(The Residents - Eskimo (1979
Eskimo - The residents
אם תיגשו אל האלבום המרתק הזה בגישה שזהו אלבום רגיל ופשוט ושזוהי מוזיקה ככל סגנונות המוזיקה הקיימים האחרים, אז טעות בידיכם זה אולי יהיה האלבום המוזר והמשונה ביותר שתזכו להאזין לו עד לסוף ימיכם ואם לא "ה-אלבום הכי הזוי..." אז אחד מההכי הזויים שתקשיבו להם. The residents אחת הלהקות הותיקות ביותר בעולם שעדיין קיימות, פעילות, מופיעות על מול הקהל הרחב וממשיכה להשריץ אלבומים, דמואים וספליטים כאילו אין מחר, היא אחת הלהקות המסקרנות ביותר בעולם המוזיקה של ההיסטוריה האנושית מאחר וארבעת חברי הלהקה עוטים מסכות ענק בצורת גלגל עין אנושי, הם מעולם לא נחשפו, ומעבר לקולות האלבומים לא נשמע מחברי ההרכב שום קול מסויים ומזהה בתקשורת העולמית שרודפת אחרי הלהקה כבר כ-40 שנה. על עבר הלהקה ידוע ממש מעט, ידוע שהם הכירו כסטודנטים והתעניינו בסגנונות מוזיקה אוונגרדיים ואקספירמנטליים, וידוע שאת הקלטותיהם הראשונות בקריירה המוזיקלית דחו כל חברות ההקלטות שאליהן שלחו את ההקלטות, מאחר ונדחו על ידי כל חברת תקליטים על החומר שבזמנו היה נחשב לפרימיטיבי, לא קליט ולא ברור החליטו חברי ההרכב להקים את ה-Ralph records חברת הקלטות פרטית משלהם, שנועדה על מנת להוציא את אלבומיהם באופן עצמאי. חברי ההרכב עוררו עניין תוך זמן קצר מאוד בעולם, ואף הוציאו הוצאה פארודית מוזיקלית מיוחדת שנקראת The third reich 'n' roll שעטיפתה שהכילה מוטיביים נאציים ממלחמת העולם השנייה עוררה סערה בין ביקורות מוזיקליות ולא מוזיקליות בעולם התקשורת בעולם (בעיקר בארה"ב ובבריטניה), הם היו זקוקים לדובר על מנת לפזר מעט את הערפל שעטה אותם ואת המסתוריות האנונימית שאפפה את מרקע הלהקה, על מנת שהדובר ישמש גשר ומתווך בין העולם שמתעניין בלהקה להרכב. The residents נחשבת לאחת הלהקות המשפיעות ביותר מגל הלהקות שמגיעות משנות השישים, וכן ללהקה הראשונה שיצרה מוזיקה כה שערורייתית ולא ברורה ללא התחשבות בנורמה ובאופנה של שנות השישים, וכך הם ממשיכים את דרכם המוזיקלית כבר ארבעים שנים מוצלחות במיוחד מבחינת עשייה.
האלבום Eskimo בא לתאר על ידי ההרכב את החיים בחוגים הארקטיים הצפוניים, ולשם כך הרזידנטס מגיעים לאיזורים קרים וקפואים שמהם אנו מכירים את העמים האסקימואיים (אינואיטיים) כגון גרינלנד, אלסקה, אלאוטיים וכד', ושם הם מפגישים ביננו לבין התרבות האסקימואית על ידי התחזות מרשימה ומעניינת לאורקסטרה אסקימואית שדוברת שילוב של אנגלית, ג'יבריש ואינוקטיטוט (שפת בני צפון מזרח אלסקה וגרינלנד), הרזידנטס מקפיאים אותנו על ההתחלה באפקטים של רוחות וחתירת קייקים (שהם אגב כלי שיט אותו המציאו האסקימואים) על פני המים הקפואים של הימים הצפוניים ומתארים לנו את מסעו של צייד אריות הים ברצועה הראשונה שפותחת את האלבום - The walrus hunt, קולות של כלי נשיפה ותופים פרימיטיביים לחלוטין מלווים את השטים ששרים שיר שיט (מומצא כמובן על ידי חברי ההרכב) עממי, במהלך הרצועה ניתן לשמוע גם את כלי הציד, את קולות המאבק שבין אריה הים לבין הצייד שזה מעניין ומרתק אם מאזינים טוב ועוקבים היטב.
