מכבסת דיבידנדים
חסר לב ביער של דובוני אכפת לי
ככה החיים שלי נראים
פוסטים פופולאריים
-
האם זה מקרי
22/9/09 | 1123 צפיות
-
המאבק להשבת אניה (גם למכוערות מגיע) לקפה
18/8/07 | 12611 צפיות
-
החזרה הביתה
16/7/07 | 2133 צפיות
-
זהירות ספויילר
5/10/12 | 3799 צפיות
-
בחירת עורך
9/11/08 | 858 צפיות
-
מדוע בזים לרואי חשבון או סיפורו של מר סופר
6/6/07 | 3599 צפיות
פוסטים אחרונים
- זהירות ספויילר 5/10/12
- ביטול כוכבים אדומים מה שנקרא 21/8/10
- גרובי 27/12/09
- האם זה מקרי 22/9/09
- האמת על פי רחוב סומסום 5/8/09
- עם הפנים קדימה 30/6/09
אין דברים כאלה. אין.
בד"כ אני נוהגת לומר על טעם ועל ריח אין מה להתווכח אבל יש מקרים שמצריכים יציאה מההרגל. למקום של אניה הגענו דרך המלצה של חברה. יותר נכון חברה לשעבר. ואני ארחיב.
בדרך כלל אין לי בעיה שקרים באינטרנט, עד שהם נוגעים אלי. ולמרות שהיו נורות אזהרה לגבי אותה חברה אני בחרתי להתעלם. אותה חברה בכל פוסט/בקורת/דיון/תגובה התגוררה במקום אחר- פעם בקרית ביאליק, פעם בקרית אתא, פעם בחיפה. לנו שגרים בתל אביב כל מה שמעבר למחלף קקל נראה "אותו החרא". אבל אנשים בד"כ נאמנים למקום בו הם גרים ומדייקים בו ולכן הזיגזג של אותה חברה היה מחשיד. אבל שוב אני בחרתי להתעלם.
בכל מקרה, לפני מספר ימים אישי ואני החלטנו להרחיב את בלוטות הטעם ולגוון מהאוכל התימני שחמותי שולחת אלינו כל שבוע. בדיוק קראתי פה בקורת על המקום של אמציה משהו בכפר ינאי ונזכרתי כמה אוכל יכול לאכזב וגם נזכרתי כמה חשובה לבעלי תודעת השירות. גילוי נאות: בעלי גר מספר שנים בתימן ובתימן יודעים תודעת שירות מהי. באותו פוסט הייתה תגובה של אותה חברה שהמליצה על המקום של אניה שנמצא בבת גלים בחיפה. מי שקרא כבר יודע באיזו חברה מדובר. אני מעדיפה שלא להזכיר שמות.
החלטתי לאחד בין שתי האהבות שלי- חברים חדשים מהקפה ואוכל. פניתי לאותה חברה, קשקשנו קצת וקבענו להפגש לצהרים בשבת במקום של אניה. ביום שבת בבוקר התקשרתי אליה כדי לוודא את המיקום. חזרתי על הכתובת בתגובה- "בת גלים מחיפה, כן?" והיא ענתה "כן.כן." שאלתי-" ואת מחיפה, נכון? "פה אותה חברה עשתה עצמה כלא שומעת ועברה לנושא חדש. לא ייחסתי לזה חשיבות. בדיעבד אני מבינה שהייתי צריכה.אישי שעד לאותו רגע לא שתפתי אותו בהחלטה, הביע חשש שמא המקום לא כשר כי הרי רוסים ידועים ביחסם לדת. הרגעתי אותו שהכל יהיה בסדר. מקסימום נקנה לו כריך בתחנת יילו.
נכנסנו לאוטו ונסענו לכיוון צפון. כל הדרך נסענו על כביש החוף והתפעלנו מהנוף. אין דברים כאלה. אין. הגענו לחיפה. שנינו לא מכירים והתחלנו קצת להסתבך. התקשרתי לאותה חברה ובקשתי הדרכה. היא אמרה לי – "תמשיכי להיצמד לים את תראי את זה מצד ימין." המשכנו לנסוע. באיזשהו שלב אני מרגישה שאנחנו יוצאים מהעיר חיפה. שאלתי אותה אם זה בסדר. והיא המשיכה בשלה. המשכנו לנסוע, עברנו גשרים וצמתים, דרך שבה נאלצנו לסגור את החלונות מהזוהמה. בסוף הגענו לככר עם פינגווינים. הדבר הכי הזוי שראיתי בחיים שלי. ואז ראינו את השלט הנכסף "המקום של אניה". חנינו. בכניסה חיכתה לנו החברה. היה לי קצת קשה לזהות אותה בפוזה של עמידה אבל קווי המתאר היו דומים אז זרמתי. נכנסנו למסעדה.אני חוזרת לתגובה של אותה חברה על המקום בפוסט על אמציה משהו-"והשירות... בואי נגיד שהרוסים יודעים לשרת".
