שמתי לב פתאום שרוב הפוסטים שלי מערבים בדרך זו או אחרת את אמא.

אמא - הבלוג כולו מוקדש לך, כאחראית מספר 1 להזנתי באוכל טעים ומגוון ברחבי ירושלים והארץ. הבטן אומרת תודה :)

לכבוד יום ההולדת העשרים וחמישה של אמי, רצינו לחגוג בארוחה במסעדה חדשה, ומשסיפרה זאת למכר שלה בשעת המולת הצהרים ב"טעמי", הוא התעקש שנלך לאבולוציה החדשה של "אצל פיני בחצר" במתחם הרכבת. בעבר היה פיני, ועכשיו הוא הלך, ונשאר רק "בחצר". האמת שגם חצר אין שם כל כך. זה יותר כמו שדה עפר פסבדו-סלעי שעוד לא מיצה את מלוא הפוטנציאל התרבותי-קולינרי שלו. אבל מה זה משנה? הרי באנו לדבר על אוכל.

הממליץ הנלהב על "בחצר" דאג להזמין לנו מקום באותו ערב, ולהורות למסעדה "לפנק אותנו".

הזמנו פלטת מאזטים, שהכילה מגוון צבעוני של סלטים מעניינים וטעימים להפליא. פעמים רבות כשמסעדה מגישה פלטה כזו, הסועד מתחבר לסלט אחד או שניים, וכל היתר פחות מושקעים או פשוט לא לטעמו. במקרה זה אהבתי כמעט את הכל.

היו שם סלט שומר עם רימונים, סלט חצילים פיקנטי, סלט סלק עם גרגרי כוסברה, קוביות בטטות מתובלות, סלט עדשים עם כוסברה, סלט תרד עם גרגירי חומוס שלמים ועוד. באמת שהכל הוכן באהבה, וזאת רק הייתה הפתיחה הלא בשרית עדיין של הארוחה הטובה הזו. הפלטה הוגשה עם שתי לחמניות פוקצ'ה קטנות, חמימות וטריות (זה נשמע קצת סותר, אבל הן היו לחמניות מבצק פוקצ'ה, משוכות בשמן זית איכותי ובזוקות במלח גס). בהתחלה הן נראו קטנות ולא מספיקות, אך גם קיבלנו תוספת בשמחה רבה וללא כל תוספת במחיר (הן של הלחמניות והן של חלק מהסלטים שאהבנו יותר), וגם לא היה צורך ביותר מזה.

הסלטים היו מתאבן מושלם שלא מותיר אותך רעב ולא שבע, אלא פותח את בלוטות הטעם בזעקות מאושרות שדורשות עוד, בציפייה קצרת רוח לבשר...

הפינוק הראשון שקיבלנו הגיע מעט לאחר המאזטים. קיבלנו מנה של קרפצ'יו בקר מוחמץ בחומץ בלסמי איכותי, שהוגש עם ערימה רעננה של רוקט ומלח גס, ועליו שמן כמהין. כמובן שבגין כשרות המקום היה חסר לי הפרמז'ן, אך לבשר היה טעם של בשר כהלכתו. מנה טעימה ומרעננת. הדבר היחיד שהפריע הוא ששולי הקרפצ'יו כבר מעט התייבשו ונדבקו לצלחת, ואולי היה מקום להניח אותו בעדינות על צלחת חדשה למניעת האפקט הזה. את שמן הכמהין לא הרגשתי. בכל זאת, גם המנה הזאת העלתה את הציפיה לעיקריות שיבואו.

הזמנו מנה אחת של שיפוד אנטרקוט מתוך המיוחדים, ומנה אחת של חזה מולארד מהתפריט הקבוע, שהוגש ברוטב יין אדום וחומץ פטל, על מצע של עדשים שחורים. המנות הגיעו עם תוספת כל אחת, ובחרנו פירה ושעועית ירוקה.

