31 בדצמבר, יום עלוב בדרך כלל. מהימים שמזכירים לי בכעס כמה אני מתנגדת ל"מוסכמות חברתיות מזוייפות" כמו לחגוג סילבסטר. אולי אם הייתי בתוך אחד מהזוגות המצוייצים והמאושרים האלו זה לא היה מרגיז ודווקא הייתי מחפשת סיבות למסיבות. הסעתי את אמא שלי לבקשתה לתל אביב, ענייני עבודה, ובתמורה היא הזמינה אותי לאכול בגיליז. יצא לנו לאכול שם כמה פעמים בשנתיים האחרונות, תמיד אלו היו ארוחות בוקר. ארוחות בוקר מופלאות. טעימות, עשירות, מגוונות, כאלו שעושות מסיבה גם בלי שיש מה לחגוג, בכל תאריך סתמי. הפעם זה היה בחמש וחצי בערב, שעה שקטה ומוקדמת מדי לארוחת ערב, אבל זה יתרון - אין המולה, אפשר לקבל רושם נינוח על האוכל והשירות, כי יש זמן להשקיע בכל מנה. אני בכל זאת לא אומר הרבה על השירות, כי המלצרית היפה שלנו הייתה חברה טובה מימיי העליזים בבית צבי, והביקורת לא תהיה אמינה, אך בכל זאת אומר שמלבדה, המלצריות כולן אדיבות ומקצועיות, יודעות את העבודה ומבינות את האוכל. פתחנו בסלט ירוק עם תאנים, פקאן סיני וגבינת ברינזה, ש"הולבש" בטעם רב בויניגרט עדין ולא משתלט, ואיפשר לכל הטעמים המתוקים להשתלב ולהתבלט. המשכנו בסטייק פילה עשוי מדיום, עם רוטב שמנת ופטריות (בצד!), שהוגש עם תוספת גראטן תפוחי אדמה. אני לא יודעת אם אתם מכירים את המושג Umami. הוא מגיע מיפנית ומשמעותו "טעים", והוא כיום נחשב לטעם החמישי, מלבד מר, מלוח, מתוק וחמוץ. זה הטעם של בשר וגבינות, טעם עשיר, מנחם, של אוכל טוב. כשעושים פילה באופן מושלם, והבשר טרי ואיכותי, הוא רק ייהרס עם רוטב, ולכן הרוטב שימש כתוספת רק לגראטן, והבשר נאכל כפי שהוא- נקי, בריא, פשוט ומעולה. הגראטן היה מצויין - קטיפתי ומתובל היטב. פחות אהבתי את שיפוד עגבניות השרי שהונח בצד, פשוט כי אני באופן אישי פחות אוהבת עגבניות צלויות. יותר אוהבת אותן בצורתן הטבעית או כרוטב, אבל הן הוסיפו צבעוניות לצלחת הגדולה. השילוב הזה של בשר ותפוחי אדמה עם ים סוער שנשקף מחלונות המסעדה הגדולים, העצים את הטעמים ועשה אוירת אירופה... היה לי אפילו מוזר לשמוע שיחות בעברית מסביב. בשולחן לידנו ישבה משפחה גדולה וזרה, עם תינוק בן לא יותר מחצי שנה, שבלע חתיכות סטייק בתאווה של קרניבורוס אמיתי.מאחורינו ישבה משפחה קטנה, שהזכירה לנו כמה היא ישראלית כשהאמא לא הפסיקה לצווח אל מעמקי הסלולארי שלה את פרטי פרטיהן של הבדיקות הרפואיות שהיא נאלצה לעבור במהלך השבוע, וכמובן בל נשכח את הבדיקות הרפואיות של כל מכריה וילדיה, מה תוצאותיהן, ומה המחדלים הנוראיים הקשורים בנבכי איבריה הפנימיים.. אירופה חדלה. הקינוח היה שחיתות מוגזמת לחלוטין, אבל אם היה נאכל בסביבה טהורה יותר, כשהיה אפשר להנות ממנו בלי להרגיש שהסחרחורת מאכילה מופרזת משתלטת על החווייה, הוא בהחלט היה מקבל ציון גבוה. זה נקרא קורקנט שוקולד ושקדים, עטוף בגנאש שוקולד, על תחתית של שקדים מנותצים מקורמלים. יפה ומתוק, כמו שקינוח צריך להיות. בסך הכל אני נהניתי מכל נגיסה, הרגשתי שויטמין B12 ממלא את מצבריי, ואמא נעטפה נחת מלראות את הבת שלה אוכלת כמו שצריך... השירותים נקיים מאוד ומעוצבים בטעם. מבחן המים- 10 (ביקשנו פעם אחת והם הגיעו מייד). הארוחה הייתה מעט יקרה לנפשי הסטודנטיאלית הרכה, אבל מומלצת ביותר לבעלי מקצוע שמתחשק להם להתפנק על בשר טוב, חומרי גלם איכותיים, ובישול כהלכתו. סלט ירוק עם גבינת ברינזה ואגוזים - 49 ש"ח
|