(עטיפת האלבום)
הרצועה השנייה(Birth) היא קטע מרתק אף יותר אשר בא לתאר לידה המלוות בטקסים שאמאניים ותנאיי קור שאליהם נלווים כביכול העמים החיים על החוג הארקטי הצפוני, בה ניתן להבחין לראשונה בקולו של האֲנְגָקוּק (שהוא על פי המיתולוגיות האינואיטיות ראש השבט מבחינה דתית, הוא השאמאן והמנהיג הרוחני), הרזידנטס מציגים אותו כטיפוס מאיים, או מחזק שמופיע ברגעים קשים. Arctic hysteria הוא השיר השלישי שבו משתתף גם נגן הגיטרה האקספירמנטלי Snakefinger, הוא קטע פשוט שמלווה בשירת ג'יבריש במבטא אינואטי, מלוות סופות ורוחות שכואבות לחלוטין באזניים, מה שמשכנע היטב שאפקט הרוח של הרזידנטס הוא טוב ויעיל. The angry angakok מחזיר אותנו אל האנגקוק, מנהיגו הרוחני של השבט שמציג לנו בין כעס לשמחה תמונה של טקס דתי ושמאני שבו בני השבט שרים שירי רוח המקודשים להם, ואותם מלווה האנגקוק בכניסתם אל תוך טראנס משותף שאליו הם נכנסים כולם, האנגקוק מצליח להציג תוקפנות לא מובנת ולא ברורה, אך בהחלא מסמל גם מנהיגות כי ניתן להבין מהשקט הנוצר בעת דיבורו שהוא טיפוס הנהגתי. A spirit steals a child הוא קטע מעניין שנפתח בצורה מעניינת אולי בעת משחק או שעשוע של בני השבט, וגם המוזיקה על כל פרימיטיביותה נהיית שמחה ומקפיצה מעט, אך בשלב מסויים שומעים בכי שהוא משתייך לאםשילדה ככל הנראה הלך לאיבוד, האנגקוק המפורסם והמוכר מגיע עם קולו הידוע ואחד מבני השבט מודיע על כניסתו, כנראה בניסיון לעזור בעניין הילד שהלך לאיבוד,ואז אנו נכנסים עם הרזידנטס למרדף של מזחלת שלג הרתומה לכלבי קוטב אחר הרוח שחטפה בזדון את התינוק של האם. הקטע הסוגר אמור לשמש סגירת מעגל שנפתח בתחילת האלבום בשיר (Birth) , השיר נקרא The festival of death והוא בעצם מייצג השכבה, הלוויה או דוגמא לטקסי מתים כפי שרק הרזידנטס יכולים לשער איך הם נערכו בימים עברובחוגים הארקטיים, הוא הקטע האהוב עליי לדעתי ולדעתי הוא הכי מיוחד על פי כל האפקטים, החלילים והתופים שמשתתפים בו, אני אוהב את הקולות שמופיעים בו ואת הדרך להעברת המסר.
לסיכום: זה אחד האלבומים היותר מרתקים ומוזרים ששמעתי בחיים שלי, האזנתי לו לראשונה מלפני חודשיים ומאז הוא לא מפסיק להעניק לי השראה, הוא לא מפסיק לחדש לי מאחר וכל פעם שאני מאזין לו מחדש אני מגלה עליו משהו חדש. הוא אלבום מעניין אך עם זאת אלבום שצריך לגשת אליו בפתיחות מוזיקלית מלאה לכל סגנון שלא יהיה, כמובן שאיננו מתאים לכל אדם ולכל אוזן, אך אם הצלחתם למצוא בו את אשר לבכם חשק בו אני מאחל לכם מזל טוב כי זה אלבום שהוא נכס לעולם המוזיקה, ואני פשוט לא מסוגל לגמור יום מבלי להאזין לו.
|
