כלכלה אוטרקית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כלכלה אוטרקית היא כלכלה אשר בה היחידה הכלכלית אינה מקיימת סחר חוץ עם סביבתה ומנסה לספק את כל צרכיה בכוחות עצמה. בתאוריה הכלכלית נהוג להגדיר צורת משטר כלכלי זה כמשק סגור.

מקור המונח אוטרקיה הוא מהשפה היוונית ומשמעותו בשפת המקור הוא סיפוק עצמי.

השיטה הייתה מקובלת בימי המשטר הפיאודלי שהיה באירופה בתקופת ימי הביניים. בעידן המודרני ידועים מספר מקרים של כלכלות אשר היו אוטרקיות במידה רבה.

עד לפתיחתה למערב ב-1850, הייתה יפן בעלת משק סגור.

הכלכלות הפשיסטיות באיטליה ובגרמניה, בשנות השלושים של המאה העשרים, דגלו בכלכלה אוטרקית. לאחר מלחמת האזרחים הספרדית, תחת שלטונו של פרנקו, הפכה ספרד למדינה בעלת כלכלה אוטרקית וזאת, בשל האמברגו שהטילו עליה בעלות הברית. מצב זה נמשך בספרד עד 1953 עת חתמה ספרד על הסכם סחר עם ארצות הברית.

כיום, מצהירה צפון קוריאה על עצמה כמדינה אשר מיישמת סוג כלכלה זה כאידאולוגיה. למרות זאת, מקיימת צפון קוריאה יחסי מסחר עם סין ויפן. גם המדינה הזעירה בהוטן, אשר נמצאת בהרי ההימלאיה ניסתה, ואף הצליחה, לקיים כלכלה אוטרקית במטרה לשמר את תרבותה הייחודית. אולם, בשנים האחרונות קיימת כניסה של סחורות על רקע התפתחות התשתיות במדינה ועל רקע דרישה למוצרים טכנולוגיים מצד האוכלוסייה המקומית.

אחד מהצידוקים האידאולוגים לכלכלה אוטרקית הוא השיקול הצבאי אשר מאפשר למדינות הנוקטות שיטה זו שלא להסתמך על כלכלות חיצוניות לעת מלחמה ולא להזדקק בתחומי החימוש, הלוגיסטיקה והמזון לאספקה חיצונית בזמן חרום. תופעה מעניינת היא שדווקא מדינות בעלות כלכלה אוטרקית נוטות לפלוש לתחומי המדינות השכנות להן, על מנת להשתלט על אמצעי היצור שלהן. הכלכלן הצרפתי בן המאה ה-19, קלוד פרדריק בסטיה הגדיר זאת במשפט: "אם טובין לא יחצו את הגבולות, צבאות יחצו".

התפיסה האוטרקית עומדת בניגוד לתפיסה הכלכלית השלטת כיום בעולם של עידוד המסחר החופשי בין מדינות. למרות זאת, יש לציין, כי חלק גדול ממכסי המגן המוטלים על ידי מדינות וחלק גדול מהתמיכות והסובסידיות אשר ניתנים על ידי מדינות ליצרנים המקומיים, נועדו לשמר את היצור המקומי ולהגן עליו מפני תחרות חיצונית.