות אישית וחברתית שבה אנשים נמצאים במצוקה בחיי היום יום שלהם, כלומר אלו הם אנשים בעלי חוסר באמצעי מחייה להישרדות בחייהם שגורמים להם לסבל אנושי רב" זה מה שטוען יוסי קרמר. האומנם????

    3 מקורות לסבל עפ"י בודהה, מחלה, זקנה, מוות. אף על פי שבודהה היה בן למשפחת מלוכה עשירה מאד ,הוא זנח הכל וחי  חיי עוני ללא כל אמצעי מחיה.

    והפך לאדם המאושר בתבל ! הוא חקר את הסבל ומהותו לעומקם. וביחס ל- 3  מקורות הסבל ציין מקור אחד לכל הסבל האנושי: ההתקשרות. או במילה אחרת הזדהות עודפת לגוף שלנו. כשנפרדים מתקשרות זאת מופיעה השלווה. בנגוד, לטענותיו של יוסי, כי העדר שלווה הם תוצאה של השיטה הקפיטליסטית, וכן מהרגשת רגשות (במאמרו על שלווה), העדר שלווה בא מהעדר איזון בין החלקים השונים הקיימים בתוכנו.כלומר בורות במודעות

    היא שגורמת לכך, ולא שום שיטה כלכלית. הפחד ממחסור, ואי מודעות ליכולת שלנו לייצר מתוך המקור שבתוכנו כל דבר ולתרגמו לשפע, הוא המקור לעוני. כל תרבות, מייצרת וקובעת מה עבורה הוא בעל ערך, אצל אחדים זה בקר,או גמלים,אצל אחרים זה נפט,זהב, או נדל"ן. בלי נתינת שירות בעל ערך  ועבודה שום חברה אינה יכולה להתקיים. לכן, במקום להתעסק התיאוריות ובמחשבות אוטופיות לימדו לאזן את חייכם, להתחבר למקור הפנימי של השפע ולקחת את מלוא האחריות על חייכם.המגבלות הן בראש, לא במציאות. המציאות היא שיקוף של האמונות והתפיסות שלנו.ראו את אושרם של בני הודו, למרות אי עושרם הכלכלי. אי אמצעים אינו שווה סבל!

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/11/08 17:01:

      יפה לך כאן.

      בהצלחה.

      סיבה טובה להיכנס ולקרוא

        3/11/08 12:08:


      לנאוה שלום,

       

      את מזכירה לי טיול שעשיתי בתיאלנד. כשהסתובבתי שם  אי אפשר היה שלא להבחין באנשים מאושרים. מלאי חיוכים, הכרת תודה ,סבלנות ואושר. כשראיתי באיזה תנאים פשוטים הם חיים, היה לי קשה לתפוס, כמה קעריות אורז ביום, בתים שהם יותר צריפי סוכות מאולתרים וצפופים, ועבודה מהבוקר עד הלילה. ואז באמת  התחלתי לערער עך מה שחונכנו כאילו עושר הוא תנאי לאושר. לפני שיצאתי קיבלתי את הספר "הסוד" ,הייתי מאד ספקנית ,אבל היה ליה הרבה זמן פנוי אז אמרתי נבדוק, או שהוא מדבר שטויות או שיש בזה משהו. ותנחשי מה? כל פעם שהשתמשתי בלמשוך טוב ושפע ופתרונות חיובים הכל הסתדר לי כאילו משמיים, כל פעם שהתחלתי להתלונן ולהיות במצב רוח רעהכל הנאחס נדבק אליי. אז כן למדתי שאושר זה באמת משהו פנימי. הייתי בחושות  עם ערסל וזה היה הדבר הכי מאושר. אז מי צריך מלון  5 כוכבים ? 

        3/11/08 11:21:

      יוסי יקר,עלינו לעשות הבחנה, בין גורמים שאינם מביאים להנאה ולעונ,ג לבין מצב של אושר וסבל. אני מסכימה עימך שהגורמים שציינת גורמים לאי נוחות, להתמודדות לא בהכרח קלה או מענגת, והאדם בבסיס שלו, לפני היותו מודע,מבקש אחר הנאה והתרחקות מכאב. היות שהנאה נקשרת עם הישרדות וכאב עם איום על ההשרדות.אלא שזה בדיוק עקב אכילס. אין עונג בלי כאב ואין כאב בלי עונג. במוקדם או במאוחר הם יגיעו. אדם בעל מודעות גבוהה מפתח גישה של התבוננות בקיים. לא העדר רגש, אלא צפייה בדחפים, ברגשות ובמחשבות החולפות במרקע הכרתנו.השלווה מצויה בהכרה, ואינה מותנית בדבר. וכן, אני יודעת את זה , ברמת ידיעה  וחויה ולא  מאמונה לדברי בודהה. אני יודעת את זה גם ממאומנים שמגיעים  למקום הזה. ואז ההשלכות שעושים על המציאות, מתוך עולמנו הסובייקטיבי , נופלות. שלווה מושגת כשהמח מפסיק לפטפט. כשהדיבור הפנימי נעלם. כשההתניות של רק אם יהיה לי.......(וכל אחד יכול להשלים את המשפט ...) אז אהיה מאושר! אתה מאושר כבר היום,  אם תחליט שזאת המציאות הפנימית שלך, גם תגיע  אליה. יש לך את כל הפוטנציאל להיות אדם מאושר, הכול כבר קיים בפנים, רק צריך לחשוף את זה.