מה אני אגיד. יודעים הם לא. כבר בכניסה המארחת דפקה עלינו פוזה כששאלה במסעדה ריקה אם הזמנו מקום. ענינו שלא. היא בקשה להמתין והודיעה שזה ייקח 10 דקות. 10 דקות להזמין מקום במסעדה ריקה. הזוי לגמרי. המתנו. אחרי קצת פחות מ-10 דקות הושיבה אותנו המארחת בשולחן ליד השירותים. במסעדה ריקה המקום היחיד שמצאה לנו היה ליד השירותים.
עברנו על התפריט. נראה תפריט שגרתי. לפני שהתחלנו להזמין קראנו למלצרית ושאלנו האם המקום כשר. המלצרית ענתה ברשעות- כן. בהשגחת הרב רספוטין. אישי לא חשב שהבדיחה מצחיקה. מה גם היה רעב והבין שיאלץ להסתפק בקפה ומאפה בדרך הביתה.שאלתי את אותה החברה אם היא יכולה להמליץ לנו על משהו. היא ענתה- "אל תקחו את הבורשט". החזרתי אותה לאותה תגובה שלה בה היא המליצה על הבורשט בחום. תשובתה הלקונית והמרשיעה הייתה- "שקרתי". מה אני אגיד. זה כאב. החלטתי ללכת על בטוח ולהזמין פלטת גביניות עם פינכית חמוציות. היה סתמי. |
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אם רק את זה לא אהבת אז המצב שלי מעולה.
תפסת וואחד ג'ננה
אללה יוסטור
1. "אישי שעד לאותו רגע לא שתפתי אותו בהחלטה, הביע חשש שמא המקום לא כשר כי הרי רוסים ידועים ביחסם לדת. הרגעתי אותו שהכל יהיה בסדר. מקסימום נקנה לו כריך בתחנת יילו".
2."עברנו על התפריט. נראה תפריט שגרתי. לפני שהתחלנו להזמין קראנו למלצרית ושאלנו האם המקום כשר. המלצרית ענתה ברשעות- כן. בהשגחת הרב רספוטין. אישי לא חשב שהבדיחה מצחיקה. מה גם היה רעב והבין שיאלץ להסתפק בקפה ומאפה בדרך הביתה".
זה נאמר בציניות ?
אם לא, אז החברה היא לא הבעיה היחידה בסיפור הזה.
מה עובד?
מסכימה לחלוטין , נוסעים לכל מקום לחוות חויות קולינאריות חדשות
אבל כשנופלים - זה מעצבן חבל"ז!
זם הייתי מנתקת את הקשר
ונשארת בכרם התימנים כאן בת"א
בטח שנוסעים .
יש הרבה יתרונות מעבר לגילוי מקום טעים ומיוחד.
יש מקומות....מרגשים שם בחוץ.
רק צריך לדעת.....
טוב ..מי יגן על הפרובינציה אם לא שרוליק..באיזור ההי-טק של פ"ת ,דוגמה אחת למסעדה טובה עם מטבח ערבי גלילי .מסעדת "ערבסקה " עם כל מיני סוגים של טאג'ין . היתה עליה ביקורת טובה גם ב"הארץ".
אחותי היהודיה ?
איך את יודעת ?
היא אומנם התחתנה עם תימני אבל היא משקרת ללא הפסקה (מה האף הארוך הסגיר אותה ?)....
כפרה עלייך!
לחוח בכרם התימנים!
עלי!
או שאני מכינה לך ולאישך תשוקתך
דגים מרוקאים כשרים למהדרין!!!
הלכת לחוות את דרך כביש החוף
היפה שלנו, מסע כייפי למסעדה נידחת...
(זו ככל הנראה היתה המטרה)!
אני הייתי שמה את ההמלצה שלך
באתר Rest הרי היא גם ככה ריקה
מקסימום אף אחד לא יחכה 10 דקות!
וכולם יודו לך על שהסבת את תשומת ליבם
גם הרוסים!
שיהיה לך לבריאות
בכל מקום שתרצי להרחיב את בלוטות הטעם!
בתיאבון אחותי היהודיה!
...
אני אענה רק למיא. גם ככה שאר המגיבים פה הם גזענים.
אין מה לצאת מתל אביב. בטח לא בשביל אוכל רוסי.
הוא לא ?
אכזבה....
מה יש לרוסים עם ים המלח הזה באמת ? הסאונה הרוסית השכונתית שלי (שקיימת כבר מעל מאה שנה מסתבר) ממליצה על הבוץ המופלא הזה כאילו לא המציא את זה יהודה ברקן ישר אחרי שהמציא את המים הקדושים מהירדן.
את מתארת לעצמך שראיתי את פאף דדי השחרחר הזה מורח לעצמו על הפרצוף את הבוץ הדבילי הזה ? עליו זה אפילו לא מצדיק את הכינוי מסיכת פנים. העיקר שהרוסים האילו לא מתביישים לבקש 25$ על טיפה בוץ.
את כזאת צבועה!
כן, הכל מצויין. יאמי. בחיים לא אכלתי כאלה ממולאים. כן, יש לי כמה חברים רוסים. גם ערבים, ברור.
את צבועה וזונה ואני שמחה שמכשופה דפקה לך אדום.
---------------------
העוצמה האמיתית נמצאת מתחת ללב. הרבה מתחת.