קוביות האנטרקוט היו נימוחות וטעימות ועשויות להפליא. לא הרגשתי שהבשר פחות באיכותו מפאת הכשרות. הוא היה טרי טרי, ומעולה. המנה הוגשה עם סלט צנוע של עלי רוקט, וקוביות בטטה אפויות. לא היה שום צורך בתוספות הללו על הבשר הטעים, למרות שהיה ערך רב לצבעוניות הצלחת.

חזה המולארד היה מפתיע בטעמיו. הוא היה עסיסי וערב לחיך, ושילוב הטעמים המתקתק של היין וחומץ הפטל, עם הפשטות הנינוחה של העדשים היוו קומפלימנט מושלם. היה מעט מאוד רוטב, באופן שהוא הורגש בכל נגיסה, אך לא השתלט על טעם הבשר. רציתי להציג את עצמי למולארד, ולהמשיך לבלות איתו את הערב.

"שלום ציפור נחמדה, אני קרן. אתה טעים לי."

"שלום קרן, אני לשירותך. אם תרצי, לא אגמר לעולם".

ובכל זאת, יש דמיון ויש מציאות, ואם הייתי ממשיכה איתו את הערב הייתי מתפוצצת. שבענו בהחלט.

כל הזמן הזה חיכינו ליין שהזמנו בהתחלה, והוא בושש לבוא. משום מה לא הרגשנו צורך להזכירו למלצרית, כנראה כי האוכל הטוב העסיק אותנו, ונזכרנו בו לקראת הסוף. המלצרית התנצלה עמוקות, והיין הגיע על חשבון המסעדה, כראוי וכיאות.

מכיוון שזו הייתה חגיגת יום הולדת, ובינתיים אחותי (הצמחונית, באופן מוזר) הצטרפה למסיבה, הוחלט פה אחד על קינוחים. (אתם יכולים לדמיין בחורה צמחונית מדברת עם חזה מולארד? זה כמעט כמו לדמיין את אמא שלי בת השבע מוציאה את הקרפיון של ראש השנה מהאמבטיה ומאכילה אותו גלידה. סיפור אמיתי.)

הזמנו טארט אגסים, וקראמבל תפוחים עם רוטב פירות יער. קיבלנו גם פינוק נוסף, גלידה וניל עם סילאן (או אולי דבש ענבים?) ושערות חלבה.

הכל היה טעים טעים, מתוק וטרי, ולא היה שום חיסרון בשימוש במוצרי פרווה. הטארט הרגיש כאילו נאפה עם חמאה, והגלידה הייתה עשירה בדיוק במידה הנכונה.

המלצרית הייתה אדיבה וחייכנית. קשה לומר שלא חיכינו מספר פעמים לקבל תשומת לב ממנה, אך זה לא הגיע לרמת ההפרעה למהלך הארוחה. גם הטבח שיצא לדבר איתנו ולקבל מחמאות היה מקסים וקומוניקטיבי, ובעיקר, ידע את העבודה.

עיצוב המקום מעניין, אם כי לעניות דעתי קיר הבטון החשוף המעטר את חלקה הצפוני מערבי של המסעדה לא מקנה אפקט מודרניסטי, אלא נותן תחושה מעט תעשייתית ומנוכרת, שבאה בניגוד לאוכל העשיר והאוירה החמימה שהמקום מנסה ליצור.

בסך הכל נהננו מאוד.

הייתי מעניקה את הציון 4.5 בגלל הבעיות הקטנטנות שנזכרו לעיל, אבל הפינוקים הרבים ותודעת השירות זיכו את המקום בציון 5.

פלטת מאזטים - 54 ש"ח

קרפצ'יו פילה בקר - 48 ש"ח

חזה מולארד - 92 ש"ח

שיפוד אנטרקוט וקראמבל תפוחים - פרחו מזכרוני ולא מופיעים בתפריט...

גלידה וניל - 29 ש"ח

טארט היום - 32 ש"ח

http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=4566