      מבחינת תנאים פיזיים בסיסים של הישרדות  , אדם זקוק למחסה, למזון, למים ולאוויר. אצל האחד זה יהיה אוהל, ואצל השני איגלו, ואצל השלישי וילה בכפר שמריהו. האם זה שגר באוהל אומלל יותר מזה שגר בוילה ? האם זה שיש לו לאכול מזון חד גוני ולא מגוון אומלל וסובל מזה שיש לו שפע ? רק אם הוא מאמין בזה, הוא נעשה אומלל. אותו אדם שחי ביערות הגשם בסוכה, והגונגל מהווה לו כר לצייד ומזון יומי, האם הוא סובל ? ממש לא.  בהסתכלות של אדם מערבי, עם כל ההתניות שיש לנו, על  מהו אושר ועושר, שרק אם יהיה לך כל מיני צעצועים מיותרים, או בית שכל חייך תשתעבד לו , תהיה שלו ותהיה מאושר כאן בדיוק הבעיה. ההתניות בראש. כמה פעמים הלכת שולל אחרי אמירות מהסוג הזה. אם רק יהיה לי .....אז אני אהיה מאושר. והיה לך מה שביקשת, אבל רצת לתנאי הבא. אם רק  אני אתקבל לעבודה הזאת ,אני אהיה מאושר, אם רק אתחתן אהיה מאושר. ואז אתה מק בל לעבודה ומתחילים הקיטורים,  והאושר והשלווה אינם , אתה מתחתן  ואולי גם מתגרש.. וממשיך ומקווה שבקשר הבא אתה תהיה מאושר...  והסיפור חוזר על עצמו שוב ושוב, וכך חולפים חייך......במרדף אחר שלווה, אושר, הישגים. וזהו נגמרו החיים . אבל שלווה לא הייתה שם. המרדף אחר "הדברים" שבחוץ הוא זה שגורם לאומללות. העוד, והיותר , הבלתי מושגים לעולם משולים לרדיפה אחר האופק. רדיפה אחר אשליות.....מתי זה באמת מספיק? מתי אדם מגיע למקום שהוא אומר מספיק. יש לי  כל מה שאני צריך, עכשיו אני שלו? זהו שרק אדם שאינו מודע ממשיך לרוץ אחר מה שיהי בעתיד, עתיד שמעולם לא הופך להיות הווה, כי ההתניה היא לגבי יום אחד אהיה מאושר ...... ורק כשמבינים את זה אפשר לצאת מהסבל. לא בית, לא מזון ולא טכנולוגיה טובה יותר, יתנו לך את זה.אלה יכולים להנעים את חייך, ומעולם לא הייתי נגד, אבל צריך להבין מה הם באמת יכולים לתת לנו. ומה הם לא יכולים לתת.  הם לא יכולים להיות תחליף ! רק אתה יכול לתת לעצמך את הפתרון ,באמצעות  כניסה למודעות. לכן צריך למצוא את החיבור לאמת בכדי להגיע לשלווה ולא לחפש אותה במקומות

      שהיא מעולם לא הייתה בהם.

        3/11/08 09:18:
      היי,

      ראשית, התובנות של בודהה הם התובנות שהוא הגיע אליהם במהלך חייו, כמובן שאת יכולה לאמץ אותם, אבל השאלה היא האם את הבנת את התובנות שלו או שאת מאמינה בתובנות שלו ולא מבינה אותם מתוך ניסיון החיים שלך?

      שנית, מחלה, זיקנה שלדעת בודהה ולדעתך גורמים לסבל הם רק חלק ממגוון רחב של נושאים שגורמים לבן האנוש לסבל, כמו: רעב, תופעות פיזיולוגיות, קור, חום, מחלות, חוסר במגורים, חוסר במים לשתיה, זיהום, היגיינה, חוסר בביגוד מתאים שיטה כמו הקפיטליזם ועוד ועוד נושאים, המוות שבודהה וגם את חושבים שזהו סבל זהו שלב של סוף הסבל ולכן זה אינו סבל.

      שלישית, לדעת בודהה ולדעתך התקשורת, כלומר הזדהות עודפת לגוף שלנו גורמת לבן האנוש לסבל, מצב שבו נפרדים מתקשורת זו עם הגוף הפיזי רק אז באה השלווה, לדעת בודהה ולדעתך, לדעתי ללא התקשורת עם הגוף הפיזי וההבנה מהו, מה מהותו הן מהבחינה הרוחנית והן מהבחינה האבולציונית וההבנה איך להפעיל אותו מבחינה רגשית ואיך להזין אותו ולתחזק אותו לא יוכל בן האנוש לחיות את חייו ברוגע ובשלווה, לכן אני חולק על דעתכם, כיוון שדרך זו היא ניתוק מהגוף הפיזי, כלומר הדחקת כל השדרים שהגוף הפיזי משדר.

      רבעית, כמו שכתבתי לך אצלי בבלוג במאמר שכתבתי על העוני, המצב הרגשי שבו נמצא בן האנוש לא קשור ליכולת שלו להבין את סבלו, כלומר אם בהודו חיים באושר ובעוני זה לא אומר שבן האנוש לא סובל, הוא פשוט לא מודע לכך שהוא סובל וממה שראיתי בהודו אנשים סובלים.
      יכול להיות שאת לא מתרגמת את המציאות האמיתית שמתרחשת בהודו כך, אבל כמובן שזו דעתך ואני מקבל את דעתך, אך לא מסכים לה.

      חמישית, הסבל האנושי בתקופה זו של תהליך הלמידה וההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי נובע מכך שהוא אינו מבין איך לחיות את חייו באורח חיים רגוע ושלו וזאת בגלל שזו רמת המודעות העצמית כיום ולכן העוני הוא מצב אישי וחברתי שנובע מכך, להבנתי.

      נבין איך לחיות עם עצמנו ברוגע ובשלווה העוני יקטן בהדרגה.  

      ביקורות נוספות

      עדיין לא התפרסמו פוסטים בבלוג הזה.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      עוצמה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין